16.12.14
צוות בטיפולנט
צעירים הומוסקסואלים ובי-סקסואלים נחשבים לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון עקב ההתמודדות הרגשית-חברתית המורכבת הניצבת בפניהם. בהתאם, מחקרים רבים מצביעים על כך שצעירים הומוסקסאולים ובי-סקסואלים נמצאים בסיכון להופעת סימפטומים של חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, פגיעה עצמית ואובדנות. סיכון נוסף בו נמצאים צעירים הומו ובי-סקסואלים הוא קיום יחסי מין לא מוגנים. זאת, עקב היעדר ידע ובושה בנטייה המינית המקשים על איסוף מידע יעיל, פנייה לקשרים זוגיים ומיניים הרסניים על רקע חוסר קבלה משפחתית וניסיונות להסתיר את הנטייה המינית אשר מביאים לפעילות מינית במקומות וסיטואציות המגבירים את הסיכון ליחסי מין לא מוגנים.
תמיכה וקבלה משפחתית של הנטייה המינית זוהו במחקרים רבים כגורמים הממתנים את הסיכון בו נמצאת הקהילה הגאה, ומחקר חדש מצביע גם על השפעת התמיכה המשפחתית על הסכון לקיום יחסי מין לא מוגנים.
במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם שלושים ושמונה גברים הומוסקסואלים ובי-סקסואלים בגילאי 14-21 ועם אחד או יותר מהוריהם. המשתתפים נשאלו על איכות יחסיהם המשפחתיים, על הידע שלהם לגבי איידס ועל המידה בה הם מעורבים בפעילות מינית לא מוגנת. כמו כן, הם נשאלו האם יחסיהם עם הוריהם השפיעו על מעורבותם ביחסי מין בטוחים יותר. ההורים נשאלו יחסיהם עם הילד ועל הידע שלהם לגבי איידס, והתבקשו להעריך את מידת השפעתם על התנהגותו המינית של הילד.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שקרבה בין ההורה לילד - אשר אופיינה בקבלת נטייתו המינית של הילד ותקשורת פתוחה לגבי חשיבותם של יחסי מין בטוחים - היתה הגורם המשפיע ביותר על הסיכוי להימנעות מיחסי מין לא מוגנים.
