הילד בררן באוכל? לא בטוח שזה נורא כל כך

צוות בטיפולנט

כשהיה רן בן 3, הוא הסכים לאכול שלושה מאכלים בלבד: חלה עם חמאה, גרבר וגזר. למעשה, במשך חודש, רן אכל בעיקר גזר. הוא אכל כל כך הרבה גזר, שכפות ידיו הפכו מיום ליום לכתומות יותר. הילד, שגם כך היה רזה יחסית לבני גילו, החל מדאיג את הוריו, ובעיקר את סבתו. לאחר שניסיונות שונים לשכנע את רן לאכול מאכלים נוספים (שכללו דיבור אל לבו, הבטחות ואפילו איומים) כשלו, סבתו של רן החלה להפעיל לחץ על הוריו לגשת עם רן לרופא. הרופא הראשון שבחן את רן הציע שאין מקום רציני לדאגה, "הילד נראה בריא, ומצבים כאלו הנם נפוצים מאוד בילדים בגילו", אמר, וביקש לתת לרן לבחור את המזון שלו ובאם המצב לא ישתנה בעוד חודשיים - לחזור שוב לבדיקה. אך הסבתא המודאגת לא נרגעה, ולקחה את רן לרופא ילדים שני, שהמליץ על נטילת גלולות מיוחדות, שבמקור נועדו לאסטרונאוטים, ומכילות את כל מקורות המזון, למשך חצי שנה.

איזה רופא צדק וכיצד היה צריך לנהוג ברן? מאמר זה יסקור את תוצאותיו של מחקר חדש ורחב, שבחן את השפעותיה של אכילה בררנית בילדות על ההתפתחות של הילד.

לפחות 35% מההורים לילדים בגילאי הגן (בחברה המערבית) מדווחים כי ילדיהם הם אכלנים בררניים, בדומה לרן. כלומר - הילדים מסרבים לעיתים קרובות לאכול, אוכלים רק סוגי מאכלים מסויימים - ומגוון מועט של מזון, חרדים לנסות סוגי מאכלים חדשים, לא נהנים מאוכל, אוכלים לאט מדי ומדווחים על שובע באחוזים גבוהים מאוד מהזמן.

• הפרעת אכילה או בררנות –
  כיצד ניתן לזהות?

  
• הפרעות אכילה אצל ילדים:
  גורמים ודרכי טיפול

  
• הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות – זיהוי, מניעה וטיפול

  

הורים רבים מודאגים מאוד מהתנהגויות האכילה הללו, שלא לומר מהתנהגויות אי-האכילה. סביב אי-האכילה של הילד עלולים להתפתח ויכוחים, התחננויות, ניסיונות שונים לדרבן את הילד לאכול, מתח של ההורים ואפילו, כמו במקרה של רן - מתח של הסביבה המשפחתית הרחבה ומתחים בין ההורים לבין עצמם ובין ההורים להורי ההורים. ההורים מחפשים לעיתים קרובות טיפול רפואי בהתנהגות האכילה הבררנית של הילד.

החדשות הטובות הראשונות הן שכמעט כל מקרי האכילה הבררנית נפתרים, עם או בלי טיפול, עד גיל שש. ילדים מעל גיל שש סובלים מאכילה בררנית (משמעותית) רק לעיתים רחוקות מאוד. מתוך שלושת אלפים חמש מאות ושישה ילדים שהשתתפו במחקר, אלף חמש מאות ושמונים היו בשלב כלשהו בין גילאי שנה וחצי לשש אכלנים בררניים. כלומר - 45% מההורים דיווחו במהלך המחקר כי הם מודאגים מהתנהגויות האכילה של ילדם, בשל אכלנות בררנית. עם זאת, רק כמאתיים ילדים מכל המשתתפים במחקר היו עדיין אכלנים בררניים בגיל שש - כלומר פחות מחמישה אחוזים מהילדים בלבד.

החוקרים מצאו שרוב מכריע של הילדים שהנם אכלנים בררניים, רק חווים תקופה של אכילה בררנית לתקופה חולפת, ברוב מכריע של המקרים, עם או בלי טיפול רפואי. כלומר, בקרב 76% מהילדים שהראו אכילה בררנית, האכילה הבררנית עברה לאחר פחות משנה וחצי, וכאמור, בקרב 95% מהילדים האכילה הבררנית עברה עד גיל שש. 

אך גם תקופה של אכילה בררנית, כך חוששים הורים רבים, עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחותו של הילד. החוקרים החליטו לבחון חשש זה. ולכן בחנו האם לאכילה הבררנית של הילדים היו השלכות על התפתחות הילד, ההתנהגותית והרגשית.

ברמה הרגשית מצאו החוקרים שלאכילה בררנית אין השפעה על ההתפתחות הרגשית של הילד. ילדים שהיו אכלנים בררניים, ואפילו אלו שנשארו אכלנים בררניים באופן עיקש לאורך שש שנים, התפתחו בצורה רגשית הדומה לזו של ילדים שלא הראו בשום שלב אכילה בררנית. למעשה, מציעים החוקרים, כי אכילה בררנית היא חלק נורמלי מההתפתחות הרגשית של הילד, שמרבית הילדים חווים, בעוצמות שונות. מרבית התנהגויות האכילה הרגשית המופיעות ועוברות עד גיל ארבע או חמש נחשבות לדעתם של החוקרים חלק נורמטיבי לגמרי של ההתפתחות ויפתרו ללא כל התערבות וללא כל לחץ על הילד. 

זאת ועוד, אכילה בררנית, ואפילו אכילה עיקשת, לא נמצאה כקשורה לבעיות התנהגותיות של הילד.

התפתחות הילד המנטלית, לפי החוקרים, נמצאה כקשורה לאכילה בררנית, אך רק לאכילה בררנית עיקשת, כלומר רק למקרים בהם ילד מראה אכילה בררנית מגיל חצי שנה ועד גיל שש. עם זאת, החוקרים מציעים שלדעתם מקור הקשר אינו ההשפעה של האכילה על ההתפתחות, אלא כי ילדים המראים אכילה בררנית מגיל מאוד צעיר באופן עקבי, בדרך כלל סובלים מתסמונות התפתחותיות אורגניות, כגון אוטיזם. לדעתם של החוקרים, האכילה הבררנית היא ברוב המקרים סימפטום מוקדם לקושי ההתפתחותי ולא המקור אליו (כלומר - התינוק סובל מאוטיזם ולכן האכילה שלו היא בררנית כבר בגיל חצי שנה ובאופן עקבי מאז).

חשוב לציין כי התפתחות של אכילה בררנית בגיל המאוחר יותר משנה וחצי לא נמצאה כקשורה לכל בעיה התפתחותית. כלומר, עבור ילדים שעד גיל שנה וחצי לא היו אכלנים בררניים - מחקר זה לא מצא כל סיכון התפתחותי.

לסיכום, אף על פי שאכלנות בררנית נוטה לגרום לחשש משמעותי בקרב ההורים, מתוצאותיו של המחקר הנוכחי וממחקרים נוספים עליהם הסתמכו החוקרים, נראה כי לא רק שברוב המקרים המכריע אין ממה לחשוש, אלא שאכילה בררנית היא שלב התפתחותי נורמלי, שרוב הילדים חווים בעוצמה כזו או אחרת. החוקרים מציעים שבקרב מרבית הילדים הקושי יפתר מעצמו, ללא צורך בעידוד או לחץ מצד ההורים ומבלי שיהיה צורך בהתערבות רפואית. עם זאת, כמובן, ממליצים החוקרים לעקוב אחרי ההתפתחות הפיזית של ילדים שהנם אכלנים בררניים, ולוודא שהם מתפתחים כראוי ואינם סובלים מתת משקל, שכן במקרים כאלו ייתכן שיש צורך בהתערבות מסוימת - ניתן לפנות לאבחון התפתחותי, להתערבות רפואית או להדרכת הורים אצל פסיכולוג התפתחותי המתמחה בפעוטות.

מקורות

Cardona Cano, S., Hoek, H. W., Hoeken, D., Barse, L. M., Jaddoe, V. W., Verhulst, F. C., & Tiemeier, H. (2016). Behavioral outcomes of picky eating in childhood: a prospective study in the general population. Journal of Child Psychology and Psychiatry‏

Nicholls, D., Christie, D., Randall, L., & Lask, B. (2001). Selective eating: Symptom, disorder or normal variant. Clinical Child Psychology and Psychiatry, 6, 257–270