אז על מה אמרת שהטקסט הזה? התמודדות עם בעיות זיכרון

15.06.08

צוות בטיפולנט

"באותם ימים - עשר שנים מלאו לי אז - נתחוור לי שזיכרוני שלי, על אף שעדיין לא קנה לו צביון "היסטורי" נעשה מקור פליאה, ולימים מקור דאגה, למורי... יכולתי לדקלם מן הזיכרון דפים שלמים מספר הלימוד שלי לאחר שקראתים פעם אחת או שתי פעמים וכן חוננתי ביכולת מדהימה לחשב חשבונות בעל פה; לדעתו, העידו כל אלה על איזה פגם מוחי ולא על סגולות, אפילו יוצאות דופן, של תלמיד מעולה. ונטייתו לחשוד במה שלא כינה מעולם "כשרונותיי" אלא "תכונות מולדות" - מילים אלה הגה בנעימה כה קודרת, עד שכמעט עוררו בי רגש אשם" (עפיפונים, רומן גארי).

לזיכרון תפקיד משמעותי בחיינו. הוא מעצב את זהותנו ואת האופן בו אנו תופסים את עצמנו ואת האנשים והאירועים סביבנו. עם זאת, מתלוננים היום יותר ויותר אנשים על קשיי זיכרון ועל תפקודי זיכרון ההולכים ופוחתים.

זיכרון דברים - כיצד אנו זוכרים?

אנחנו קמים בבוקר, מתלבשים, הולכים אל המכונית, נוסעים אל מקום עבודתנו, חוזרים הביתה, חוגגים לאחד מילדנו יום הולדת... רצף פעולות זה נראה טבעי ופשוט אך למעשה הוא מותנה ביכולות הזיכרון שלנו, המאפשרות לנו לזכור כיצד שורכים נעליים, היכן החנינו את מכוניתנו ובאיזה תאריך חל יום הולדתו של בננו. למרות האופן האינטואיטיבי בו אנו מפעילים את זיכרוננו, פעולת הזיכרון היא פעולה מורכבת המושפעת מגורמים נוירולוגיים, פסיכולוגיים, רגשיים והתנהגותיים ומחולקת לשלושה שלבים מרכזיים: רכישה, אחסון ושליפה.

• רכישה: רכישה מתייחסת לשלב בו אנו קולטים מידע מן העולם. למעשה, כל זמן שאנו ערים אנו קולטים מידע מן העולם אך מרבית המידע אינו נטבע בזיכרוננו. האלמנטים שנותרים בזיכרוננו והמידה בה הם טבועים בו מושפעים מגורמים שונים כתנאי רכישת המידע, מידת הריכוז שלנו, משמעות המידע עבורנו וכן הלאה.

• אחסון: לאחר קליטת המידע מהסביבה מגיע שלב האחסון - תהליך שימור המידע בזיכרון. בשלב זה עובר המידע דרך הזיכרון קצר הטווח/זיכרון העבודה, בו נשמרים הפרטים כחצי דקה. מרבית הפרטים נעלמים מזיכרוננו לאחר מכן, ומיעוטם עובר הלאה, לזיכרון ארוך הטווח, בו נותר המידע לאורך ימים, חודשים או שנים.

• שליפה: לאחר שהמידע אוחסן בזיכרוננו, אנחנו יכולים לעשות בו שימוש - למסור את מספר הטלפון ותעודת הזהות שלנו, להעלות זיכרונות מילדותנו ולדעת מיהו ראש הממשלה. קשיים בשלב השליפה עשויים להתבטא ביומיום בתחושה ש"זה עומד לי על קצה הלשון".

וכיצד אנחנו לא זוכרים? הפרעות זיכרון

לני, גיבור הסרט 'ממנטו', אינו מסוגל לזכור למשך יותר מחמש דקות מידע חדש אליו הוא נחשף: הוא מתעורר בבוקר לצד אישה זרה, מבחינתו, מרומה ע"י פקיד בית המלון אשר גובה ממנו תשלום שוב ושוב וכד'. לכן, הוא מקעקע על גופו כל פרט מידע אשר נראה לו חיוני עבורו.

יכולתו של לני לאחסן זיכרונות ב'זיכרון ארוך הטווח' אבדה עקב פגיעת ראש קשה, אך ביומיום קיימות מספר סיבות מרכזיות העשויות להביא לפגיעה בזיכרון:

הפרעות זיכרון אורגניות: הפרעות זיכרון אשר נגרמות עקב פגיעות ראש, מחלות זיהומיות, שימוש בסמים, התקפי לב או מחלות בכלי הדם. הפרעות אלו עשויות לגרום לאמנזיה רטרוגרדית - אובדן זיכרון של אירועים שקדמו לפגיעה (שכחת התאונה בה נפגע האדם, ובמקרים קיצוניים - שכחת תקופות חיים שמות) ולאמנזיה אנטרוגרדית - חוסר יכולת לזכור אירועים שלאחר הפגיעה (בדומה למקרה של לני).

הפרעות הנגרמות ממחלות: מספר מחלות עשויות להביא גם הן לאמנזיה רטרוגרדית או אנטרוגרדית. אחת התסמונת המוכרות היא הדמנטיה, המביאה לפגיעה קוגניטיבית מקיפה הכוללת תפקודי זיכרון, ומאפיינת פעמים רבות חולי פרקינסון ואלצהיימר. ירידה קוגניטיבית קלה אך לא תקינה בזיכרון מכונה MCI ובניגוד לדמנטיה אינה מביאה לפגיעה קוגניטיבית נוספת. כמו כן עשויה מחלת הנטינגטון להביא לאמנזיה רטרוגרדית וסינדרום קורסקוף, הנגרם משימוש מוגזם באלכוהול, עשוי להביא לאמנזיה אנטרוגרדית.

הפרעות הנגרמות ממצב נפשי: גורמים רגשיים ופסיכולוגיים משפיעים באופן משמעותי על זיכרוננו. בקצה הרצף, נמצאות ההפרעות הדיסוציאטיביות העשויות להביא לשכחת תקופות חיים שלמות, וגם הפרעות רגשיות כגון דיכאון, והפרעות שינה מלווים פעמים רבות בירידה ביכולות הזיכרון. כמו כן, עשויה איכות הזיכרון להיפגע בתקופות של מתח ולחץ.

הפרעות זיכרון הקשורות בגיל: אחד המיתוסים המלווים את הזקנה הוא מיתוס "הזקן השכחן" המספר את אותו הסיפור פעם אחר פעם. ואכן, שינויים תקינים באיכות הזיכרון חלים עם השנים.

תזכיר לי איפה שמתי את המפתחות? שינויי זיכרון עם ההתבגרות

"זה ממש על קצה הלשון"; "ראיתי את זה לפני רגע!" ; "רק לפני חמש דקות חשבתי על זה, איך יכול להיות שעכשיו זה ברח לי?" ואיפה, לעזאזל, שמתי את המפתחות שלי?

על אף שמשפטים אלו מוכרים גם לצעירים מבינינו, הרי שבגיל המבוגר מתרבים קשיי הזיכרון. ירידה זו ביכולות הזיכרון נחשבת תקינה ונגרמת ממספר סיבות:

גורמים נוירולוגיים: בגיל הזקנה מואטת פעולתה של מערכת העצבים ומאמץ רב יותר נדרש להפעלת תאי העצב האחראים על פעולות הזיכרון. יחד עם זאת, יש לשים לב שבניגוד ליכולות הזיכרון, יכולות הלמידה אינן משתנות בגיל הזקנה, ולכן עשוי שינוי בתנאי הלמידה של מידע חדש להביא לזכירת המידע באופן מספק (למשל, שינון המידע, קצב למידה איטי יותר וכן הלאה). כמו כן, הירידה בריכוז אשר חלה לעיתים בזקנה, עקב מתח, רעש, תחושה גופנית לא טובה וכד', מקשה על קליטת ואחסון המידע.

גורמים ביולוגיים: בגילאים מבוגרים מתדרדר פעמים רבות התפקוד החושי (ראייה, שמיעה) באופן שמקשה על קליטת המידע. כאשר המידע נקלט באופן חלקי או מוטעה, נפגעת גם היכולת לאחסנו בזיכרון ולשלוף אותו בעת הצורך.

גורמים פסיכולוגיים: בגילאים מבוגרים הולכים וגדלים הרגישות והחששות סביב תפקודי הזיכרון. חרדה רבה עשויה להתעורר סביב מקרים פעוטים של שכחה ("שוב שכחתי. זה בטח התחלה של אלצהיימר"), והתעוררותה מגבירה את הקושי להיזכר. כמו כן, זקנים רבים מתלוננים על נטייה לשכוח את אירועי ההווה והעבר הקרוב, בעוד שזיכרונות העבר נותרים חדים וברורים. ההסבר לכך עשוי להיות הן בנטייתו של האדם הזקן לפצות עצמו על אובדני ההווה (פרישה מהעבודה, התאלמנות וכד') בהיאחזות בעבר והן בתחושת תלישות מהסביבה המביאה להפחתת ההשקעה בעיבוד המידע העכשווי.

ד. גורמים סביבתיים: שימוש ממושך ומופרז, לאורך השנים, בחומרים כסמים, אלכוהול ותרופות מסוימות עשוי להגביר את הסיכון להפרעות זיכרון בגילאים מבוגרים.

אלצהיימר בגיל 30?! טכניקות לשיפור הזיכרון

אנחנו מגיעים למשרד, מנסים למפות את ערמת המסמכים על השולחן שלנו בזמן שאנחנו מאזינים להודעות בתא הקולי. תוך כדי, מגיע SMS מהילד - אפשר לא ללכת היום לשיעור אנגלית? - וליד הפלאפון אנחנו מגלים הזמנה לאסיפת ההורים של הקטנצ'יק, היום בשבע בערב. תוך כדי ניסיון איתור של הבייבי-סיטר, מגיע מייל מאחד הלקוחות החשובים שלנו.

פלא שלא זכרנו להאכיל את החתולה הבוקר ולהכניס לתיק את המשקפיים?! ממש לא.

יותר ויותר אנשים צעירים מתלוננים היום על קשיים וירידה בתפקודי הזיכרון. לטענתם של אנשי מקצוע רבים, אין מדובר באלצהיימר אלא בחוסר הריכוז והמיקוד במשימה יחידה המאפיינים את אורח החיים המודרני. כמו כן, ה"תלות" שאנו מפתחים בפלאפונים, המחשבים הניידים ושאר המכשירים האלקטרונים "חוסכת" לנו את הפעלת ותרגול הזיכרון.

החדשות הרעות, אם כן, הן כי בעיית הזיכרון רלוונטית לשכבת גיל הולכת וגדלה. החדשות הטובות הן שאנשי טיפול פסיכולוגי ומחקר מצביעים על דרכים שונות לשיפור יכולות הזיכרון.

תזונה וזיכרון: הקשר בין תזונה מאוזנת למצב הבריאותי הפך לנושא מוכר, אך מסתבר שצריכת מספר רכיבים תזונתיים עשויה להביא גם לשיפור תפקודי הזיכרון. כדאי להיעזר ברופא או בספרי הדרכה לבניית תפריט מאוזן, אך מספר אלמנטים עשויים להביא לשיפור:

משקאות: כדאי להקפיד על שתיית כ-10 כוסות מים ביום, להימנע מצריכת קפאין מוגזמת ולשתות כוס יין אדום ליום.

מזון: כיום קיימים תחליפי ותוספי מזון רבים ויעילים, אך כדאי לנסות לצרוך רכיבים תזונתיים אלו באופן טבעי ע"י אכילת ארוחת בוקר, אכילת דגים פעמיים בשבוע (סלומון, טונה, סרדינים), אכילת מאכלים נוגדי חמצון (פירות וירקות בצבעים שונים, פטל), וצריכת כמות מספקת של B-12 (בעיקר בשר אך גם ביצים ומוצרי חלב).

פעילות גופנית וזיכרון: אלף פעמים כבר שמענו שספורט טוב לבריאות ולהפחתת המשקל, וכיום ידוע ששחרור האנדורפינים הנובע מהפעילות הגופנית מסייע גם לתפקוד הזיכרון. כמו כן, חשוב לגוון בפעילויות הגופניות בהם עוסקים, כדי להפעיל אזורי מוח שונים בכל פעם.

טכניקות לשיפור הזיכרון: כפי ששיפור מיומנויות גופניות דורש אימון, כך ניתן גם לשפר את מיומנויות הזיכרון. חלק מן הטכניקות מכוונות ליצירת סביבת למידה מותאמת יותר וחלקן מכוונות לאופנים שונים של ארגון המידע. כמו כן, קיימות היום תוכנות מחשב המיועדות לתרגול מיומנויות הזיכרון. לקריאה מורחבת על טכניקות לשיפור הזיכרון לחץ כאן.