כניסת מטפלים לקהילה המקצועית

נבואה שמגשימה את עצמה: השפעות פסיכולוגיות של בדיקות גנטיות

בדיקות גנטיות חיוניות ולעתים מצילות חיים. אך כיצד הן משפיעות פסיכולוגית והתנהגותית על הנבדק?

מאת
ספיר קינן
04/04/2019

הקידמה הטכנולוגית המדעית והתפתחות המחקר הביאו לכך שכיום ישנו היצע של בדיקות גנטיות שונות אשר נגישות לקהל הרחב, כאלה המאפשרות לפצח את ההרכב הגנטי של כל אחת ואחד. באמצעותן ניתן לזהות היסטוריה ומוצא משפחתי, מקורות גנטיים למחלות קיימות, סיכונים בריאותיים ועוד. אחת המטרות, למשל, של בדיקות מסוג זה היא לאפשר לאנשים לקבל טיפולים רפואיים מותאמים ומדויקים, כמו גם לעודד אותם להתאים את אורח החיים שלהם לנטיותיהם הביולוגיות. עם זאת, למידע הגנטי ולתוצאות הבדיקות ישנן השלכות נוספות. העניין ההולך וגובר של רבים בבדיקות אלו מעורר את סקרנותם של החוקרים שמבקשים לברר כיצד רכישת ידע על הפרופיל הגנטי האישי עשויה להשפיע על הפרט מבחינה התנהגותית ופסיכולוגית.

במחקר שפורסם בדצמבר 2018, בוצעה בדיקה גנטית בכ-200 נבדקים, במסגרתה נבדק למי יש גן המקושר להשמנה, ולמי יש גן המקושר ליכולות ספורטיביות. לאחר מכן, חצי מהמשתתפים ביצעו פעילות גופנית, וחצי מהמשתתפים אכלו ארוחה ואחריה נמדדה רמתו של הורמון בדמם, אשר מאותת על שובע. לאחר שבוע, החוקרים מסרו למשתתפים את תוצאות הבדיקה הגנטית שעברו, אך רק חלקם קיבלו תשובות שהיו נכונות במציאות. לבסוף, הנבדקים ביצעו שוב את מה שעשו בשבוע לפני כן – אכלו ארוחה או ביצעו פעילות גופנית. על פי תוצאות המחקר, וללא קשר לנכונות המידע הגנטי עבור הנבדקים, התוצאות שנמסרו למשתתפים כמו הכתיבו את הדרך בה גופם הגיבו למטלה:בהשוואה לשבוע הקודם, מי שחשב שהוא פחות נוטה להשמנה, הפריש יותר הורמון שובע בסיום הארוחה, ומי שחשב שיכולותיו הספורטיביות ירודות, תפקד פחות טוב בפעילות הגופנית. כלומר, הגנטיקה עצמה היוותה חלק מכריע פחות מהמידע על הגנטיקה.

תוצאות אלו מדגימות כיצד רכישת ידע על הגנטיקה האישית, עשויה להשפיע ולעצב את ההתנהגות, התגובה הגופנית והחוויה האישית של אנשים. ולכן, לאור התוצאות טוענים החוקרים שרופאים ויועצים גנטיים צריכים לנהוג ברגישות ולשתף אדם בפרופיל הגנטי שלו רק כאשר יש הצדקה מספקת לכך. זאת מכיוון שהמידע המועבר מספק מעין מסגרת פסיכולוגית בתוכה האדם פועל ומפרש את חוויותיו בהווה, וכך נוצר דפוס תודעתי חדש שמכתיב את המוטיבציה של האדם – והנבואה הגנטית מגשימה את עצמה.

על הכותבת – ספיר קינן

ספיר קינן הינה דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.

מקורות

Turnwald, B. P., Goyer, J. P., Boles, D. Z., Silder, A., Delp, S. L., & Crum, A. J. (2019). Learning one’s genetic risk changes physiology independent of actual genetic risk. Nature Human Behaviour, 3(1), 48.‏

עוד כתבות

מתוך אולפן בטיפולנט

אנשי מקצוע בתחום

התמודדות נפשית עם מחלה

עוד אנשי מקצוע
אנשי מקצוע בתחום
התמודדות נפשית עם מחלה

בטיפולנט - הפורטל הגדול לשירותים פסיכולוגיים בישראל

פורטל בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, ביניהם אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע לפסיכולוגיה, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחי פסיכולוגיה. פסיכולוגים ואנשי מקצוע יכולים לבקר במאגר המאמרים המקצועיים בפורטל או לבקר במגוון של פורומים פסיכולוגים הזמינים להתייעצות. הפורטל הופך להיות מהמובילים בתחום הפסיכולוגיה בישראל בפרט ובתחום אנשי המקצוע בכלל. התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר המופיע בעמוד מדיניות פרטיות ותנאי שימוש באתר.