חיפוש

פרפקציוניזם: הטוב, הרע והמכוער, ואיך מתמודדים איתו

פרפקציוניזם: הטוב, הרע והמכוער, ואיך מתמודדים איתו

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כולנו מכירים אותם: התלמידה שפורצת בבכי בגלל ציון של 94, איש הקריירה שמזניח את שעות הפנאי והמשפחה כדי שהעבודה תעשה באופן מושלם, ההורים שרושמים את הילד לכל חוג אפשרי ולא מבינים איך הוא אומר שיותר מהכל הוא אוהב כדורגל עם חברים... השאיפה למצוינות והגשמת הפוטנציאל האישי היא טבעית ומקדמת, אך כאשר היא מגיעה לפרפקציוניזם- צורך להיות או להצטייר באופן מושלם- היא עשויה להביא לקשיים רגשיים, תעסוקתיים ובין אישיים.

אני?! פרפקציוניסט?! מהו פרפקציוניזם וכיצד הוא משפיע על חייך

פרפקציוניזם מוגדר כרצון להיות או להצטייר בעיני אחרים באופן מושלם. אך האם הגדרה זו נוגעת לך, שבסך הכל רוצה שהעבודה תעשה על הצד הטוב ביותר, שציוניך יבטאו את מלוא יכולותיך ושמציב לעצמך סטנדרטים אישיים גבוהים?

בחברה ההישגית בה אנו חיים ההבחנה בין שאפתנות בריאה לפרפקציוניזם עשויה להיות מבלבלת. על אף שחלק מן החוקרים מבחינים בין פרפקציוניזם מסתגל לפרפקציוניזם שאינו מסתגל, יש הטוענים כי פרפקציוניזם הוא בלתי יעיל במהותו מאחר והוא מבוסס על תפיסות והתנהגויות אשר הופכות את השאיפה הנורמטיבית להצטיינות לגורם הרסני הפוגע בתפקוד במקום לשפר אותו. כך, לדוגמא, הפרפקציוניסט עשוי להתקשות בסיום פרויקטים בזמן (כי זה עדיין לא מספיק טוב), לחוות לחץ וחרדה בהתמודדות עם מטלות באופן שפוגם בביצוע וכן הלאה. גם כאשר הביצועים בפועל אינם נפגעים, לנטייה הפרפקציוניסטית יש מחיר משמעותי.

תחום משמעותי עליו משפיע הפרפקציוניזם הוא התחום הבין אישי. פרפקציוניזם מלווה פעמים רבות בנוקשות ובדרישות גבוהות מהסביבה אשר מביאות לחיכוכים, קושי להשתלב בעבודת צוות והסתרת מידע מתוך חשש מהביקורתיות המוגזמת. כמו כן, פרפקציוניסטים רבים מתקשים להודות בטעויות ולשתף אפילו את הקרובים להם בקשיים וטעויות- גורמים היוצרים חוסר נוחות, ריחוק וקונפליקטים.

לא פחות מכך משפיע הפרפקציוניזם על התחום הרגשי. הסטנדרטים הגבוהים, הקושי להתמודד עם ביצוע הנתפס כפחות ממושלם והשאיפה התמידית להצטיינות מביאים לחרדה, לחץ, מתח, אשמה ואכזבה. בהתאם, באופן לא מפתיע הצביעו מחקרים רבים על תפקיד המשמעותי שממלא הפרפקציוניזם בהפרעות רגשיות כדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ועוד.

פרפקציוניזם- גורמים והתמודדות

נסה להיזכר האם הסיטואציה הבאה נשמעת לך מוכרת: אתה חוזר מבית הספר, גאה בציון 93 שזה עתה קיבלת, אך זוכה לתגובה הורית צוננת נוסח "יפה מאוד, אבל על מה ירדו לך כל כך הרבה נקודות?" או "באמת, אחרי שלמדת כל כך הרבה?". מה תהיה תגובתך? סביר להניח כי עם הזמן תפנים את המסר שלהביא ציון נמוך מ-100 זה כמו להביא אפס, ושאהבה, הערכה וחיבה מותנות בהתנהגות מושלמת: ציונים גבוהים, התנהגות למופת והצטיינות בכמה שיותר תחומים.

במילים אחרות, המסר שאנו מקבלים לגבי חשיבות ההצטיינות מחלחל ועם הזמן מעצב תפיסות שונות העומדות בבסיס הפרפקציוניזם, כ"אני חייב להיות מושלם", "טעות וכישלון הם אסון" וכן הלאה. תפיסות אלו עשויות להתגבש לא רק באמצעות מסרים משפחתיים אלא גם באמצעות מסרים חברתיים ותרבותיים. כך, למשל, נמצא כי סטודנטים אמריקאים ממוצא סיני נוטים לפרפקציוניזם יותר מסטודנטים אמריקאים שאינם ממוצא סיני.

כיצד, אם כן, ניתן להתמודד עם דפוס המוטמע באופן בסיסי כל כך באישיות? מטבע הדברים, פרפקציוניסטים רבים- כחלק מהקושי הכללי שלהם להכיר בטעויות ופגמים בעצמם- אינם מכירים במגבלות הנובעות מהפרפקציוניזם, ורואים בו את הדרך היחידה לשמירה על הישגים גבוהים. יחד עם זאת, כאשר קיימת הכרה בפרפקציוניזם המוגזם ובהשפעותיו השליליות ניתן להתמודד עמו במספר דרכים:

זיהוי ובחירת מטרות: זהה את תחומי החיים בהם הפרפקציוניזם מפריע לך ובהתאם- קבע תתי מטרות לשינוי. מטרות אלו צריכות להיות מבוססות על שינויים ממוקדים וספיציפיים ולא כלליים ומופשטים- מוטב לבחור מטרות כ"לא להעיר לבת הזוג שלי על לבושה" או "לצאת מהעבודה בשבע בערב גם אם הפרוייקט לא מושלם" ולא מטרות כ"להיות פחות ביקורתי" וכד'.
הגברת המודעות לפרפקציוניזם: נסה להגביר את מודעותך להתנהגויות ודפוסי חשיבה פרפקציוניסטים- רשום לעצמך מחשבות פרפקציוניסטיות ("ההרצאה שלי חייבת להיות הכי טובה"), שאל לדעתם של קרובים על התנהגויות פרפקציוניסטיות שלך ונסה לבדוק האם אתה אכן מאמין בחשיבותן או אמיתותן של מחשבות והתנהגויות אלו. למשל- האם זה באמת קריטי שילדך לא יקבל פחות מ-95? מה הסיכוי שיפסיקו להעריך אותך במקום העבודה אם תתחיל לעבוד בשעות סבירות? האם תיראה נורא אם תעלה שני קילו?
נסה לטעות לפעמים: פרפקציוניזם מלווה בדרך כלל בחרדה רבה מפני טעויות או מפני מצבים בהם נחשפים קשיים או משגים. חרדה זו גורמת להסתרה, קפדנות יתרה, שעות לימודים/עבודה מוגזמים וכד'. הדרך להתמודד עם חרדה זו היא להתנסות באופן הדרגתי במצבים מעוררי חרדה, אשר עם הזמן יביאו להכרה בכך שהתוצאות אינן גרועות כפי שדמיינת. למשל, כדאי להתנסות בעשיית טעויות הקלדה מכוונות בעבודה, הגבלת מספר הפעמים בהן אתה עובר על מצגת, חשיפה של טעות או מצב מביך אליו נקלעת בפני חבר וכן הלאה.
התנסה במצבים מהם אתה נוטה להמנע: האם אתה נמנע מפעילויות מסוימות מתוך חשש שלא תבצע אותן באופן מושלם? אם כן, הצב לעצמך למטרה להתמודד עם סיטואציות אלו (דיבור בפני קהל, הרשמה לחוג אומנויות לחימה, משחק כדורגל וכד').
היעזר באחרים: אנשים בסביבתך בוודאי למדו להתאים עצמם לפרפקציוניזם שלך כדי למנוע חיכוכים ועיכובים מיותרים. כדי לקדם את התמודדותך, בקש מהם להתחיל לעמת אותך עם תחומים אלו: להעיר לך על נושאים המפריעים להם, לספר לך חוויות המוסתרות עקב החשש מהביקורתיות שלך, לא לבשל/לנקות במקומך ("כי זה יקח הרבה יותר זמן") וכן הלאה.

הניסיון להתגבר על הנטייה לפרפקציוניזם עשוי להיות מורכב וממושך ולהביא להתמודדות עם ירידה מסוימת בהישגים, חששות מהאופן בו אחרים יתפסו את השינוי ("מה קרה לך, הפסקת להשקיע?!") וקושי בעריכת השינויים המשמעותיים בדפוסי החשיבה וההתנהגות. פנייה לטיפול מקצועי עשויה לסייע באופן משמעותי מאחר ובמסגרתו מתאפשרים זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגויות בלתי יעילים ומקורם, קביעת תוכנית לשינוי ונטרול דפוסים אלו ומתן תמיכה וליווי בעריכת השינוי.

ביבליוגרפיה

ד"ר אנטוני מ., ד"ר סווינסון, ר. (2003). פרפקציוניזם - דרכים להתמודדות עם השאיפה לשלמות, הוצאת פוקוס-מחשבים בע"מ.

Etienne Benson. (2003). The many faces of perfectionism. Monitor on Psychology, Vol 34, No. 10.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך