חיפוש

פסיכולוג בתל אביב: דרכים להתמודדות עם החיים במרכז

פסיכולוג בתל אביב: דרכים להתמודדות עם החיים במרכז

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

שי, בן 32, מנכ"ל של סטארטאפ בתחילת דרכו עובד 16 שעות ביום. בזמנו הפנוי הוא נמצא עם ביתו התינוקת ואשתו. זמן שינה ממוצע: ארבע שעות ביום. הוא ככה כבר שנתיים. בקושי ישן, בקושי אוכל, קם מוקדם לרוץ, שותה קפה. נכנס למשרד, מתיישב. כסא - מחשב. שוב קפה. לקוחות. שיחות עם משקיעים. ניהול. ארוחת צהריים בתל אביב. שוב משרד, הביתה. וכן הלאה. לאחרונה הוא החל להרגיש מותש. הגוף שלו כואב מהישיבה. הוא מתחיל לקום בלי חשק בחצי שנה האחרונה, ויש פעמים שהוא נבהל מהדופק המהיר שלו. עד מתי יוכל להמשיך כך? הוא שואל את עצמו...אשתו ביקשה ממנו לגשת לפסיכולוג בתל אביב, אבל האם פסיכולוגיה היא המענה לקשייו?

לחיות בקצב מהיר

החיים בתל אביב, כמו בכל עיר בעולם המערבי, הם לא קלים. הקצב הוא מאוד מהיר, מה שמניע היא עשייה שנמדדת בכסף, ויש צ'ק ליסט לא כתוב שכל מי שמחשיב את עצמו בנורמה צריך להשיג: כסף, בית, משפחה, אהבה, תשוקה, יופי, מכונית, מכשירים טכנולוגיים, טיולים לחו"ל ועוד. כדי לאפשר לעצמנו את כל הדברים החומריים האלה, אנחנו נאלצים לעבוד שעות ארוכות, לעיתים בעבודות שאנחנו לא אוהבים.

אבל מה הייעוד שלנו? להמשיך להסתחרר בקצב המהיר של החיים בכרך? לקום כל יום כמו שי - ליום ארוך ובלתי נגמר בעבודה - מבלי לתת מענה לצרכים הבסיסיים של הגוף והנפש שלנו?

להאט, ומהר!

כולנו צריכים לבחון מחדש את הקצב בו אנו חיים את חיינו. האם הוא מתאים לנו? האם הוא מאפשר לנו לחוש את עצמנו ולהנות? האם הוא תואם את הקצב הפנימי שלנו? הדרך היחידה לגלות משהו לגבי הקצב שלנו היא דרך ההאטה. לקחת את תשומת לב לעצמנו ולשים לב באופן מודע 'כאן ועכשיו' כיצד אנו חיים.

שי אהב באמת ובתמים את העבודה שלו. כשהוא יזם את הסטארטאפ הוא חש אושר עילאי! הנה הוא מגשים את מה שחלם עליו. אבל מאז עברה שנה. ועוד שנה. וככל שעבר יותר זמן ועדיין המשקיעים לא הגיעו, תחושות הספק החלו לכרסם בו. כדי לא לחוש את התחושות הקשות שמתלוות לחוסר ערך ולפחד מכישלון, הוא הגביר את העשייה והעבודה. הוא מנע מעצמו כמעט כל פעילות פנאי. הקצב שהוא חי בו, היה מהיר הרבה יותר מהקצב הטבעי שלו. הוא לא הבין שבכך הוא דילל את כל מה שמזין אותו - הנאה, שמחה, קשר, חיבור לעצמו ולאחרים, ולטבע. 

מה לפסיכולוגיה ולהאטה?

טיפול פסיכולוגי מאפשר מרחב של נוכחות וחשיבה. מסגרת של 50 דקות, בה יושב איתך פסיכולוג, שעבר הכשרה ארוכת שנים, ומנסה יחד איתך להבין את הקשיים שלך, ואת הדרכים לסייע לך להיות חופשי יותר לממש את עצמך בדרך האותנטית לך. הפסיכולוג, על ידי הקשבה, קשב, התעניינות, שיקוף, הדהוד, פרשנות ועוד טכניקות - מסייע למטופל להאט קצת, לשים לב לדפוסי החשיבה וההתנהגות, ולהבין את הצרכים העמוקים מהם הוא מונע. 

שי הגיע בעצת אשתו לפסיכולוג. בהתחלה הוא לא רצה לספר לו כלום. פסיכולוג בתל אביב - זה כל מה שהוא ידע עליו. למה שיספר את עצמו לאדם זר? אבל היה בכל זאת משהו באותו פסיכולוג - מבט אנושי אכפתי שגרם לשי, בהדרגה להפתח ולספר על החששות שלו מכישלון, על היעדר האינטימיות עם אשתו, והפחד מזקנה. יחד הם האטו, חשבו, הרגישו, ושי קבל לתרגל במהלך יומו תרגולים של האטה ותשומת לב. הוא גם קבל משימה - לישון לפחות 6 שעות בלילה.

טיפול בדיכאון וחרדה בעידן ההייטק

היותו מנותקים מהקצב הטבעי שלנו, והניסיון שלנו להספיק עוד ועוד דברים, גורמים לנו לחוסק סיפוק ומותשות. באופן זה, אנו פגיעים יותר לדיכאון וחרדה. זה משפיע עלינו הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה הרגשית. אנו שוכחים מה המשמעות של דברים עבורנו, ומנסים להיות תפקודיים ומצליחים. עלינו לחזור ולבדוק עם עצמנו האם אנחנו במקום המתאים לנו, האם אנחנו דואגים להזין את עצמנו ביצירה, תשוקה, משחקיות, שמחה, קשר, אהבה, סקרנות ועוד או שאנחנו ניזונים רק ממה שצריך וממה שחייבים?

שי הבין באמצעות הטיפול הפסיכולוגי שהוא בדיכאון. אין לו מצב רוח, הוא לא נהנה מדברים, יש לו שינויים בריכוז ובעוררות, ובעיקר - הוא נעדר את ההתלהבות וההנאה שהיו מנת חלקו בתחילת דרכו בסטארטאפ. הוא התחיל לעשות שינויים יזומים בחייו. לישון יותר. לצרוך פחות סוכר וקפאין. לתרגל מדיטציה בהליכה בפארק. לבלות זמן עם אשתו והילדה. וכן- להפחית את שעות העבודה ל-10 שעות ביום. בהתחלה זה היה לו קשה, אך בהדרגה הוא החל לשים לב שהוא הפך להיות ממוקד ויעיל יותר בזמן שהקציב לעבודה, והגוף שלו חש תוסס יותר וחי יותר. הוא הבין שפחד מהזדקנות וממוות גרם לו להגביר את הקצב, וזאת כדי לא להקשיב למה שיש בפנים - הדבר שהופך אותנו לאנושיים - פגיעות.

טיפול בדיכאון , כפי שאפשר לראות מהדוגמא של שי, הוא רב-מימדי, וכולל התייחסות לאורח החיים ולהרגלים כמו תזונה, התעמלות, שינה וניהול מתחים. כמו גם, התייחסות לחשיבות של קשרים ואינטימיות בחיינו. במקרה זה לא היה צורך בטיפול תרופתי, אך לעיתים זוהי התערבות חשובה שמניחה את היסודות לטיפול הפסיכולוגי. ההבנה של שי שהוא מנסה לא לחוש את הפגיעות והפחד מהכישלון ומהמוות, אפשרה לו להתחיל להיחשף בהדרגה לתחושות ורגשות אלה - כך שלא היה צריך לברוח מהם. 

אז אם גם אתם עובדים בעיר וחיים בקצב גבוה שלא מתאים לכם, תאטו, קחו תשומת לב לעצמכם ושאלו - מה הדבר הכי קטן ואפשרי שיכול כרגע להזין את הנוכחות שלכם בשמחה? ואז...עשו אותו

תחומי מומחיות:
דיכאון ,טיפול פסיכולוגי