מרגיש כמו רמאי? אתה לא היחיד

צוות בטיפולנט

אם את/ה מרגיש/ה כרמאי/ת - כאילו אנשים סביבך מעריכים אותך יותר מאשר שהנך שווה באמת - המאמר הזה נכתב למענך.

תסמונת המתחזה הינה תופעה פסיכולוגית רווחת, שבעטיה אנשים מצליחים, מאמינים כי הם לא באמת מבריקים, חכמים או טובים כפי שסביבתם תופסת אותם וכי הם הצליחו לשטות בכל מי שחושב אחרת על מנת לגרום להם להאמין שהערך שלהם הינו גבוה יותר ממה שהינו באמת. התופעה תוארה לראשונה על ידי ד"ר סוזן אימס וד"ר פאולין רוז קלאנס ב-1978. החוקרות מצאו גם כי מספר רב של הצלחות, שראוי שיספקו ראייה אובייקטיבית לתפקוד גבוה, לא מצליחות להשפיע על האמונה של הסובלים מהתסמונת כי הם לא באמת מוצלחים.

נראה כי גם המוצלחים ביותר יכולים לחוש כך: שריל סנדברג, סמנכ"לית פייסבוק, כתבה בספרה כי רק לאחר ששמעה נאום בנושא, היא הבינה למה היא מרגישה פעמים רבות כמו רמאית. גם הקומיקאית, היוצרת והמפיקה המצליחה טינה פיי, סיפרה כי היא "מתנהלת בין ה'היי' של ההצלחה לתחושה שהיא מרמה את כל האנשים בסביבתה".

בתחילה חשבו חוקרות שונות שחקרו את התופעה כי תחושת הרמאות הנובעת מתסמונת המתחזה מאפיינת נשים בלבד, אך מחקרים רבים נוספים בתחום הראו שזוהי דווקא חוויה נפוצה המתרחשת בקרב גברים ונשים.

• מחרדה להעצמה: להתגבר על תסמונת המתחזה

  
• איך האמונות שלכם לגבי עצמכם מונעות מכם להיות מאושרים?

  
• צפו עכשיו: שאלות ותשובות על חרדה חברתית

  

אם כן, מאילו סיבות תחושה זו נובעת? נראה כי במצבים בהם אדם מייחס להצלחתו סיבות שהן מעבר ליכולותיו בתחום הספציפי שבו הוא התבקש להוכיח את כישוריו, הוא עלול לחוש תחושות התחזות או רמאות מסוימת.

סיפורה של דנה יכול להבהיר מצב זה: דנה הינה רופאה מתמחה צעירה ומוערכת. היא אהובה מאוד על ידי הסובבים אותה. בפגישה טיפולית, סיפרה דנה כי בכל יום היא חשה חרדה משמעותית לפני ההגעה לעבודתה כמתמחה וכי במהלך יום העבודה היא חשה מתח מתמשך, שכן היא מרגישה שבשלב כלשהו מי מהסובבים אותה יגלה כי היא אינה מוצלחת כרופאה כפי שחושבים שהיא, אלא שהיא התקבלה ללימודי הרפואה ולהתמחות היוקרתית בשל נחמדותה ויופיה הפיזי הבולט. המטפל של דנה ניסה להבין ממנה האם היא נכשלת בביצוע ההליכים הרפואיים או האבחנות הנדרשות מתפקידה, ומתשובתה של דנה היה ברור שהיא עושה את עבודתה התובענית והמורכבת בצורה טובה מאוד, אך הדבר בכל זאת לא שכנע את דנה שהיא מתאימה לתפקידה והתקבלה אליו בזכות יכולותיה כרופאה ולא בשל יופיה ונחמדותה. 

מבחינת התפתחות התסמונת - חוקרים מאמינים כי בבית בו אח אחד נחשב "החכם" ואחר "החברותי" או "היפה", יכול להיווצר קושי עתידי, בו למרות הצלחות רבות במהלך החיים, האח "החברותי" עלול לייחס את הצלחותיו להיותו חברותי, ולאו דווקא היותו ראוי או חכם. זאת ועוד, בני מיעוטים וקבוצות מוחלשות הנם בסכנה גבוהה יותר לסבול מתסמונת המתחזה.

פעמים רבות, אנשים הסובלים מתסמונת המתחזה נוטים לשקוע בכישלונותיהם. הם חווים לחץ גדול יותר, תחושות ערך עצמי נמוכות, פקפוק עצמי, ויהיו בעלי סיכוי רב יותר להכשיל עצמם בעתיד (לדוגמא, דרך הימנעות מדברים מסוימים על מנת לא לחוות כישלון – כגון אי הגשת קורות חיים למשרה על מנת שלא להיכשל בראיונות או בעבודה העתידית). עם זאת, בעזרת תשומת לב לדפוס חשיבה זה וניסיון לשנותו באופן אקטיבי, ישנו סיכוי להקטין את התופעה ואת השפעתה המגבילה על חיי היום-יום. לעיתים קרובות טיפול פסיכולוגי או ייעוץ קריירה יכולים לסייע ולקדם את מי שמרגישים שהתופעה אינה מאפשרת להם להתפתח מבחינה אישית ו/או מקצועית.

עם זאת, חשוב לציין כי אנשים הסובלים מתסמונת המתחזה לעיתים כלל לא מאמינים שהם סובלים מהתסמונת. זאת בשל הדימוי העצמי הנמוך שלהם, שמוביל לכך הם באמת ובתמים מאמינים שהם אינם מוצלחים כפי שאחרים חושבים, ולכן הם לא מוכנים אפילו לשקול את האפשרות שתחושתם נובעת מתפיסתם העצמית ולא מהיכולות האמיתיות שלהם. מתוך כך, אם אדם קרוב אליכם לדעתכם סובל מהתסמונת – כדאי ליידע אותו בכך ולספר לו על התסמונת ועל דרכי ההתמודדות עמה בהרחבה.

מקורות

Clance, P. R., & Imes, S. A. (1978). The imposter phenomenon in high achieving women: Dynamics and therapeutic intervention. Psychotherapy: Theory, Research & Practice, 15(3), 241

Clance, P. R., & O’Toole, M. A. (1987). The imposter phenomenon: An internal barrier to empowerment and achievement. Women & Therapy, 6(3), 51-64

Want, J., & Kleitman, S. (2006). Imposter phenomenon and self-handicapping: Links withparenting styles and self-confidence. Personality and Individual Differences, 40(5), 961-971