תפריט נגישות
חיפוש

מראה, מראה שעל הקיר: מהי דיסמורפיה וכיצד מתמודדים איתה

מראה, מראה שעל הקיר: מהי דיסמורפיה וכיצד מתמודדים איתה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

האם אף סולד, שפתיים מלאות ומעוצבות או אוזניים בגודל קצת יותר פרופורציונאלי היו עושים את חייכם למאושרים יותר? עבור רבים מהבוחרים לעבור ניתוחים פלסטיים- התשובה חיובית. למרות שמרבית האנשים אינם עוברים ניתוחים פלסטיים, כמעט כולנו איננו מרוצים ומסופקים ב-100% מהופעתנו החיצונית. מרביתנו משלימים עם חוסר המושלמות ועם פגמים חיצוניים, אך אנשים הסובלים מדיסמורפיה עסוקים באופן אובססיבי בהופעתם החיצונית, אשר גורמת להם סבל רב ולא פרופורציונאלי.

מראה, טלוויזיה וערך עצמי נמוך: הגורמים להיווצרות הדיסמורפיה

ג'יי היא רווקה מובטלת בת 30, נאה ואטרקטיבית מבחינה חיצונית. למרות זאת, משאלתה הגדולה ביותר היא הוא להיות בלתי נראית כך שאנשים לא יוכלו לראות עד כמה היא מכוערת וללעוג לכיעורה.

עד גיל 12 היתה ג'יי תלמידה מצטיינת ומקובלת חברתית, אבל אז החלה להיות מוטרדת באופן אובססיבי מאפה שאשר נראה לה 'גדול מדי ומבריק'. אפה המשיך להטריד אותה במהלך שנות ההתבגרות והיא התקשתה להתרכז בלימודים, החלה להיכשל בבחינות והפכה למבודדות מבחינה חברתית. עם תום הלימודים היא מצאה עבודה אותה לא אהבה והתעסקה באופן כפייתי באקנה הקל ממנו סבלה. עם הזמן, החלה להיות מוטרדת גם משיערה ש'אינו נראה נקי וחלק', משדיה הקטנים מדי לטעמה ומשפתיה שנראו לה דקות מדי. היא חשבה על 'כיעורה' כמעט לאורך כל היום, התבוננה פעמים רבות במראות מזדמנות ודרשה מבני ביתה להבטיח לה שוב ושוב שהיא נראית בסדר לפני יציאתה מהבית. הנסיונות להסתיר את כיעורה באמצעות איפור וביגוד נמשכו שעות בכל יום ועדיין, כאשר יצאה מהבית היתה בטוחה שאנשים מתבוננים בה ולועגים לכיעורה. במקרה מסוים היא נטשה את מכוניתה באמצע פקק תנועה מאחר וחשה כי האנשים הנוסעים לידה מתבוננים בה וצוחקים על הופעתה.

דוגמא זו, המופיעה באחד המדריכים הפסיכיאטריים הבולטים, מדגימה את האופן בו עשויה ההפרעה הדיסמורפית להשתלט על חיי האדם ולפגוע באופן אקוטי בתפקודו. ואכן, דיסמורפיה (Body Dysmorphic Disorder) מוגדרת כעיסוק מוגזם בפגמים חיצוניים דמיוניים או מינוריים ובהופעה החיצונית באופן שמביא למצוקה או לפגיעה בתפקוד.

שכיחות הדיסמורפיה בקרב נשים וגברים שווה, אך בעוד שנשים הלוקות בה נוטות להיות מוטרדות בעיקר משדיהן ורגליהן ולסבול במקביל מהפרעות חרדה ומבולימיה- גברים נוטים להיות מוטרדים בעיקר מגובהם, שיער גופם ואיבר מינם, ולסבול במקביל מהפרעה בי פולארית.

הגורמים לדיסמורפיה אינם ידועים בודאות, אך נראה כי הופעתה קשורה בגורמים פסיכולוגיים, חברתיים ונוירו-ביולוגיים.

על אף שלא כל הסובלים מדיסמורפיה מאופיינים בתכונות אלו, רבים מהם נוטים להיות אובססיביים, פרפקציוניסטיים ובעלי דרישות גבוהות במיוחד מעצמם. כמו כן, רבים מהם מאופיינים בביישנות, הערכה עצמית נמוכה ורגישות רבה לדחייה. בהתאם, דיסמורפיים רבים מתארים חוויות של דחייה על ידי בני משפחתם או הצקות על ידי בני גילם בילדות ובהתבגרות. פרספקטיבה חברתית מצביעה על אפיונים חברתיים הקשורים בהופעת הדיסמורפיה. על אף שדיסמורפיה אובחנה לראשונה כבר ב-1891, מצביעים מחקרים על כך שבדומה להפרעות האכילה, העיסוק התרבותי ביופי והופעה חיצונית משפיעים גם על התפתחות הדיסמורפיה: התרבות והתקשורת מדגישות את אידיאל היופי ויוצרות פעמים רבות קישור בין כיעור/חוסר אסתטיקה לרועה ופגימות. הבחנה זו מזמינה לעיסוק אינטנסיבי המראה החיצוני ועשויה להיות משמעותית עבור אנשים שפגיעותם לנושא גבוהה באופן יחסי.

מלבד לגורמים האישיותיים והפסיכו-חברתיים מצביעים מחקרים על פגיעות נוירוביולוגית של הסובלים מדיסמורפיה: רבים מהם סובלים גם מדיכאון והם בעלי קרובי משפחה הסובלים גם הם מהפרעות במצב הרוח ומהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). ממצאים אלו מציעים כי ההפרעה מערבת חוסר ויסות בסרוטונין, הממלא תפקיד משמעותי בויסות מצב ברוח, חשיבה, דפוסי שינה ואכילה ועוד.

ניתוח פלסטי או טיפול פסיכולוגי? הטיפול בדיסמורפיה

במרבית המקרים מתחיל העיסוק המוגזם בהופעה החיצונית בגיל ההתבגרות ונוטה להתקבע למשך שנים ואף להתרחב לאיזורי גוף נוספים בהיעדר טיפול מתאים.

על פניו, עשוי ניתוח פלסטי להביא להפחתה בעיסוק במראה החיצוני, אך המצב בפועל שונה. אנשים הפונים לניתוח פלסטי עקב דיסמורפיה נוטים, בדרך כלל, להחזיק בציפיות לא ריאליות לגבי מידת השיפור בהופעה החיצונית לה יביא הניתוח, וזמן מה אחריו הם "מתפכחים" ומגלים כי הניתוח לא הביא לשיפור באיכות חייהם כפי שציפו. בחלק מן המקרים מביא גילוי זה לדיכאון ו/או לחיפוש אחר עזרה פסיכולוגית מתוך הכרה בקיומה של בעיה, אך במרבית המקרים מופנה התסכול כלפי המנתחים הפלסטיים, המתמודדים עם מספר גבוה במיוחד של תביעות על טיפול בלתי הולם....

הסבל והפגיעה התפקודית המשמעותית לה גורמת הדיסמורפיה הביאה בשנים האחרונות להתפתחותם של טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיים.

טיפולים תרופתיים בתרופות נוגדות דיכאון (כפרוזאק) נמצאו יעילים עבור כ-50% מהמטופלים. טיפולים פסיכותרפיים ממוקדים המבוססים על שיטות קוגניטיביות התנהגותיות הביאו אפילו לתוצאות טובות יותר. במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מזוהות האמונות הלא רציונליות העומדות בבסיס העיסוק באיברי הגוף (למשל - "אהיה תמיד לבד כי יש לי אף כ"כ מכוער", "השומה הזאת גורמת לאנשים לחשוב שאני לא נקייה"). המטפל מאתגר הנחות אלו ותפיסות מגבילות אחרות הגורמות למטופל לחוש כי הופעתו החיצונית היא האלמנט המשמעותי ביותר בו והמפתח לאושרו. כמו כן, הטיפול מסייע בהכוונה ואימון להפחתת התנהגויות מגבירות מצוקה כהתבוננות מוגזמת במראה, פנייה לאחרים בבקשת פידבק על המראה החיצוני, עיסוק בביגוד ואיפור וכן הלאה. במקביל, רוכש המטופל מיומנויות להתמודדות עם סיטואציות מלחיצות מהן נהג להמנע כהליכה ללא משקפים (במטרה להסתיר את ה'שקיות' מתחת לעיניים) והקפדה לא להיראות בפרופיל באירועים חברתיים (מאחר והאף לא נראה טוב בזווית זו).

במקביל לטיפול בסימפטומים הדיסמורפיים, מותאמת שיטת הטיפול לקשיים רגשיים נוספים כסימפטומים של דיכאון וחרדה, דימוי עצמי נמוך וכן הלאה.

ביבליוגרפיה

The etiology of body dysmorphic disorder, Rivera, Ricardo Pérez; Borda, Tania, Psychiatric Annals. Vol 31(9), Sep 2001, 559-563.

Clinical considerations for the treatment of body dysmorphic disorder with cognitive-behavioral therapy, Buhlmann, Ulrike; Reese, Hannah E.; Renaud, Stefanie; Wilhelm, Sabine, Body Image. Vol 5(1), Mar 2008, 39-49.

Cognitive-behavioural therapy for body dysmorphic disorder, David Veale, Advances in PsAycPhTia (t2r0ic0 T1r)e, avtoml.e 7n,t p (.2 102051), vol. 7, pp. 125-132.

Synopsis of Psychiatry, Behavioral Science/ Clinical Psychiatry, Tenth edition, Sadock Benjamin& Sadock Virginia.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך