תפריט נגישות
חיפוש

זוגיות זה עניין של גישה... תיאור אימון אישי להתמודדות עם קשיים זוגיים

זוגיות זה עניין של גישה... תיאור אימון אישי להתמודדות עם קשיים זוגיים

פורסם על ידי בלה שני

אופיר ואופירה הכירו לפני 10 שנים. הוא התאהב בשמחת החיים שלה וכמובן ביופיה והיא אהבה את השקט שלו וכמובן את גובהו וכתפיו החסונות. האהבה ניצתה כמו באגדות..אך לאחר 10 שנים ו-3 ילדים אופירה הגיעה אלי לאימון מאוכזבת ממערכת היחסים. "אני כ"כ מתוסכלת... "הגברים האלה כ"כ לא מבינים וילדותיים"...היא התלוננה.

זהו רק סיפור אחד מיני רבים, שונים ומגוונים על זוגיות ש"התקלקלה" במשך השנים וצריך לתקן אותה (ממש כמו את האוטו במוסך).

כמאמנת שיעודה לעבוד עם נשים מתוסכלות ולהביא אותן למצב של שלווה ובהירות, אני עובדת במסגרת של אימון אישי רק עם האישה בתהליך הזוגי מפני שאני מאמינה שהאשה היא המובילה ובעלת האינטליגנציה הרגשית לעריכת השינוי במערכת היחסים (זאת לעומת פורמטים של אימון זוגי לסוגיו). אם יש צורך, נעשה תהליך עם המתאמן למציאת היעוד שלו, וכשהיעוד ידוע "הפאזל" מסתדר.

מיד בתחילת התהליך בדקתי עם אופירה עד כמה היא רוצה שמערכת היחסים שלה תצליח (מ1-10). אם הציון נמוך מ-5 יתכן שהריחוק כה גדול שנדרשת עבודה רבה לשקמו או אפילו שאחד מהם כבר שקל את פרוק הזוגיות.

השאלה השניה היתה אמורה לבדוק את המחויבות של אופירה להשקיע בזוגיות ("כמה מאמצים את מוכנה להשקיע כדי שהזוגיות תצליח?"). אם הציון אינו 9-8 לפחות לא תהיה כאן תשוקה מספיקה ליצירת השינוי.

בשלב הבא ביררתי עם אופירה מה החלק שלה באותו משבר זוגיות ומה בה מקשה על הזוגיות. כאן נדרשת פתיחות והסתכלות מודעת פנימה. קשה היה לאופירה לאמר:"אני מאד ביקורתית כלפיו" "אני כמעט ולא אומרת לו דברים טובים"...

את החסרונות שלנו המודעות נוטה להסתיר מאיתנו באמצעות מנגנוני הגנה ; את מה שאנחנו לא רוצים לדעת על עצמנו אנחנו משאירים בחוץ. נכון, ההתבוננות פנימה קשה! אבל האומץ לראות במה אני לא בסדר מאפשר את הצמיחה האישית ואת תיקון הזוגיות.

בעולם האידיאלי של אופירה (בחזון הזוגי) הזוגיות שלה מתנהלת בשלווה, בתקשורת פתוחה ומשתפת. אם כך, איך מגיעים לשם? בודאי לא בעזרת ביקורת ויכוחים וכעסים.

כאשר אישה אומרת לבעלה איך הוא צריך לפעול אחרת, היא בעצם אומרת "אני יודעת ואתה לא". אופירה הבינה ש"הניצחון" בויכוחים (להיות צודקת) גורם לאובדן מערכת היחסים. כשאחד מנצח והשני מפסיד - המפסידה העיקרית היא המערכת הזוגית.

בדרך כלל ישנה ציפיה שאם נאמר לבן הזוג במה הוא לא בסדר הוא ישנה את דרכיו. אך לא כך קורה במציאות מאחר ובן הזוג מרגיש במקרה כזה פגוע ומוקטן. אם כך, מה הפלא שהוא מתרחק ומתכנס בעצמו או תוקף בחזרה (כמו אופיר במקרה שלנו)?

כדי לקבל החלטות שקולות בדרך בוגרת ועיניינית שני בני הזוג נדרשים לכמה כללים:

להקשיב ולא להפריע לבן הזוג להתבטא- כן, להקשיב עד הסוף ולא להכין את התשובה שתוכיח שאת צודקת.
הקשבה עצמית- הקשבה לדברים שאת אומרת ולטון בו את משתמשת.
לא לקרוא מחשבות ולהכניס פרשנויות שלך -פשוט לשאול "למה אתה מתכוון"?
להתמקד בבעיה העכשוית- אין טעם להזכיר את אמא שלו או את העבר- יש לבדוק את שתי הדעות ולברר איזה מהן משרתת יותר טוב את מערכת היחסים (או את המצב הנתון).
זוכרים את האגדה -כשאופיר ואופירה התאהבו?

בעבר, אופירה נהגה להחמיא לאופיר, לשתף ולהכיר תודה על כל מחווה... במשך הזמן אנחנו שוכחים להכיר תודה על המסירות, הדאגה, המחוות הקטנות... הכל הופך לברור מאליו ו"זוהי חובתו כבעל!"

מצב זה מתרחש גם לכיוון השני, כאשר בן הזוג שוכח להכיר תודה (כמו במקרה שלנו) וחושב שזו אחריותך לעבוד בחוץ, לתחזק את הבית ולטפל בילדים. אך האם החשבונאות -"הוא גם לא מכיר תודה " משרתת את העניין?

כאן אני מאמינה שכל אישה תוכל להראות לבן זוגה את הדרך באמצעות דוגמה אישית, ולהזכיר לו את התקופה שבה התאהבו, כשדבר לא היה ברור מאליו.

כמובן שקצרה היריעה מלפרט את כל התהליך שעברה אופירה. בסופו של תהליך היא הצליחה לחולל את השינוי לאחר שהתאמנה בהבעת דעה מבלי ליצור מריבה, ולאחר שהבינה שהדעות השונות אינן הגורם המרכזי לקושי- את הקושי גורם הצורך "לנצח". אופירה הבינה שאת הביקורת כדאי להחליף בעידוד ובהכרת תודה החיוניים להשקיית הזוגיות, בדיוק כמו שחיוני להשקות צמח. בשלב הזה הזוגיות הפכה משדה קוצים לגן פורח.

על המחברת-בלה שני

בלה שני, מאמנת נשים למצוא את הדרך

עוזרת לנשים להגיע ממצב של תסכול ובלבול לתחושה של שלווה ובהירות.



תחומי מומחיות:
אימון אישי - Coaching

אנשי מקצוע בתחום

אימון אישי - Coaching

עוד מאמרים שיעניינו אותך