21.07.24
צוות בטיפולנט
לכל אדם יש טביעת אצבע אישית שייחודית רק לו ועוזרת להבחין בינו לבין אחרים. באופן דומה, תכונות האופי השונות של אדם, ואישיותו הכוללת, מהוות מעין טביעת אצבע, המאפיינת אותו באופן ייחודי. אז מה הן בעצם תכונות אופי, מה ההבדל בינן ובין האישיות, והאם אפשר לשנותן? על כך בכתבה הבאה.
מה הן תכונות אופי?
תכונות אופי הן דפוסים של מחשבות, רגשות והתנהגויות, המתמשכים לאורך זמן, מאפיינים את האדם ומבחינים בינו ובין אנשים אחרים.
לרוב, נוכל לדעת בקלות באיזו מידה אדם מתאפיין בתכונה מסוימת, על פי סיטואציות שמעוררות הבדלים בין-אישיים. למשל, ניתן לדמיין אירוע רב משתתפים כמו מסיבה, שיעורר בבני אדם שונים נטיות שונות. בעוד שאצל אדם אחד תתעורר נטייה להימצא במרכז תשומת הלב, אדם אחר יעדיף להיטמע בקהל או אפילו להישאר בבית.
ככלל, ישנן אין-ספור תכונות אופי אשר מאפיינות בני אדם. הן יכולות להיות תכונות בולטות שפשוט לשים לב אליהן ביום-יום, כמו מידת החביבות של אדם, או נסתרות יותר, כמו יושרה. אף שתכונות אופי הן עקביות באופן יחסי, חשוב לציין כי הן גם תלויות הקשר. כך למשל, אדם מופנם יחסית יכול להרגיש לא בנוח באירוע רב משתתפים, בעוד שבארוחת ערב בה נמצאים חבריו הקרובים יותר – יתפוס מקום מרכזי.
תכונות אופי ואישיות
תכונות האופי השונות יוצרות יחד את האישיות הכוללת – מכלול הדרכים בהן אדם מסוים נוטה להתנהג, לחשוב ולהרגיש. במילים אחרות, ניתן לתאר את תכונות האופי כאבני הבניין של האישיות.
לאורך השנים, פסיכולוגים פיתחו מגוון דרכים להגדיר את תכונות האופי השונות ולארגן אותן לכדי סגנונות אישיות שונים. אחד מהמודלים המרכזיים בתחום הוא "חמש התכונות הגדולות" (Big 5), אשר מסווג את אלפי תכונות האופי השונות לכדי 5 מרכזיות:
• מוחצנות: המידה בה אדם מעורב בחברה, פעלתן, ואסרטיבי, או לחלופין ביישן ושקט.
• נעימות: מידת האדיבות, החום והכבוד שהאדם מפגין כלפי האחר. נעימות נמוכה לרוב תתבטא באמפתיה נמוכה יותר, תחרותיות ואנוכיות.
• מצפוניות: מצפוניות גבוהה תתבטא בנכונות לעבודה קשה, נטייה לקחת אחריות ויכולת להתמקד במטרה. מצפוניות נמוכה תתבטא ברשלנות, לצד חוסר סדר או תכנון לעתיד.
• פתיחות: אנשים עם פתיחות גבוהה מראים רצון להתנסות בדברים חדשים, עניין בתחומים שונים וברעיונות חדשים, יצירתיות ודמיון. לעומת זאת, פתיחות נמוכה תתבטא בהעדפה למוכר ולעקבי.
• נוירוטיות: לפי הגדרת המודל, זוהי נטייתו של אדם לחוות רגשות שליליים ומצבים רגשיים מאתגרים, כחרדה ודיכאון, ואילו ההפך מנוירוטיות הוא יציבות רגשית.
לפי המודל, כל אחת מתכונות אלה מהווה מעין "ציר"' עליה כל אדם ממוקם אחרת, ו-5 המיקומים יחד יוצרים את הצירוף הייחודי של אישיותו בהשוואה לאחרים. כך, המודל מייצר תמונה אשר מתארת את המאפיינים המרכזיים של בני האדם השונים, על סמך כמה אבני יסוד משותפות – 5 מימדי האישיות.
בעשורים האחרונים התפתחו מודלים נוספים המתייחסים להיבטי אישיות נוספים ותכונות אופי מרכזיות אחרות אשר אינם נכללים במודל זה, כמו מידת הכנות והצניעות של האדם.
האם תכונות אופי יכולות להשתנות?
תכונות אופי נתפסות לרוב כמאפיינים המתמשכים לאורך זמן. כך למשל, אם אדם מסוים הוא הרפתקן ופתוח לחוויות, סביר שיהיה מעוניין להתנסות בחוויות חדשות גם מחר, ואפילו בעוד שנה. עם זאת, מחקרים מראים כי לצד יציבות ועקביות של תכונות יש גם יכולת לשינוי.
לדוגמה, מחקרים מראים כי תכונות מסוימות יכולות להשתנות במהלך חייו של אדם, כתלות באירועים שעבר, ובאתגרים שעימם התמודד. לדוגמא, אדם יכול להפוך לבוטח או חששן יותר כלפי הסביבה בעקבות חוויות משמעותיות שחווה, חיוביות או שליליות בהתאמה.
בנוסף, ישנן תכונות הנוטות להשתנות עם הגיל. כך למשל, מחקרים מראים שבמהלך הבגרות הצעירה (גילאי 20-40) תכונות כמו ביטחון עצמי, חמימות ויציבות רגשית מתגברות ותופסות מקום מרכזי יותר באישיות. כמו-כן, גם רצון ונכונות יכולים להוביל לשינוי.
עם זאת, כאשר עולה צורך לשנות תכונות אופי מסוימות באישיותנו, חשוב לשאול מה מניע אותנו לכך. לעיתים, הצורך להשתנות נובע מרצון בריא להתפתחות אישית, אך במצבים אחרים, הוא מונע ממסרים חברתיים וחוסר קבלה של הסביבה, לצד מצוקה מהמצב הנוכחי. במצב כזה, טיפול פסיכולוגי יכול להוות מרחב לחשיבה משותפת על שאלות אלה, ופתח להתפתחות אישית.
מקורות
Allemand, M., & Flückiger, C. (2017). Changing personality traits: Some considerations from psychotherapy process-outcome research for intervention efforts on intentional personality change. Journal of Psychotherapy Integration, 27(4), 476
https://www.psychologytoday.com/gb/basics/personality/personality-traits
https://www.psychologytoday.com/gb/basics/personality/personality-change
Roberts, B. W., & Mroczek, D. (2008). Personality trait change in adulthood. Current directions in psychological science, 17(1), 31-35