תפריט נגישות
חיפוש

כך תיעשו יותר אסרטיביים

כך תיעשו יותר אסרטיביים

פורסם על ידי

כמה פעמים החמצת הזדמנות בגלל חוסר אסרטיביות? מתי בפעם האחרונה הצלחת לסרב לבקשה שנראתה לך מוגזמת ולא הוגנת? ובכלל- איך היו נראים החיים הזוגיים, התעסוקתיים והאישיים שלך אם רק היית מצליח להיות יותר אסרטיבי?

אנשים רבים חשים כי חוסר היכולת להביע את עמדתם ולגרום לאנשים אחרים להיענות לרצונותיהם מגבילה היבטים רבים של חייהם ומייחלים לשינוי. מדוע כל כך קשה לאמץ דפוס תקשורת אסרטיבי וכיצד עושים זאת? כל המידע על הדרך לשינוי.

כשאת אומרת לא, לזה את מתכוונת! מהי אסרטיביות?

"חוסר ביטחון" או "היעדר אסרטיביות" נתפסים בעיני אנשים רבים כמקור לקשיים במגוון תחומי חיים- החל מהעובדה שהילד לא מקשיב בכיתה, דרך דחייה תמידית של הבקשה להעלאת שכר ועד לקושי להתחיל עם בני המין השני וליצור איתם שיחה קולחת. ואכן, אסרטיביות אינה רק יכולת לעמוד על רצונות ולסרב בתקיפות, אלא דפוס תקשורת המאזן בין ביטוי העדפות אישיות לבין רגישות לצרכי האחר (להבדיל מדפוס פאסיבי או אגרסיבי).

אסרטיביות כוללת ארבעה רכיבים מרכזיים המתייחסים ליכולת להביע העדפות ורצונות, לעמוד על זכויות אישיות, לסרב בקלות יחסית ולדבר על עצמך באופן נינוח ושוטף. כאשר יכולות אלו אינן מתקיימות, באופן טבעי נוצרים דפוסים של ותרנות, המנעות, חששות והתנהגות מאולצת ולא טבעית.

רבים מהאנשים החשים כי אינם אסרטיביים דיים מסבירים את היעדר האסרטיביות בכך ש"זה עניין של אופי", "אני פשוט לא יודע איך עושים את זה" ועוד. בפועל, היעדר אסרטיביות נובעת בדרך כלל מדפוסי חשיבה בלתי יעילים אשר הצמדות אליהם אינה מאפשרת לאמץ דפוס תקשורת והתנהגות אסרטיבי. ישנן שלוש תפיסות מרכזיות הפוגעות בדרך כלל ביכולת לאסרטיביות:

בלבול בין אסרטיביות לאגרסיביות: אנשים רבים מבלבלים בין אסרטיביות ואסרטיביות ומחזיקים בתפיסות כ"אם אני אסרטיבי אני פוגע בזכויות האחר", "סגנון אסרטיבי הוא תמיד גם תוקפני ובא על חשבון אחרים", "תמיד יש אחד שמנצח ואחד שמפסיד". תפיסות אלו מגבילות את היכולת לאסרטיביות מאחר ואדם המחזיק בהן יחוש אשמה ואי נעימות בכל פעם שיפגין אסרטיביות, ולכן יעדיף להמנע מלהביע את צרכיו או לסרב לבקשות.
פחד מדחייה: באופן טבעי, אדם שמביע רצון או דעה עלול להידחות או לעמוד בפני סירוב. היעדר אסרטיביות עשוי לנבוע מחשש קיצוני מדחייה או מתפיסת הסירוב או אי ההסכמה כמובילים למשבר או קטסטרופה ("הוא יעזוב/יפטר אותי אם אסרב"; "הוא יעשה לי את המוות אם אני אעיז להעיר לו").
התעלמות מזכויות בסיסיות: סגנון תקשורת אסרטיבי מבוסס על עמדה בסיסית לפיה לאדם יש זכות להביע את עמדותיו ולפעול להשגת זכויותיו וצרכיו. בהתאם, אנשים אשר אינם מאמינים בלגיטימיות של צרכיהם והעדפותיהם מתקשים לנקוט באסרטיביות. חוסר אמונה זה בלגיטימיות של הזכויות האישיות עשוי לנבוע מתפיסות בלתי רציונליות ("הדרך שלי להתקבל בחברה היא להשביע את רצון כולם"), מהפנמה של מסרים לפיהם התנהגות אסרטיבית אינה הולמת ("זאת לא התנהגות לבחורה!) וכן הלאה.

כיצד משפרים אסרטיביות?

כפי שניתן לראות, היעדר אסרטיביות נובע בדרך כלל מתפיסות ואמונות בלתי יעילות, ולכן אחת הדרכים המרכזיות לשיפורה היא זיהוי דפוסים אלו. זיהוי האמונות העומדות בבסיס דפוס התקשורת הלא אסרטיבי מאפשר מעקב אחרי האופן בו הן משפיעות על ההתנהגות (לחץ, ותרנות, שתקנות) ובהתאם- נטרול של התנהגויות אלו.

מעבר לזיהוי הגורמים האישיים העומדים בבסיס סגנון התקשורת, ניתן לאמץ דפוס תקשורת אסרטיבי באמצעות אימון בשני מרכיבים העומדים בבסיסו: שליחת מסר אסרטיבי ויצירת סביבת דיון אפקטיבית.

כיצד שולחים מסר אסרטיבי?

האופן בו אנו מעבירים את המסר שלנו משפיע באופן משמעותי על האופן בו יתקבל. מסר אסרטיבי ויעיל ניתן ליצור באמצעות הקפדה על מספר אלמנטים:

בחירת מסר מדויק וספיציפי: יש לומר באופן ברור את רצונותיך, ולא לצפות שאנשים יבינו או יקלטו רמזים דקים. למשל, מוטב לומר "חשוב לי שלא נאחר שוב להורים שלי" מאשר "בפעם האחרנוה הגענו נורא מאוחר, את זוכרת? לא הספקנו כמעט לדבר עם אף אחד..."
שימוש בהצהרה על רגשות אישיים: יש להעביר מסר ברור על רגשותיך מבלי לתקוף, להאשים, או להשתמש בציניות והכללות. למשל, מוטב לומר ""אני מרגישה לא בנוח ומאוכזבת כשאני זאת שצריכה לשאת בכל הנטל" במקום לומר "אתה אף פעם לא עוזר, ואצל כל החברות שלי הבעלים מתנהגים ממש אחרת". באופן כללי, מוטב להשתמש יותר ב"אני" ופחות ב"את/ה" כדי ליצור מסר אסרטיבי.
שימוש באמירות אמפטיות: העברת מסר המשלב בין הצהרה על הבנתך את מצבו/רגשותיו של האחר לבין עמידה על רצונך. לדוגמא- "אני מבינה שאתה מאוד עמוס עכשיו, אבל חשוב לי שתגיע לפני שהילדים נרדמים".
הדגשת תוצאות חיוביות/שליליות בלי לאיים: ציין מה יהיו התוצאות החיוביות של קבלת עמדתך ("אני בטוחה שהילדים נורא ישמחו להיות איתך יותר") ומה התוצאות השליליות של דחייתה. עם זאת, חשוב להמנע מאיומים. מוטב לומר "אני רואה שהילדים מתחילים להתרחק ממך" במקום "שתדע לך הם ישנאו אותך על זה לכל החיים".

כיצד יוצרים סביבת דיון אפקטיבית?

תקשורת אסרטיבית אינה רק העברת מסר באופן תקיף, אלא גם יצירת אווירה בה האחר פנוי להקשיב לדבריך. אם יש אפשרות, מוטב לבחור לקיים את הדיון בזמן ושעה נוחים לשניכם, ולא מתוך כעס או לחץ של זמן. דחיית הדיון למועד מאוחר יותר בהחלט אינה "התקפלות", אלא העברת מסר על רצונך לקיים דיון רציני ושקול. מעבר לכך, יש לאמץ עמדה של הקשבה אפקטיבית המתבטאת בהקשבה אמיתית וניסיון כנה להבין את עמדת האחר, גם אם לא לקבל אותה. סביר להניח שהפרטנר שלך יקשיב וירצה להבין אותך אם ירגיש שגם אתה מתעניין באמת בדעתו, צרכיו ורצונותיו. ניתן להבהיר כי אתה 'מקשיב אפקטיבי' באמצעות שימוש באמירות אמפטיות ואמירה כי אתה מבין את עמדת האחר ("אני רואה למה אתה מתכוון/אני מבין את נקודת המבט שלך אבל...").

זיהוי הגורמים לחוסר האסרטיביות, שליחת מסר אסרטיבי ויצירת סביבת דיון אפקטיבית עומדים בבסיס רכישת דפוס תקשורת אסרטיבי. עם זאת, לא תמיד קל לזהות את האמונות והתפיסות העומדות בבסיס קשיי האסרטיביות, ועוד יותר קשה לנטרל אותן. יעוץ מקצועי קצר וממוקד עשוי לסייע באופן משמעותי בתהליך זה מאחר והוא מאפשר מיקוד והתעמקות באמונות הבלתי יעילות לצד הקניית מיומנויות פרקטיות ומסגרת בה ניתן לתרגל כישורי אסרטיביות.

ביבליוגרפיה

Antoni, Michael H. (2003). Stress Management Intervention for Women With Breast Cancer: Therapist's Manual. (pp. 99-104). Washington, DC, US: American Psychological Association. 1, 111 pp.

תחומי מומחיות:
אימון אישי - Coaching

אנשי מקצוע בתחום

אימון אישי - Coaching

עוד מאמרים שיעניינו אותך