08.08.10
עודד נוה
מריבות "על שטויות" שהופכות לברוגז של שבוע; העובדה שאין לך מושג מה עובר עליה יום יום בעבודה; כל הדברים שמפריעים לך ומעולם לא העזת לבטא... כל אלו, ורבות אחרות, הן דוגמאות לקשיים זוגיים אשר נובעים מבעיות בתקשורת הזוגית. עודד נוה, מנהל 'מכון כיוונים' לפסיכודרמה, מסביר על הגורמים לקשיים בתקשורת הזוגית, דרכי התמודדות וכיצד פסיכודרמה יכולה לסייע בבניית תקשורת זוגית חזקה ויעילה.
"אלף פעמים כבר אמרתי לך...": קשיים בתקשורת הזוגית
כולנו רוצים קשר זוגי יציב ומספק אך כפי שידוע לנו - איכות הקשר הזוגי מושפעת ממגוון גורמים אישיותיים, זוגיים ומצביים. לדבריו של נוה, שלושה גורמים מרכזיים המשפיעים במיוחד על טיב מערכת היחסים הם: מידת שביעות הרצון מהמצב הכלכלי, היכולת (או חוסר היכולת) להינות מיחסי מין מספקים ואיכות התקשורת הזוגית.
"תקשורת זוגית", מסביר נוה, "מתייחסת להיבטים המילוליים והבלתי מילויים המאפשרים לבני הזוג לתקשר ולהעביר מסרים זה לזה. אצל זוגות ותיקים אנחנו רואים יכולת גבוהה לתקשר במבטים ובאופנים לא מילויים, אך באופן כללי התקשורת המילולית היא אמצעי התקשורת המרכזי במערכות יחסים זוגיות. תקשורת זוגית חיובית מאפשרת לבני הזוג לדבר בפתיחות על נושאים אשר מטרידים אותם בכלל וזה עם זה בפרט, לנהל משא ומתן על קונפליקטים ולנהל מריבות באופן לא הרסני. לעומת זאת, קשיים בתקשורת הזוגית יתבטאו במריבות תכופות אשר יתפתחו ברבים מהמקרים לעימותים עוצמתיים ובחוסר שיתוף ומעורבות של בני הזוג זה בחיי זה - כל אחד מבני הזוג פועל כיחידה עצמאית ובן הזוג השני אינו נתפס כשותף שיכול להוות פונקציה תומכת ומסייעת. דפוס שכיח נוסף שנובע מקשיי תקשורת הוא דפוס בו אחד מבני הזוג או שניהם אינם מסוגלים לבטא ישירות כעסים ותחושות שליליות, ואלו מתבטאים באופן עקיף. דוגמא למצב כזה היא גבר אשר חש כי אשתו מזניחה אותו ומוותרת על הזוגיות לטובת טיפול בלעדי בילדים. מאחר והוא לא מצליח לשתף אותה ישירות בתחושותיו, הכעס והעלבון מתבטאים בדרך חליפית אשר יוצרת אינטראקציה הרסנית: הוא מתעקש שלא לשפץ את המטבח שלה כל כך נמאס ממנו, מתוך תחושה שאם היא לא באה לקראתו - הוא לא בא לקראתה. האישה מתקשה להבין את פשר ההתעקשות, מרגישה ש'הוא עושה דווקא' ומתרחקת, וכך נוצר מעגל שלילי של כעס והתרחקות".
על אף שזוגות רבים מודעים לחשיבות התקשורת הזוגית וכואבים את היעדרה, מדגיש נוה כי קשיים בתחום זה אינם פשוטים לשינוי באופן עצמאי: "קשיים בתקשורת הזוגית עשויים לנבוע ממגוון רחב של גורמים, אך שניים מהגורמים השכיחים והמשמעותיים ביותר הם היעדר מודל לתקשורת זוגית חיובית והתנסויות עבר שליליות. היעדר מודל תקשורת חיובי מתייחס לאנשים אשר לא נחשפו בילדותם למודל תקשורת חיובי בו ההורים משתפים זה את זה, מביעים חיבה ומנהלים שיח פתוח על הקשיים. ילד שגדל בבית מסוג זה אינו מכיר ואינו מנוסה בדפוסי תקשורת אלו ומגיע לזוגיות ללא הידע הדרוש לקיומם. גורם נוסף לקושי הוא, כאמור, התנסויות עבר שליליות סביב הניסיון לפתוח שיחה כנה. זוגות אשר נסיונות התקשורת הקודמים שלהם הסתיימו בעימותים קשים או הביאו להתעלמות מצד בן הזוג השני לומדים כי אין טעם לתקשר, ועם הזמן מצטברים סודות ומטענים רגשיים אשר יוצרים תחושה של יאוש - אם עד עכשיו לא דיברנו, איך נתחיל לדבר עכשיו?!".
מישהו לרוץ איתו, מישהו לריב איתו - בניית התקשורת הזוגית
היא טוענת שאף פעם אי אפשר להוציא אותך מהבית ואתה טוען שאפשר, רק לא עכשיו. היא, בתגובה, אומרת שנמאס לה להתחנן בכל פעם שבא לה לראות איזה סרט ואתה אומר שגם לך נמאס להיאבק על המנוחה שלך אחרי שבוע שבו עבדת כל כך קשה. נשמע מוכר? אין ספק שזוגות רבים יכולים לדקלם בעל פה את תפקידו של כל אחד מהם בויכוחים החוזרים, אך פסיכודרמה זוגית מאפשרת שימוש אחר בהכרות של כל אחד מכם עם דפוסי התקשורת הזוגיים.
"קשיים בתקשורת הזוגית משפיעים כמעט על כל היבט ביחסים הזוגיים", אומר נוה, "החל מההתנהלות הזוגית-משפחתית היומיומית, דרך התפקוד המיני ועד לנושאים משמעותיים כחינוך הילדים. בהתאם, אחד התפקידים המרכזיים של הטיפול הזוגי באמצעות פסיכודרמה הוא פיתוח יכולתם של בני הזוג לנהל דיאלוג פתוח וכנה אשר לא יסתיים בפיצוץ. מריבות מתונות אחת לזמן מה יוצרות אפקט משחרר, אך זוגות רבים נמנעים משיחה על קונפליקטים מתוך תחושה שהשיחה תביא לעימות. באופן לא מפתיע, דווקא הניסיון להשתיק מביא לחיכוכים חוזרים בערוצים מקבילים. בהתאם, אחד הדגשים המרכזיים בפסיכודרמה הוא יצירת מרחב בו בני הזוג לומדים שאפשר לדבר על הכל מבלי שהקשר ייהרס - אפשר לשאול ישירות האם באמת יש רצון להמשיך את הקשר, אפשר לדבר על מין, על אכזבה וכעסים אחד על השני".
הטיפול הזוגי באמצעות פסיכודרמה אינו יוצר רק מרחב לשיחה גלויה, אלא עושה שימוש באמצעים פסיכודרמטיים במטרה לאפשר התנסות חיה בניהול דיאלוגים ובחיזוק היכולת להבין את עמדתו של בן הזוג: "כאשר יש מריבות חוזרות אנחנו אולי יודעים מראש איך בן הזוג יגיב לטענותינו, אבל בדרך כלל אנחנו לא מחוברים לתחושות שעומדות מאחורי דבריו. אחד התרגילים השכיחים בפסיכודרמה הוא משחק התפקידים בו כל אחד מבני הזוג ממלא את חלקו של השני במריבה, באופן שמגביר את ההבנה והאמפתיה לעמדתו של בן הזוג השני. החיבור לעמדתו של בן הזוג לא מביא באופן אוטומטי להסכמה איתה, אבל כאשר יש יותר קבלה שלה, גדלה היכולת לנהל משא ומתן. אמצעי פסיכודרמטי משמעותי נוסף הוא ניהול דיאלוגים עם דמויות מהעבר. במסגרת השיח הטיפולי כל אחד מבני הזוג לומד להכיר את הגורמים שביססו את דפוס התקשורת המסוים שלו. חשיפת תכנים אלו מעוררת לא פעם תגובות רגשיות עוצמתיות כלפי בני משפחה, ובמסגרת הפסיכודרמה אנו יוזמים 'שיח' בין האדם לדמויות שהשפיעו על דפוסי התקשורת שלו. למשל, אישה שמגלה שדפוס יחסיה עם אביה עומדים בבסיס תפיסתה שכל דיבור על קושי יביא לנטישה - תוכל להשתמש במרחב הטיפולי כדי לנהל שיחה מדומיינת עם האב".
מלבד לאמצעים הפסיכודרמטיים המרחיבים את יכולת ניהול השיח הזוגי, מסביר נוה כי הטיפול מלווה במטלות תרגול אותן מבצעים בני הזוג בין המפגשים, כקיום זמן איכות ללא הילדים, תרגול שיחות ישירות, הצטרפות לקבוצת זוגות (במקרה הצורך) ועוד. כך, לדבריו, ההשתתפות בטיפול זוגי פסיכודרמטי יוצרת התנסות ייחודית בה פוגש כל אחד מבני הזוג אירועי עבר משמעותיים אשר מעצבים את מערכת יחסיו הזוגית, באופן שמביא לחיזוק התקשורת הזוגית, התקרבות ורכישת מיומנויות לניהול דיאלוג בריא.
על הכותב - עודד נוה
עודד נוה הוא מייסד 'מכון כיוונים' ומנהל בית הספר לפסיכודרמה של המכון. מטפל ביחידים, זוגות, משפחות וקבוצות.
ליצירת קשר: www.psychodrama.co.il או 03-6812368
