31.07.17
צוות בטיפולנט
בשנים האחרונות, נשמעים קולות בשיח הציבורי הקוראים ללגליזציה של סמים קלים, ובמרכזם השימוש במריחואנה. הטענות התומכות בהפיכתה של המריחואנה לחוקית מבוססות על מחקרים אשר הוכיחו כי מריחואנה מזיקה פחות מטבק ואלכוהול, הנחשבים סמים חוקיים בעולם כולו. בנוסף, נמצאו עדויות מחקריות ליתרונותיו הרפואיים של ה-THC, החומר המופק מצמח המריחואנה, המסייע בשיכוך כאב ואף בהפרעות נוירולוגיות שונות. מנגד, טוענים המתנגדים כי לגליזציה עשויה לגרום לעלייה בהתמכרות לסמים, המלווה בתופעות לוואי קשות ותסמיני גמילה. כמו כן, קיים החשש כי הפיכתה של המריחואנה לחוקית תגרום לסם להיות זמין וזול יותר, ותמצא את דרכה בקלות לידיהם של ילדים ובני-נוער.
כדי לקבל אינדיקציה למה שעשוי לקרות בישראל אם יהפוך השימוש במריחואנה לחוקי, כדאי לבדוק מה קרה במקומות אחרים בעולם שכבר החליטו לעשות זאת.
כך למשל, מחקר שבוצע בפברואר 2017 בחן מידע שנאסף לאורך חמש שנים, ממאות אלפי מתבגרים בכל רחבי ארצות-הברית. במדינת וושינגטון שהפכה את השימוש במריחואנה לחוקי, נמצא כי השימוש במריחואנה בקרב מתבגרים עלה באופן משמעותי לאחר הליגליזציה, זאת בניגוד לירידה בשימוש במדינות בהן הסם נותר לא חוקי. כמו-כן, נמצא כי בני-הנוער בוושינגטון תופסים את המריחואנה כמסוכנת פחות, לעומת צעירים במדינות בהן הסם אינו חוקי.
חשוב להבהיר כי שימוש במריחואנה בקרב בני נוער וילדים נמצא כמזיק ביותר, הרבה מעבר להשלכות של שימוש במריחואנה בקרב מבוגרים: הסכנה להתמכרות הינה הרבה יותר גדולה בשימוש בקרב מתבגרים וילדים, וכמו כן, מבנה המוח משתנה כתוצאה מהשימוש בגילאים צעירים אלו, כך שנוצר נזק בהתפתחות המוחית לטווח הארוך (בעוד שבבגרות שינויים אלו אינם נפוצים). זאת ועוד, הסיכוי להתפרצות של מחלה נפשית בעקבות שימוש במריחואנה גבוה בהרבה בילדות ובגיל ההתבגרות מאשר בבגרות.
ממצאים אלו מציעים כי לגליזציה של סמים קלים עלולה לסכן במיוחד את בני-הנוער, ולהוביל לתפיסה מוטעית לפיה אין כל סיכון בשימוש במריחואנה. לכן, כדאי יהיה ללוות כל מהלך מסוג זה בקמפיין המדגיש את הסכנות הטמונות בשימוש מאסיבי או ממושך בסם, ולדאוג לאכיפת החוק בקרב קטינים.
מקורות
Cerdá, M., Wall, M., Feng, T., Keyes, K. M., Sarvet, A., Schulenberg, J., ... & Hasin, D. S. (2017). Association of state recreational marijuana laws with adolescent marijuana use. JAMA pediatrics, 171(2), 142-149
