13.11.11
רחלי אסף
במציאות המודרנית, ובישראל בפרט, אנשים רבים חווים אירועים טראומתיים המשפיעים על חייהם - בזמן הטראומה ואחריה. במאמר זה ננסה לבדוק מהי הפרעת-דחק-פוסט-טראומתית (PTSD), מהו דיכאון ומה הקשר ביניהם?
מהי טראומה ומהו PTSD?
כשאנחנו מדברים על אדם שעבר טראומה נפשית, אנו מתכוונים לאדם שעבר חוויה קשה שבה הרגיש איום של מוות או פציעה משמעותית, או איום על השלמות הפיזית ו/או הנפשית שלו או של אחרים בסביבתו. במצב כזה אדם מרגיש פחד עמוק, חוסר אונים ואימה. טראומות יכולות להופיע בעקבות השתתפות בקרב, בעקבות תקיפה מינית, מקרה שוד, אלימות, נפילת גראד ואף בעקבות תאונת דרכים, תאונת עבודה או כל מקרה אחר שנחווה כאיום.
לעיתים קיים בלבול בקרב הציבור בין המושג "טראומה" לבין "הפרעת-דחק-פוסט-טראומתית" או בשמה הלועזי המוכר יותר "PTSD". המושג הראשון מתאר מצב של טראומה. כלומר, חשיפה לאירוע מאיים כפי שתואר מעלה. המושג השני, PTSD, מתאר הפרעת חרדה המתפתחת בקרב מיעוט מהאנשים שעברו טראומה. בקצרה, הסימפטומים המגדירים PTSD נחלקים לשלוש קבוצות: הראשונה היא חוויה מחדש של האירוע (דרך זיכרונות, סיוטים, "פלאשבקים"), השנייה היא הימנעות מגירויים הקשורים לטראומה (הימנעות ממחשבות, מפעילויות, ממקומות, מאנשים שקשורים ו/או מזכירים את הטראומה) והקבוצה האחרונה היא עוררות מוגברת (קשיים בהירדמות או בשינה, חוסר שקט וקושי בריכוז ובקשב). על מנת לקבל את האבחנה PTSD הסימפטומים הללו צריכים להתקיים לפחות חודש ימים. אנחנו נתייחס למצב של הפרעת ה-PTSD.
מהו דיכאון או דיכאון קליני?
דיכאון הוא מצב נפשי המאופיין בעצבות, חוסר הנאה, ייאוש ובירידה בעניין בסביבה (באנשים, בתחביבים ואף בפעילויות שהיו אהובות לפני כן). כמו כן, ייתכנו שינויים בתאבון, ירידה בחשק המיני, קשיי שינה, עייפות, חולשה ועוד. לא פעם אנשים במצב דיכאון פסיכוטי חושבים מחשבות אובדניות, כגון "למה לי לחיות ככה? אני לא נהנה מהחיים ורק סובל". אנשים במצב רגשי דיכאוני נוטים להאשים את עצמם במצבם, דבר שרק מחזק את הדיכאון ויוצר מעגל שלילי.
מה בין PTSD ודיכאון?
כיום אנשים רבים מכירים את המושגים טראומה ודיכאון ואף משתמשים במושגים אלו לא מעט, אך פחות אנשים ערים לקשר שבין הפרעת דחק-פוסט-טראומתית (PTSD) ודיכאון. ובאמת - מה הקשר?
מקור המילה "טראומה" הוא ביוונית, ומשמעותו "פצע". בניגוד לפצע שמעלה גלד ומחלים באופן טבעי, מצב שבו מתפתחת הפרעת ה-PTSD הוא מצב של פצע שנחווה כמדמם, כואב ובעיקר - חי. על מנת להמחיש מהו PTSD ואת הקשר שלו לדיכאון קליני נעזר במקרה של סיוון, אשה בת 25 שעברה תקיפה מינית ברחוב בו היא גרה, בזמן שחזרה מבילוי עם חברה. עד האירוע סיוון חייה חיים נורמטיביים למדי: סטודנטית ביום, מלצרית בערב, נהגה לבלות עם חברותיה ולפסל בחוג אומנות. לאחר האירוע חייה השתנו ללא היכר: סיוון נזכרה במקרה התקיפה פעמים רבות ביום, תמונות מאותו ערב היו מתגנבות למוחה בצורה פתאומית ולא צפויה, היא היתה מדמיינת את האיש שפגע בה ומתעוררת בלילה שטופת זיעה לאחר סיוטים.
בניסיון להפיג את תחושת החרדה והפחד, סיוון ניסתה להימנע מכל דבר שעלול היה להזכיר לה את התקיפה עד כדי סירוב לצאת מהבית מחשש לעבור במקום בו הותקפה. בנוסף, סיוון פחדה להיות במגע עם אנשים, אפילו קרובים, מכיוון שקולות חזקים היו מעלים בה תחושת חרדה. אט אט היא צמצמה את חייה לפעילויות הכרחיות ומינימאליות. כל מה שסיוון רצתה זה שקט - שקט מבחוץ ושקט מבפנים.
לאור תיאור מקרה זה ניתן לראות כי קיים קשר בין הפרעת PTSD לבין דיכאון וחרדה. סיוון היתה אדם פעיל, חברותי, הרגיל לחשוב על העולם כעל מקום יציב שבו אפשר לנהל שגרת חיים נורמאטיבית. מרגע הטראומה, סיוון החלה לחוות את העולם כמקום מפחיד ומאיים, תחושת הביטחון נעלמה, כאילו מישהו שמט את הקרקע תחת רגליה. סיון החלה לומר משפטים קשים כמו: "זה כבר לא אותו עולם מבחינתי", "לעולם לא אוכל לצאת שוב לעולם כאילו לא קרה דבר", "ומה אם יקרה שוב?". סיוון הפכה יותר ויותר עצובה, חסרת חשק לכל דבר, עייפה, חלשה ובנוסף, החלה בהאשמות עצמיות: "אם רק הייתי חוזרת יותר מוקדם... אם רק הייתי מבקשת מהחברה ללוות אותי". כלומר, מלבד לחוויית הפחד ואובדן הביטחון, הטראומה עוררה רגשות של פסימיות, ייאוש ואשמה אשר עומדים פעמים רבות בבסיסם של מצבים דיכאוניים.
באמצעות הדוגמא של סיוון ניתן לראות שמצב של טראומה קשה, המובילה להפרעת PTSD, עלול להוביל גם להופעת סימפטומים דיכאוניים ואף למצב של דיכאון קליני ממש. במקרה כזה הדיכאון יאובחן "כמשני", כלומר, מגיע בעקבות גורם אחר. עם זאת, הקיום של הדיכאון אינו משני כלל - האדם שעבר טראומה קשה המסרבת להירפא, סובל הן מהטראומה עצמה והן מההשלכות הקשות של PTSD: תחושות עצב, ייאוש ולא פעם גם כעס עצמי על עצם התרחשותו של האירוע הטראומטי, ההתנהגות בעת האירוע או הקושי בהתמודדות עמו. לסיום, במקרים שבהם אדם עובר טראומה שבעקבותיה מתפתחים PTSD או סימפטומים דיכאוניים, חשוב לעבור טיפול בדיכאון ולא לדחות את הפנייה לעזרה. כך, האדם הסובל יצליח להתמודד טוב יותר עם תסמיני ההפרעה וכן הסיכוי להתפתחות דיכאון תפחת. כיום קיימות שיטות טיפול אפקטיביות ביותר הן להפרעת ה-PTSD והן להפרעת הדיכאון המלווה אותה.
על המטפלת - רחלי אסף
רחלי אסף, פסיכולוגית קלינית מומחית. מטפלת בגישה דינמית ובשילוב עקרונות מן הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, פגיעה מינית, פוסט-טראומה, הפרעות חרדה ודיכאון.
עובדת בבי"ח "ברזילי" באשקלון ובקליניקה פרטית ברחובות. מרצה במכללת "פרס" במחלקה למדעי ההתנהגות.
ליצירת קשר: 052-3915141 או [email protected]
