מהי אכילה רגשית?

צוות בטיפולנט

כולנו מכירים את התחושה: המבחן היה נוראי, הדייט היה כישלון מוחץ, ההמתנה לשיחת הטלפון שלא הגיעה הייתה מורטת עצבים ו... כמעט בלי לחשוב אנחנו פושטים על המקרר או מחסלים את הבמבה של הילד. למה? בשתי מילים - אכילה רגשית. בארבע מילים - כי ככה אנחנו רגילים. על אכילה רגשית, הגורמים והטיפול בה.

אוכלים את הלב: אכילה רגשית

עבור מרבית החברה המערבית, אוכל כבר מזמן אינו רק פתרון לתחושת רעב. אוכל מהווה בסיס לאירועי חברתיים (כפי שיעידו החגים היהודיים), סמל סטטוס ואמצעי להבעת אהבה, תשומת לב ודאגה. בנוסף, כפי שרבים מאיתנו יודעים, אוכל מספק לא פעם תחושות נחמה, הקלה ופיצוי: "אחרי כזה יום אני חייבת משהו מתוק"; "פיציתי את עצמי בארוחה טובה". על אף שרבים מאיתנו משתמשים באוכל כמקור לנחמה במידה זו או אחרת, אצל חלק מהאנשים מתפתח דפוס קבוע ומטריד של אכילה רגשית, ולפעמים אפילו של הפרעות אכילה.

אכילה רגשית מוגדרת כאכילת יתר בתגובה לרגשות שליליים, כאשר המחקר מצביע על כך שאכלנים רגשיים פונים לאוכל כאמצעי להתמודדות עם מגוון רגשות, וביניהם חרדה, דיכאון, מתח, כעס, שעמום, בדידות, חוסר אנרגיות ועוד. האכילה מהווה ניסיון לווסת ולנטרל רגשות אלו אך במקרים רבים אינה מביאה להקלה אלא לתחושת אשמה, גועל ובושה. תחושות אלו נלוות להשפעות שליליות נוספות של דפוס האכילה הרגשית, כהשמנת יתר (ונזקיה הבריאותיים), התקפי זלילה, פגיעה בדימוי העצמי והיעדר אפשרות ללמוד לווסת באופן יעיל רגשות שליליים באופן יעיל.

• הפרעות אכילה, זוגיות
  ומה שביניהן

  
• צפו עכשיו: שאלות ותשובות
  על הפרעות אכילה

  
• שיטות הטיפול המרכזיות
  בהפרעות אכילה

  

אכילה רגשית - מדוע?

כדי להבין את שורשי האכילה הרגשית, עלינו לחזור עד לינקות המוקדמת. עבור התינוק הרך, ההאכלה היא אחת האינטראקציות הבין אישיות המשמעותיות ביותר. התינוק עדיין אינו מבין את מילות החיבה שהאם מרעיפה עליו אך מבין היטב את הרוך בו היא מחזיקה אותו כאשר היא מאכילה אותו. כך, פעולה הישרדותית במהותה לובשת בתקשורת האנושית משמעות אישית ורגשית בה אוכל מקושר לחום, אהבה וקשר עם אדם אהוב.

בגילאי הילדות המוקדמת אינטראקציות בין-אישיות הנוגעות לאכילה והאכלה ממלאות תפקידים נוספים. האוכל עשוי להפוך לשדה קרב אך במשפחות רבות הוא הופך לאמצעי נחמה והתמודדות: נפלת? אל תבכה, קח סוכריה. משועמם? אני אתן לך משהו לנשנש. אינטראקציות מסוג זה מלמדות את הפעוט כי אוכל הוא הפתרון לתחושות רגשיות לא נעימות כשעמום וכאב רגשי, ואינן מאפשרות לו ללמוד אסטרטגיות חלופיות להרגעה עצמית. לדוגמא, מחקר שעסק בקשר בין דפוסי הורות לבין אכילה רגשית מצא כי הסיכוי לאכילה רגשית פחת במשפחות בהן ההורים היו סמכותיים ועודדו תקשורת פתוחה על רגשות, ועלה במשפחות בהן ההורים נטו להתעלם מרגשות שליליים שילדיהם הביעו. במקרים רבים דפוסי השימוש באכילה אשר נרכשו בילדות מלווים את האדם גם בבגרותו ועשויים להתפתח לדפוס של אכילה רגשית.

חוקרים אשר עסקו בניסיון להסביר את האכילה הרגשית הציעו שני מודלים מרכזיים. מודל האפקט הכללי מציע כי אכילה מוגברת מתקיימת אצל כל בעלי החיים במצבי מתח, ועל כן גם אצל בני אדם ואילו מודל ההבדלים האישיים מציע כי אנשים מסוימים פגיעים יותר לאכילה רגשית. זאת, עקב חסר ביכולות הויסות הרגשי, ההרגעה העצמית וההתמודדות עם רגשות שליליים, ומתוך למידה ארוכת שנים לפיה אוכל הוא הדרך להתמודד עם רגש. אחד המחקרים אף מצביע על כך שאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה פחות חשופים להתנהגויות של אכילה רגשית. כמו כן, אכילה רגשית עשויה להיות מקושרת להיעדר רשתות תמיכה מספקות אשר מאפשרות לפנות לאדם אחר במצבי מצוקה. אם נשוב אל התינוק אשר לומד לקשר את האוכל לנחמה והרוך בקשר עם אמו - הרי שבהיעדר קשר אנושי מיטיב, טבעי שבעת מצוקה נחזור לדבר הקרוב ביותר לאדם אחר - האוכל.

יוצאים מהמקרר - טיפול באכילה רגשית

אילנה, נשואה ואם לשני ילדים צעירים, הגיעה לטיפול והבהירה: "החיים שלי טובים בסך הכל. יש לי בעל אוהב ותומך, ילדים נהדרים ועבודה טובה. לולא זה - היא מניחה יד על בטן עגלגלה - הייתי מאושרת לגמרי". אילנה, בדומה לרבים אחרים, הגיעה לטיפול פסיכולוגי אחרי שנים של דיאטות וניסיונות הפחתה במשקל, כאשר הגיעה למסקנה שהמשקל העודף שלה אינו קשור רק בהרגלים תזונתיים אלא גם בדפוסי האכילה שלה. אילנה זיהתה כי אפיזודות של אכילה אינטנסיבית וחסרת שליטה מתרחשות ברגעים בהם היא מרגישה שהיא "לא יכולה יותר" - כאשר עומס העבודה והטיפול בילדים מכריע אותה. במהלך הטיפול התבררו שני דפוסים מרכזיים הנוגעים להתמודדותה של אילנה עם תחושות עומס ולחץ. הראשון היה נטייתה "לברוח מהכל" באמצעות שינה ממושכת והתנתקות פתאומית מקשרים ומקומות עבודה - דפוס אשר ליווה אותה במשך שנים אך כאישה בוגרת ואם לילדים כבר לא יכלה לממש, ולכן המירה אותו בבריחה אל האוכל. הדפוס השני היה הקושי המשמעותי שלה בבקשת עזרה גם מאנשים אשר ידעה באופן רציונלי כי יענו בשמחה לבקשת עזרה. על בסיס זה, הטיפול באילנה התמקד בשיפור היכולת לשאת רגשות שליליים ולא לברוח מהם, ובהעלאת תחושת הלגיטימיות סביב השענות על אחרים. ככל שהלכו והתגבשו יכולות אלו, פחתה האכילה הרגשית.

כפי שמדגים המקרה של אילנה, טיפול פסיכולוגי באכילה רגשית אינו טיפול בדפוס האכילה עצמו אלא בגורמים הרגשיים העומדים בבסיסו. הטיפול מאפשר זיהוי של טריגרים רגשיים לאכילה מוגזמת ומחזק את יכולות הוויסות העצמי וההתמודדות עם רגשות שליליים. מאחר ואכילה רגשית מבוססת על גורמים רגשיים ואישיותיים, הטיפול בה מסייע גם בהיבטי חיים נוספים.

מקורות

Psychological determinants of emotional eating in adolescence. By Nguyen-Rodriguez, Selena T.; Unger, Jennifer B.; Spruijt-Metz, Donna. Eating Disorders: The Journal of Treatment & Prevention, Vol 17(3), May 2009, 211-224 

Parenting styles, parental response to child emotion, and family emotional responsiveness are related to child emotional eating. By Topham, Glade L.; Hubbs-Tait, Laura; Rutledge, Julie M.; Page, Melanie C.; Kennedy, Tay S.; Shriver, Lenka H.; Harrist, Amanda W. Appetite, Vol 56(2), Apr 2011, 261-264 

Emotional intelligence and emotional eating patterns: A new insight into the antecedents of eating disorders? By Zysberg, Leehu; Rubanov, Anna. Journal of Nutrition Education and Behavior, Vol 42(5), Sep-Oct 2010, 345-348