18.09.08
צוות בטיפולנט
את פוקחת עיניים בבוקר ומקווה שהיום, איכשהו, זה יהיה אחרת. היום תצליחי, אולי, לשלוח קורות חיים ולסדר קצת את הבית. וכשהילדים יחזרו מבית ספר תוכלי אולי להסתכל עליהם ולהרגיש, כמו פעם, איך הלב שלך מתמלא שמחה וגאווה. אבל כשאת קמה מהמיטה ומגלה שכבר 12:00 בצהריים את אומרת לעצמך שאין סיכוי, גם ככה את אישה חלשה ואמא איומה. אין טעם.
תחושות אלו, של עצב, ייאוש, היעדר אנרגיות ואשמה מאפיינות פעמים רבות מצבים של דיכאון. דיכאון מוגדר כאחד ממני הפרעות נפשיות המשתייך לקבוצת הפרעות מצב רוח ונחשב לנפוץ ביותר בחברה המערבית: כ-15% מהאוכלוסייה מאובחנת כסובלת מדיכאון אך כשליש מהאוכלוסייה תסבול במהלך חייה מאפיזודה דיכאונית אחת לפחות. שכיחותו של הדיכאון והסבל הרב אשר הוא גורם הביאו לפיתוחן של שיטות טיפוליות רבות ויעילות.
דיכאון או סתם באסה? איך מזהים דיכאון?
בזמן האחרון אתה מרגיש מיואש ומוצא את עצמך מהרהר אפילו באופציה של התאבדות, אבל כשאתה מספר זאת לחבר הוא אומר "עזוב אותך משטויות, פשוט תצא איתנו יותר ותתחיל לעשות ספורט". את, לעומת זאת, בטוחה שמשהו לא בסדר - ממתי את לא מצליחה להגיש עבודות ללימודים ומאבדת עניין בכל ספר שאת מתחילה? - אבל מצד שני, את חושדת שאולי זאת סתם עצלנות, אולי עוד יומיים שלושה זה יעבור מעצמו.
ההכרה בקיומו של הדיכאון הוא הצעד המשמעותי הראשון בטיפול בו. תסמיני דיכאון אופייניים הם מצב רוח ירוד, אובדן עניין והנאה במרבית הפעילויות, שינויים בדפוסי השינה והאכילה (עלייה/ירידה בלתי מכוונת במשקל, הפרעות שינה או שינה ממושכת), תחושות עייפות, חוסר אנרגיה וחוסר שקט, קשיי ריכוז, תחושות אשמה וחוסר ערך ומחשבות על מוות והתאבדות. כאשר תסמינים אלו או חלקם מופיעים במשך שבועיים לפחות ואינם נובעים מאובדן אדם קרוב, מחלה או שימוש בתרופות או סמים, כנראה שמדובר בדיכאון קליני. חשוב להדגיש כי ייתכן ומדובר בדיכאון גם אם תפקודכם תקין ועל פניו "הכל בסדר".
סוג נוסף של דיכאון הוא הדיסתימיה - תחושות חוסר תקווה, עצב, היעדר הנאה, אובדן אנרגיה וכן הלאה המופיעים בעוצמה מתונה יחסית אך נמשכים למעלה משנתיים. כמו כן, סוגים נוספים ספציפיים של דיכאון הם דיכאון אחרי לידה ודיכאון המופיע כחלק מהפרעה בי פולרית.
"תודה, אני כבר אסתדר לבד". למה בכלל לטפל בדיכאון?
גם אם זיהיתם כי אתם סובלים מדיכאון, ההחלטה לפנות לטיפול אינה עניין של מה בכך ואנשים רבים הסובלים מדיכאון בוחרים שלא לטפל בו. סיבה מרכזית להחלטה שלא לפנות לטיפול היא הייאוש והיעדר התקווה להצלחת הטיפול. דיכאון מאופיין פעמים רבות בפסימיות וייאוש אשר מביאים לתחושה ש"גם ככה שום דבר לא יעזור לי". למרות תחושה אופיינית וטבעית זו, מחקרים מבוקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על השיפור הרגשי והתפקודי המשמעותי לו מביאים הטיפולים השונים.
גורם נוסף המקשה על הפנייה לטיפול בדיכאון היא הסטיגמה או התחושה ש"אם הייתי מתאמץ מספיק זה היה עובר לבד". תחושות אלו עשויות לנבוע מאמונותיו הבסיסיות של האדם ("מי שהולך לטיפול הוא חלש אופי") או ממסרים המתקבלים מהסביבה ("אבל מה יש לך להיות בדיכאון? הרי לא קרה שום אסון!"). מסרים ותחושות מסוג זה מקשים על הפנייה לטיפול אך גם הדיכאון עצמו גובה מחיר כבד: כאחד מכל שבעה אנשים הסובלים מדיכאונות חוזרים ינסו בסופו של דבר להתאבד ובהיעדר טיפול מתאים עשויה אפיזודה דכאונית להימשך גם מספר שנים.
אור בקצה המנהרה: כיצד מטפלים בדיכאון?
ההחלטה על מציאת הסוג המתאים של טיפול בדיכאון היא החלטה מורכבת אשר כדאי לקבל במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי או עם פסיכולוג מומחה. כיום, קיימות גישות טיפוליות רבות ומגוונות הנבחרות בהתאם לסוג הדיכאון, חומרתו, משכו והעדפותיו של הסובל ממנו. עם זאת, קיימות מספר שיטות טיפוליות מרכזיות אשר יעילותן הוכחה באופן מחקרי, כאשר שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכותרפי נחשב ליעיל ביותר.
טיפול תרופתי: בשנים האחרונות הולכת ומתבררת חשיבותם של גורמים ביולוגיים בהיווצרות הדיכאון, ובהתאם, טיפול בדיכאון באמצעות תרופות פסיכיאטריות וספציפית נוגדי דיכאון נמצא כאחת משיטות הטיפול היעילות ביותר. על אף יעילותו של הטיפול אנשים רבים נרתעים מהפניה אליו עקב הסטיגמה הנלווית לו ("תרופות? עד כדי כך אני משוגע?") והפחד מהתמכרות לתרופות ומשינוי אישיותי אשר ייגרם בעקבות השימוש בהן. פחדים ומיתוסים אלו שגויים ברובם: טיפול תרופתי מתאים, הניתן תחת מעקב פסיכיאטרי הולם אינו מביא לתוצאות אלו, אלא לויסות מחודש של תפקודים ביו-כימיים מוחיים אשר אינם מאוזנים דיים. כמו כן, טיפול תרופתי עשוי להינתן באופן זמני בלבד, כדי לסייע בהתמודדות עם המשבר או לאפשר למטופל להיעזר באופן יעיל ומהיר יותר באמצעות פסיכותרפיה.
טיפול פסיכותרפי: החל מתקופתו של זיגמונד פרויד ניסתה הפסיכולוגיה להציע דרכים להתמודדות עם דיכאון ומאז התפתחו שיטות טיפוליות שונות. טיפולים פסיכותרפיים כגון טיפול פסיכודינמי מאפשרים התבוננות בגורמים להיווצרותו ולהשתמרותו של הדיכאון, ובמסגרתם רוכש המטופל כלים להתמודדות עם היבטי החיים שנפגעו בעקבות הדיכאון (עבודה, זוגיות, הורות). טיפולים המבוססים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקדים בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות המשמרים את הדיכאון למשל, שינוי "מעגל קסם" בו הנחה כ"אם אכשל במבחן אני לא שווה כלום" מביאה להימנעות מהמבחן אשר מחזקת את תחושת חוסר הערך וחוזר חלילה. יענן שיטות טיפוליות נוספות המתמקצעות בדיכאון, למשל תרפיה בין אישית לדיכאון.
טיפול בנזעי חשמל (ECT): טיפול בנזעי חשמל (או ב"הלם חשמלי" בשמו הלא מקצועי) הוא אחד הטיפולים המלווים ביותר מיתוסים וחששות. עם זאת, מדובר באחד הטיפולים היעילים ביותר לטיפול בדיכאון: בעוד שכ-1/3 מהמטופלים אינם מגיבים לטיפולים תרופתיים, 80% מהמטופלים מגיבים באופן משמעותי לטיפול ב-ECT. למרות יעילות הטיפול נוטים להשתמש בו רק לאחר שטיפולים תרופתיים נכשלו, מאחר ו-ECT הוא טיפול חזק הדורש כניסה לקומה. עם זאת, הטיפול אינו מסוכן, אינו מכאיב ואינו מביא לפגיעה קבועה בזיכרון, מלבד במקרים של טיפולים ממושכים מאוד. השפעתו המהירה יחסית של הטיפול הופכת אותו לטיפול יעיל במיוחד במקרים של סכנה אובדנית.
אשפוז פסיכיאטרי: לצופה מן הצד קשה לעיתים להבין את מידת המצוקה והייאוש הכרוכים בדיכאון, אך חלק מן הלוקים בו חשים כי אינם מסוגלים להמשיך לחיות עוד. במקרים אלו אשפוז פסיכיאטרי עשוי למנוע מעשים אובדניים ולספק למטופל מסגרת תומכת ומחזיקה אשר תאפשר לו להתארגן ולאגור כוחות עד שירגיש מוכן לחזרה לתפקוד בקהילה.
ביבליוגרפיה
דיכאון באוכלוסיה ההומו-לסבית/ קימרון הארדין ומארני הול, הוצאת אח 2001.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry tenth edition
