EMDR או עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים הוא מודל טיפול קצר מועד אשר מיועד לטיפול במצבי פוסט טראומה ובהפרעות חרדה. EMDR משלב בין טכניקות טיפול קוגניטיביות התנהגותיות, לבין יצירת גירוי נוירולוגי אשר מסייע בעיבוד חוויות וגירויים מאיימים (למשל, זיכרונות מאירוע טראומטי). בכך, EMDR מביא הן להקניית מיומנויות עצמאיות לשליטה וויסות החרדה, והן לכך שהחוויות והגירויים המאיימים רשומים במערכת המוחית-גופנית באופן מאיים פחות.
.jpg)
.jpg)
סוג הגירוי הנוירולוגי בו נעשה שימוש במסגרת EMDR הוא תנועות עין סקדיות - תנועות עין מהירות המתרחשות כאשר המטופל עוקב בעיניו אחרי אובייקט המונע אחורה וקדימה בשדה הראייה שלו. תנועות העין המהירות מדמות תנועות עין המתרחשות בעת שנת REM - שינה הנחשבת לעשירה בחלימה ומסייעת בעיבוד אינפורמציה. כלומר, במסגרת EMDR נוצר גירוי נוירולוגי לא פולשני המדמה תהליכים טבעיים של עיבוד אינפורמציה. בעת שהמטפל מייצר גירוי נוירולוגי זה, המטופל מונחה לדמיין, לשחזר או לחשוב על האירוע הטראומטי או על גורם החרדה. כך, המטופל עוסק בגורם החרדה בסביבה טיפולית בטוחה ותוך פעילות מוחית המסייעת בעיבוד. תהליך זה מביא לכך שהרישום של האירוע הטראומטי או הגורם מעורר החרדה מתחילים להירשם במוח כפחות מטלטלים, מאיימים וכאוטיים.
רכישת טכניקות הרגעה עצמית: בשלב הראשון של הטיפול המטופל מתאר את גורמי החרדה ו/או האירועים הטראומטיים הרודפים אותו, והמטפל והמטופל מנסחים את מטרות הטיפול ואת ההיבטים בחיי וחווית המטופל אותם היה רוצה לשנות. כמו כן, בשלב זה של הטיפול ב-EMDR המטפל מלמד את המטופל טכניקות הרגעה עצמית בסיסיות שיסייעו לו לשאת את המצוקה עמה הוא מתמודד.
בדיקת יעילות טכניקות ההרגעה: בשלב זה נערכת בחינה משותפת של יעילות טכניקות ההרגעה שנלמדו, והמידה בה הן אכן מסייעות למטופל להתמודד עם סיטואציות שונות בהן מתעוררת החרדה. במידת הצורך המטפל מסייע למטופל לבסס שליטה בטכניקות הרגעה עצמית נוספות.
הכנה ל-EMDR: בשלב זה נערכת הכנה קוגניטיבית להתחלת השימוש בטכניקה של EMDR. המטופל מונחה לבחור דימוי ויזואלי הקשור בטראומה או בחרדה (למשל, הרכב הפוך לאחר התאונה), מחשבה שלילית הקשורה באירוע או גורם החרדה ("אני חסר אונים") ורגש או תחושה גופנית הקשורים באירוע (רעד, בחילה). במקביל, המטופל מונחה לזהות תפיסה עצמית חיובית שהיה רוצה לחוות כלפי עצמו ("אני אדם חזק שמסוגל להתגבר"). כמו כן, המטופל מונחה לדרג את המידה בה הוא מאמין בתפיסות החיוביות והשליליות בהן הוא מחזיק. לבסוף, במסגרת שלב ההכנה ל-EMDR המטפל מסייע למטופל להבחין באופן ברור יותר בין תחושות גופניות בלתי נעימות (רעד, מחנק) לבין אמונות קוגניטיביות שליליות בהן הוא מחזיק.
EMDR: במסגרת הטיפול עצמו ב-EMDR המטופל מונחה להתמקד בזיכרונות, הרגשות והגורמים השליליים ומעוררי החרדה בעת גרייה נוירולוגית הנוצרת על ידי התמקדות ויזואלית באובייקט שהמטפל מזיז. לאחר מכן המטופל מתבקש להסיח את דעתו מדימויים אלו ולהתמקד רק בתחושות המתעוררות בו בעת המשך הגרייה הנוירולוגית. לאחר מספר פעמים בהן המטפל והמטופל חוזרים על שתי הפרוצדורות, ההשפעה הרגשית השלילית והעוצמתית של הזיכרונות או הדימויים המאיימים יורדת בצורה משמעותית. שלב זה נמשך עד שרמת החרדה ואי הנוחות של המטופל בתגובה לאירועים והזיכרונות מנוטרלת, ואמונתו בדימוי החיובי שהגדיר מתחזקת.
סיום והערכה מחודשת: בשלב זה נבדקת המידה בה הזיכרונות או הגירויים המאיימים עדיין משפיעים על המטופל, ושליטתו של המטופל בטכניקות הרגעה העצמית מחוזקת במידת הצורך. בשלב זה המטופל מונחה לנהל רישום של זיכרונות, אסוציאציות או חלומות בלתי נעימים איתם התמודד בין הפגישות, והמטפל והמטופל מחזקים את מיומנויות ההתמודדות הרלוונטיות.
