פסיכותרפיה (פסיכו=נפש, תרפיה=טיפול) היא שם כולל לשיטות מגוונות של טיפול נפשי. הפסיכותרפיה המוכרת לנו היום החלה את דרכה בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, ומאז המשיכה להתפתח ולהתרחב למגוון רחב של גישות ושיטות טיפוליות, אשר המשותף להן הוא השימוש בדיבור. בעמוד זה ריכזנו את כל המידע על פסיכותרפיה: מהי פסיכותרפיה? מתי כדאי לפנות לפסיכותרפיה? אילו סוגי פסיכותרפיה קיימים? וכיצד לבחור פסיכותרפיסט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)
פסיכותרפיה היא שם כולל לקבוצת התערבויות טיפוליות המבוססות על שיחה. מקור הפסיכותרפיה הוא בפסיכואנליזה אשר פיתח זיגמונד פרויד בשלהי המאה ה-19. במסגרת עבודתו עם מטופלים אשר סבלו מסימפטומים בלתי מוסברים כמו שיתוק או אילמות, הגיע פרויד אל המסקנה כי קיימים קונפליקטים לא-מודעים אשר מפעילים את האדם במידה רבה, ואחראים להיווצרות הסימפטומים. רק לאחר שנחשף הקונפליקט הלא מודע, יכול להיפתר גם הסימפטום. בהתאם, פיתח פרויד את השיטה הפסיכואנליטית אשר התבססה על יצירת שיח במסגרתו ניתן לחקור את החוויות הלא מודעות העומדות בבסיס הסימפטומים.
מאז ימיו של פרויד חוקרים וקלינאים זיהו גורמים נוספים אשר תורמים ליעילות הפסיכותרפיה ובהתאם, נוצרו מודלים ושיטות טיפוליות רבות. עם זאת, רעיון הטיפול באמצעות שיחה נותר בעינו, והוא שעומד בבסיס הפסיכותרפיה.
עשורים ספורים לאחר הולדת הפסיכואנליזה החלו לצמוח מודלים טיפוליים נוספים, אשר חלקם התבססו על הנחותיו של פרויד, וחלקם נפרדים מהגותו לחלוטין. כיום, קיים מגוון עצום של סוגי פסיכותרפיה, אשר את המרכזיות שבהן נסקור כאן.
פסיכותרפיה דינמית: פסיכותרפיה דינמית היא ״קרובת המשפחה״ הקרובה ביותר אל הפסיכואנליזה, והיא כוללת תתי-גישות מרובות כמו פסיכותרפיה התייחסותית, פסיכולוגיית העצמי ועוד. פסיכותרפיה דינמית היא גישה המבוססת על ההנחה שאירועי עבר ויחסים בין אישיים משמעותיים מראשית חיינו מעצבים את דפוסי היחסים שלנו, את תפיסתנו העצמית ואת האופן בו אנו מווסתים את רגשותינו. אלמנטים אלו מתקיימים בנפשנו באופן לא מודע, אך משפיעים על היחסים שאנו בוחרים, על רגשותינו ומצוקותינו ועל האופן בו אנו מתנהלים בחיי היום-יום.
בהתאם להשפעות העצומות של דפוסי יחסים ואירועי עבר על חיינו, קונפליקטים לא מודעים ואירועים שלא זכו לעיבוד רגשי מספק משפיעים עלינו, ועלולים להביא למגוון רחב של סימפטומים. פסיכותרפיה דינמית מסייעת בהתמודדות עם סימפטומים רגשיים באמצעות שתי מתודות מרכזיות: האחת, היא חקירה והתבוננות בעולמו הפנימי של המטופל, באופן המאפשר להפוך את ההיבטים הלא מודעים למודעים, ובכך לנטרל או לצמצם את השפעתם ההרסנית. השנייה, היא יצירת קשר טיפולי עמוק בין המטפל למטופל, המספק למטופל התנסות בדפוס קשר משמעותי ומיטיב, לעיתים לראשונה בחייו.
פסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית (CBT): פסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית מתבססת על ההנחה כי סימפטומים רגשיים והתנהגותיים נובעים מרכישה ואימוץ של דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים. על כן, שינוי דפוסי המחשבה וההתנהגות המזיקים יובילו גם לנטרול הסימפטומים. בהתאם, במסגרת הטיפול נעשה שימוש בטכניקות שונות אשר מסייעות בהגמשת דפוסי חשיבה נוקשים, ובחיזוק התנהגויות וסגנונות חשיבה רצויים. בין טכניקות אלו נכללות טכניקות נשימה והרגעה עצמית, מיינדפולנס, חשיפה הדרגתית ומובנית לגירויים מאיימים, אתגור דפוסי מחשבה בלתי יעילים ועוד. פסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית נחשבת לטכניקה יעילה ומהירה יחסית להתמודדות עם סימפטומים דיכאוניים, חרדתיים והתנהגותיים.
בעבר, התקיימה הפרדה ברורה בין פסיכותרפיה בגישה דינמית לפסיכותרפיה בגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית. עם השנים, הפרדה זו הפכה דיכוטומית פחות, ומטפלים מהאסכולות השונות החלו להיות אינטגרטיביים יותר בעבודתם, ולשלב רכיבים משתי המתודות הטיפוליות בהתאם לצורך. על רקע זה, התפתחו גם סוגי פסיכותרפיה אשר משלבים בין רכיבים קוגניטיביים והתנהגותיים לבין רכיבים המדגישים את החוויה הלא מודעת ואת הקשר הטיפולי. מודלים מרכזיים המשתייכים לסוג זה של פסיכותרפיה הם:
טיפול מבוסס מנטליזציה: פסיכותרפיה מבוססת מנטליזציה היא מודל טיפולי המתבסס על ההנחה שהיכולת להתמודד באופן יעיל עם מצבים רגשיים, יחסים בין אישיים ומגוון סיטואציות יום-יומיות תלויה ביכולת המנטליזציה - היכולת לפרש את התנהגותנו ואת התנהגות האחר במונחים של מצבים מנטליים כרגשות, מחשבות וכוונות. בהתאם, פסיכותרפיה מבוססת מנטליזציה מכוונת לסייע למטופל לפתח את יכולת המנטליזציה שלו, ובכך מקדמת את יכולתו להתמודד עם מצוקה רגשית, לנהל קשרים בין אישיים חיוביים ולתפקד בסיטואציות תעסוקתיות, הוריות וחברתיות.
טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT): פסיכותרפיה דיאלקטית היא שיטת טיפול לבוגרים ומתבגרים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, התנהגויות של פגיעה עצמית והפרעות התנהגות. פסיכותרפיה דיאלקטית מתמקדת בהקניית כישורי התמודדות כמו ויסות עצמי, נשיאת מצוקה, שליטה עצמית, הימנעות מפגיעה עצמית וניהול קשרים בין-אישיים. פסיכותרפיה דיאלקטית מתקיימת לרוב במקביל לפסיכותרפיה דינמית, כך שהמטופל יכול לעבד את חוויותיו הרגשיות במסגרת פסיכותרפיה דינמית, ולהתמקד בשינוי דפוסי התנהגות במסגרת הפסיכותרפיה הדיאלקטית.
סכמה תרפיה: פסיכותרפיה מבוססת סכמה היא שיטת טיפול אשר מתבססת על ההנחה שהתנסויותינו וחוויותינו בילדות מביאים להיווצרות סכמות אדפטיביות (למשל: העולם הוא מקום בטוח, אפשר לסמוך על אנשים) ולסכמות בלתי אדפטיביות (למשל: אסור לסמוך על אף אחד, אף אחד לא יכול לאהוב אותי). סכמות בלתי אדפטיביות משפיעות לרעה על חוויות רגשיות ובין אישיות בבגרות, וגורמות למצוקה. במסגרת פסיכותרפיה מבוססת סכמה נעשה ניסיון לזהות סכמות בלתי אדפטיביות, לחקור את שורשיהן ולזהות את האופן השלילי בו הן משפיעות על חייו של המטופל. זאת, במסגרת קשר אמפתי ומשמעותי הנוצר בין המטפל למטופל, ויוצר חוויה רגשית מתקנת אשר מאפשרת לסכמות חיוביות ואדפטיביות יותר להיווצר.
טיפול ממוקד רגש (EFT): פסיכותרפיה ממוקדת רגש היא שיטת טיפול המתבססת על ההנחה כי קשיים רגשיים נובעים ממודעות בלתי מספקת לרגשות, אשר מביאה לקושי בוויסות שלהם. בהתאם, פסיכותרפיה ממוקדת רגש מתמקדת ביצירת אווירה תומכת ואמפתית המאפשרת למטופל להתוודע למצבים הרגשיים השונים שהוא חווה, לחקור אותם לעומק וללמוד לווסת אותם כך שיהיו מלווים בפחות מצוקה וסבל.
איך יודעים שכדאי לפנות לפסיכותרפיה? איך מבחינים בין קשיים שיכולים לחלוף עם הזמן, לבין קשיים המצריכים פנייה אל פסיכותרפיה? התשובות לשאלות אלו אינן חד משמעיות, מאחר שאנשים שונים זה מזה בעוצמות הסבל הנפשי שהם חווים, בנכונות שלהם לפנות לעזרה, ובמידת סקרנותם לגבי עולמם הפנימי. עם זאת, קיימים מספר מצבים אשר מצביעים בדרך כלל על כך שכדאי לשקול פנייה אל פסיכותרפיה.
מצוקה נפשית: כולנו חווים מדי פעם מצוקות רגשיות: חרדה לקראת אירוע חשוב, עצבות לאחר פרידה או פגיעה בערך העצמי לאחר כישלון. רב הזמן נצליח להתמודד עם חוויות אלו בכוחות עצמנו ובסיוע מערכת התמיכה החברתית שלנו, אך במקרים אחרים אנו עשויים לחוות מצוקה עזה ומתמשכת אשר מלווה בפגיעה באיכות חיינו ו/או ביכולת שלנו לתפקד באופן תקין. במצבים אלו מומלץ לפנות לפסיכותרפיה על מנת להקל על הסבל, ולמנוע את התקבעות הסימפטומים הרגשיים.
משברים ואירועים טראומטיים: לעיתים החיים מזמנים לנו אירועים המאתגרים ושוחקים את משאבי ההתמודדות שלנו. אירועים אלו יכולים להיות בעלי גוון שלילי (אובדן, מחלה, גירושים, פיטורים, תאונה), אך גם בעלי גוון חיובי (לידה, כניסה לקשר זוגי). פסיכותרפיה מסייעת במצבים אלו הן לעיבוד החוויה הרגשית והן לחיזוק יכולות ההסתגלות ומיומנויות ההתמודדות.
קשיים בין-אישיים: מריבות זוגיות, קושי ביצירת קשר זוגי, חרדה חברתית ובדידות מתמשכת הן רק חלק מהדוגמאות לקשיים הבין-אישיים איתם מתמודדים אנשים רבים מכל שכבות הגיל. מאחר שקשרים בין-אישיים ממלאים תפקיד מרכזי בחיינו וביכולת שלנו לחוש מאושרים ומסופקים, קשיים אלו מלווים פעמים רבות במצוקה נפשית וחוסר שביעות רצון. פסיכותרפיה יכולה לסייע בהתמודדות עם קשיים מסוג זה.
בעיות התנהגותיות: כמעט לכל אחד מאתנו יש הרגלים שליליים אותם הוא היה שמח לשנות. עם זאת, חלקנו מתמודדים עם הרגלים ודפוסי התנהגות הרסניים במיוחד, כמו דפוסי אכילה בעיתיים, התמכרות, התפרצויות זעם ועוד. פסיכותרפיה יכולה לסייע בהתמודדות עם דפוסי התנהגות שליליים, ובסיגול דפוסים אדפטיביים יותר.
הפרעות פסיכוסומאטיות: הפרעה סומאטית היא בעיה גופנית כמו כאב או שיתוק, אשר לא קיים לה בסיס פיזיולוגי. הפרעות פסיכוסומאטיות עשויות להיות ביטוי של מצוקה נפשית או קונפליקט פנימי לא מודע. במקרים אלו, פסיכותרפיה תסייע לזהות את הגורם הרגשי העומד מאחורי הבעיה הפיזית, וכך תסייע לפתרון הסימפטום הגופני.
תחושה כללית: אנשים רבים מתמודדים עם תחושות כלליות של חוסר סיפוק, חוסר מיצוי, אי שקט ואי שביעות רצון אשר קשה "לשים את האצבע" על מקורותיהם. אנשים עשויים להרגיש ש"משהו לא בסדר" באופן מעורפל וחמקמק, ולהתקשות לזהות את הגורם לתחושה. במקרים אלו פסיכותרפיה יכולה להיות גורם מסייע משמעותי, במסגרתה ניתן לזהות את מוקד הקושי, ולאחר מכן להתמודד עמו.
כאמור, כיום קיים מגוון רחב ביותר של סוגי פסיכותרפיה וסביר להניח שגם אם החלטת לפנות אל פסיכותרפיה - אתה עדיין תוהה מהו סוג הטיפול המתאים ביותר לך ולקשייך. כדי לבחור בפסיכותרפיה המתאימה לך ביותר, כדאי לשאול את עצמך מספר שאלות.
מי המטופל? הצעד הראשון לבחירת פסיכותרפיה הוא זיהוי "מושא הטיפול": אתה עצמך, את/ה ובן/בת זוגך, ילדך או ילדתך, אתם כהורים או אתם כמשפחה. בהתאם, יש לבחור במסגרת הטיפולית המתאימה ביותר: טיפול פרטני, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול בילדים, או הדרכת הורים.
מה הקושי? לא תמיד קל לזהות את מוקד הקושי בגללו פונים לטיפול, אך כאשר לקושי יש שם או הגדרה ברורים (למשל הפרעות אכילה, חרדה או דיכאון), כדאי לפנות אל איש מקצוע בעל מומחיות בתחום סביבו אתם פונים לטיפול. כדי לדעת האם המטפל או המטפלת אותם אתם שוקלים אכן מנוסים בתחום הרלוונטי לכם, תוכלו לקרוא על הניסיון שלהם באתר האינטרנט שלהם, בעמוד המטפל שלהם באינדקס מטפלים, או לשאול אותם על כך באופן ישיר.
איזו פסיכותרפיה מתאימה לי? מחקרים רבים אשר ניסו לדרג את יעילותן של שיטות פסיכותרפיה שונות הצביעו שוב ושוב על כך שסביב מרבית הקשיים הרגשיים, אין עדיפות ברורה לסוג פסיכותרפיה מסוים על פני אחר. יעילות הפסיכותרפיה נמצאה כמושפעת בעיקר מגורמים המשותפים לכלל הגישות הטיפוליות, כמו איכות הקשר הטיפולי הנוצר בין המטפל למטופל, ומידת ההסכמה בין המטפל למטופל על מטרות הטיפול. בהתאם, ברוב המקרים בחירת סוג הפסיכותרפיה צריכה להיעשות בעיקר על סמך התחושה האישית שלכם והחיבור שלכם לגישה.
איזה מטפל מתאים לי? ההתאמה האישית בין המטפל למטופל היא בעלת השפעה מכרעת על תוצאות הטיפול, כך שמטפל שיגיע לתוצאות מצוינות עם מטופל אחד, עשוי שלא להגיע לתוצאות טובות עם מטופל אחר. בהתאם לכך, קשה להצביע על הנחיות חד משמעיות אשר יובילו לבחירת המטפל ה"אידיאלי". לכן, הדרך הטובה ביותר לבדוק את התאמת המטפל היא בעזרת שיחה טלפונית או פנים אל פנים. בשיחה הראשונה עם המטפל או המטפלת, נסו להקשיב לתחושת הבטן שלכם – האם אתם מרגישים בנוח? האם השיחה מתקדמת בכיוונים שנחווים אצלכם כרלוונטיים ובעלי ערך? כמו כן, חשוב לשים לב כי המטפל מנהל את השיח הטיפולי במקצועיות: מתחיל את הפגישות בזמן, ממוקד בך ובמטרותיך, ומגיב באופן קשוב ורציני לספקות או חששות הנוגעים לתהליך הטיפולי ותוצאותיו.
