טיפול בעברייני מין

בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר דיווחים על פגיעות מיניות שביניהן מעשי אונס, ביצוע מגעים מיניים מסוגים שונים ללא הסכמה, הטרדות ופגיעות מיניות של ממונים בכפופים/ות להם ופגיעה מינית בקטינים. מעשים אלו ואחרים נכללים תחת הכותרת של עבריינות מינית- פעולות מיניות האסורות על פי חוק- אשר המבצעים אותן מכונים עברייני מין.

אחת העובדות המטרידות ביותר הנוגעות לעברייני מין הוא נטייתם לחזור על פעולותיהם הפוגעניות ולפגוע בקורבנותיהם לאורך זמן ממושך, ו/או לפגוע במספר רב של קורבנות. בהתאם, בעשורים האחרונים התבססה ההבנה כי פעולות ענישה (למשל, עונשי מאסר) פעמים רבות אינן יעילות דיין במניעת פגיעות נוספות לאחר ריצוי העונש. בהתאם, בשנים האחרונות פותח התחום טיפול בעברייני מין- טיפול פסיכולוגי עם דגש שיקומי אשר מכוון בראש ובראשונה לצמצום המסוכנות המינית של התוקף.

טיפול בעברייני מין יוצא מהנחה כי עבריינות מינית נובעת משילוב בין גורמים מולדים לגורמים פסיכוסוציאליים המעצבים את אישיותו של האדם. מלבד הגורמים המולדים המשפיעים על המיניות, הדפוסים המיניים של כל אדם מתעצבים כתוצאה מנסיבות החיים אליהן הוא נחשף וכתוצאה מגורמים שונים המשפיעים על עיצוב אישיותו. בהקשר זה, טיפול בעברייני מין מניח כי עבריינות מין קשורה בדפוסים אישיותיים ומיניים שהתפתחו בשנים המוקדמות בהן התפתחה אישיות התוקף. כך, לדוגמה, אדם החי בסביבה אשר מעכבת את התפתחותם של היבטים מוסריים עלול לפתח אישיות אנטי סוציאלית המתבטאת בהיעדר אמפתיה לאחר, אימפולסיביות ונטייה לנצלנות- היבטים אשר מגבירים את הסיכון לכך שפגיעה מינית באדם אחר תחווה כלגיטימית. בדומה, כיום ידוע כי פדופילים רבים הפוגעים בילדים הם בעלי אישיות ילדותית ובלתי בשלה אשר אינה מאפשרת להם לחוות את בני/בנות גילם כפרטנרים מתאימים לקשר. כתוצאה מכך, מתפתח עניין מיני ורגשי בילדים אשר מביא פעמים רבות גם לפגיעה מינית בהם.

אנשי מקצוע המציעים טיפול בעברייני מין ערים לרקע הקשה ממנו באים פעמים רבות עברייני המין, אך אינם מתמקדים בהיבט זה במסגרת הטיפול. זאת, מתוך נחה כי הבעת אמפתיה לקשייו של התוקף ולגורמים לבעיותיו הנפשיות עלולה לחזק את תחושת הלגיטימיות והיעדר האחריות לפגיעה. לכן, טיפול בעברייני מין מתמקד בהשגת שינויים קוגניטיביים, התנהגותיים ורגשיים המכוונים לצמצום הסיכון לביצוע פגיעה מינית נוספת (*).

היבט התנהגותי: ההיבט ההתנהגותי הנכלל במסגרת טיפול בעברייני מין מכוון להכחדת ההתניה בין הנאה ועונג מיני לבין גירויים אסורים (למשל, הכחדת הקישור הפנימי בין הנאה מינית לילדים או למעשי אונס). ההכחדה מתבצעת דרך יצירת קישור חדש בין גירויים מיניים אסורים לבין חוויות שליליות. במדינות מסוימות נעשה שימוש ביצירת קישור בין גירוי מיני אסור לבין גירויים שליליים (שוק חשמלי, ריח רע), אך בישראל הדגש הוא על חיבור הגירוי המיני להשלכותיה השליליות של הפגיעה המינית (המאסר, ההשפלה שנלוותה למעצר, הפגיעה במספחת התוקף).

היבט קוגניטיבי: ההיבט הקוגניטיבי במסגרת טיפול בעברייני מין מתמקד בזיהוי הגורמים לפגיעה ובנטרול עיוותי החשיבה האופייניים לעברייני מין וקשורים בחווית הלגיטימיות של הפגיעה המינית. עברייני מין רבים מחזיקים במערכת אמונות קוגניטיבית התומכת בלגיטימיות הפגיעה המינית ולכן גם מגבירה את הסיכון לפגיעות מיניות עתידיות. במסגרת טיפול בעברייני מין אמונות אלו מזוהות והמטפל מסייע למטופל להבחין בעיוות הטמון בהן ובהרסנותן. כך, למשל, טיפול בעברייני מין יוכל להתמקד באמונות קוגניטיביות כ"הוא גם נהנה מזה, עובדה שהוא לא בכה" או "זה לא היה קורה אם היא לא היתה מתלבשת ככה". כמו כן, במסגרת טיפול בעברייני מין המטפל מחזק את תחושת האחריות של התוקף למעשה ומסייע לו לזהות טריגרים לפגיעות (למשל, תחושות נחיתות וחוסר ערך אשר מעוררות צורך בחיזוק עצמי דרך השפלת האחר).

ההיבט הרגשי: ההיבט הרגשי במסגרת טיפולי בעברייני מין מתמקד בפיתוח אמפתיה והרחבת יכולתו של המטופל לדמיין את הסבל שנגרם לקורבנותיו. זאת, באמצעות צפייה בסרטים המדמים את זווית הראיה של הקורבן, הנחייה לדמיון של חווית הקורבן, משחקי תפקידים המדמים את חווית חוסר האונים וההשפלה של הקורבן וכן הלאה.

מעבר להיבטים אלו, טיפול בעברייני מין מכוון להרחבת המוטיבציה לשימוש בתרופות המדכאות את הדחף המיני (במידת הצורך, לא בכל המקרים), ובהכוונת המטופל לאימוץ עמדה פנימית המכוונת לשיקום חייו. זאת, מתוך הנחה כי שיקום וחיזוק המשאבים האישיים עשוי לסייע למטופל להימנע מפגיעות מיניות עתידיות.

(*) המידע מבוסס על ריאיון עם דר' יעל אידיסיס- רימינולית קלינית ופסיכותרפיסטית, מרצה במחלקה לקרימינולוגיה ומנהלת התוכנית להכשרת מטפלים בעברייני מין באוניברסיטת בר אילן.