טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב כיום לאחד מסוגי הטיפולים הפסיכולוגיים השכיחים והיעילים ביותר, המציע מענה למגוון רחב של קשיים רגשיים והתנהגותיים.
.jpeg)
.jpg)
מטפל התנהגותי קוגניטיבי הוא איש מקצוע אשר עבר הכשרה ספציפית בתחום של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ורכש ידע וניסיון בטיפול במגוון מצבים רגשיים באמצעות מתודות קוגניטיביות התנהגותיות שונות. בדרך כלל, מטפל התנהגותי קוגניטיבי יהיה איש מקצוע טיפולי בהכשרתו: פסיכולוג קליני, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט וכן הלאה, אך במקרים מסוימים גם אנשי מקצוע אשר אינם מגיעים מהתחום הטיפולי אלא מתחומים קרובים (ייעוץ, אימון) עוברים הכשרה בתחום של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול אצל מטפל התנהגותי קוגניטיבי הוא טיפול היוצא מהנחה כי למידת ואימוץ דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים הם שמביאים להתפתחות קשיים רגשיים והתנהגותיים. כך, למשל, מטפל התנהגותי קוגניטיבי יצא מהנחה כי נטייה התנהגותית להימנעות מגורמים מאיימים (ולא להתמודדות עמם) יכולה להעצים את החרדה מפני אותם גורמים הנתפסים כמאיימים ולכלוא את האדם במעגל חרדה שלילי בו ככל שהוא נמנע מהתמודדות ומונע את האפשרות לצבירת חווית חיוביות- כך הגירוי המאיים נתפס כמסוכן יותר באופן שמעצים את החרדה והצורך בהימנעות וחוזר חלילה. בדומה, דפוס של חשיבה דיכוטומית וקטסטרופלית ("או שאני מצטיין או שאני לא שווה כלום", "אם אני אפשל זה הסוף שלי, הקריירה שלי גמורה") עלול להביא לסימפטומים של חרדה, דיכאון ופגיעה בערך העצמי.
בהתאם לתפיסה זו המדגישה את הקשר בין סגנון החשיבה וההתנהגות לבין היווצרותם של סימפטומים רגשיים, מטפל התנהגותי קוגניטיבי יציע מודל טיפולי אשר מכוון לזיהוי דפוסי החשיבה וההתנהגות הקשורים בסימפטומים מהם המטופל סובל, ולנטרולם באמצעים שונים. כל מטפל התנהגותי קוגניטיבי יבחר במתודות טיפוליות שונות, בהתאם להכשרתו ולצרכיו של המטופל, אך ניתן להצביע על מספר טכניקות מרכזיות בהן מטפל התנהגותי קוגניטיבי עשוי להשתמש:
זיהוי ואתגור הטיות קוגניטיביות- כמעט כל מטפל התנהגותי קוגניטיבי יסייע למטופל לזהות את סגנון החשיבה והטיות החשיבה אשר משפיעים על הסימפטומים, ינסה לאתגר אותם ולבחון את מקורם ("מדוע כל כך ברור לך שסיום הזוגיות משמעו הרס מוחלט של חייך?") וינסה לגבש עם המטופל דפוסי חשיבה יעילים יותר ("זה באמת יהיה לא נעים להיכשל, ואני עלול להרגיש רע מאוד, אבל זה לא אומר שאני כישלון וחסר ערך").
טכניקות הרפיה והרגעה עצמית- באופן טבעי, סימפטומים רגשיים מלווים במצוקה משמעותית. בהתאם, מטפל התנהגותי קוגניטיבי עשוי ללמד את המטופל טכניקות נשימה, הרפיה והרגעה עצמית אשר יסייעו לו בהרגעת חרדה, כאב נפשי ומצוקה. כמו כן, סביב קשיים התנהגותיים כבעיות התנהגות, התמכרויות, התקפי זלילה וכן הלאה, מטפל התנהגותי קוגניטיבי עשוי ללמד את המטופל טכניקות להגברת השליטה העצמית והשליטה בדחפים.
חשיפה הדרגתית- הפרעות רגשיות רבות מאופיינות בהימנעות מסיטואציות והתמודדויות הנחוות כמאיימות ומאתגרות. כך, לדוגמה, אדם המתמודד עם חרדה חברתית עשוי להימנע מדיבור בפני קהל, ממפגשים חברתיים ומנקיטת יוזמה בתחום הבין אישי, ואדם המתמודד עם דיכאון עשוי להימנע מכל סיטואציה המלווה באיום לערכו העצמי. הימנעויות אלו מונעות צבירת חוויות של הצלחה ושל מסוגלות ובכך מביאות לא פעם להחמרה. בהתאם, מטפל התנהגותי קוגניטיבי עשוי לעודד את המטופל ואף לבנות איתו תכנית שיטתית הדרגתית המכוונת להרחבה הדרגתית של התפקוד.
ביופידבק- בין יתר הטכניקות בהן הוא נוקט, מטפל התנהגותי קוגניטיבי עשוי להשתמש בשיטה של ביופידבק בה המטופל מחובר למערכת ממוחשבת המספקת לו פידבק על מדדים פיסיולוגיים-פסיכולוגים שונים (בדרך כלל רמת לחץ ומתח). השימוש במערכת הביופידבק מאפשר תרגול אפקטיבי ביותר של טכניקות הרגעה וויסות עצמיים, מאחר והמטופל מקבל פידבק על מידת השליטה שלו בהן וכך משפר את ביצועיו, ואף מבסס תחושה של מסוגלות ויכולת ההתמודדות.
לסיכום, טיפול אצל מטפל התנהגותי קוגניטיבי הוא טיפול המסייע למטופל לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי אדפטיביים המביאים להיווצרותם, שימורם או החמרתם של סימפטומים רגשיים. במרבית המקרים מדובר בטיפול קצר מועד הממוקד בסימפטום, ולא בטיפול מעמיק אשר מכוון לזיהוי וחקירת הגורמים הלא מודעים העומדים בבסיס הסימפטומים.
