תקציר

המאמר מתאר מערכת אמונות או מחשבות שליליות הפועלות כגורמי דחק [[stressors, שעלו ונרשמו במהלך פגישות טיפוליות בשיטת ה-EFT Emotional Freedom Technique- "טכניקה לשחרור רגשי"., תוך כדי הטיפול והשחרור מהלחץ הנפשי במישור הרגשי, הגופני והקוגנטיבי. האמונות מופיעות כמערכת מגובשת של התניות יוצרות-לחץ-נפשי שמתוכן המטופל חש שכדי להירגע הוא כפוי לפעול כדי לעמוד בציפיות ובחוקים הפנימיים שהתגבשו אצלו במהלך התפתחותו. המאמר כולל, בסופו, דיווח אינטרוספקטיבי של  המטופל לגבי מה שחווה במהלך הטיפול בשיטת ה EFT.

מבוא

המשותף לשיטות שונות בפסיכותרפיה הוא תהליך החשיפה והגילוי של הגורמים שמתחת לפני השטח המביאים למצוקה רגשית כגון חרדה, דיכאון, הימנעות או התמכרות. בגישה הפסיכו-דינמית אינטרפרטציה של ההעברה וההשלכה של המבע הרגשי והמילולי של המטופל אמורה לאפשר למטופל לפתח מודעות למה שמפעיל אותו וכך להשיג שחרור רגשי ושינוי. בגישה הרוג'ריאנית המטופל מגיע לגילוי וקבלה עצמית בעזרת הקבלה והאמפטיה הבלתי מותנות של המטפל. המטפל הקוגנטיבי חוקר את ההנחות האי-רציונליות [לפיEllis,1977 ] או את דפוסי המחשבה השליליים [לפי Beck,1976] כדי להעלותם לפני השטח ובכך לאפשר עבודה על שינוי - ע"י הצגת שאלות ישירות שמזמינות את המטופל להיות מעורב בטיפול, ע"י התבוננות במחשבות בכאן ועכשיו בזמן שהוא מוטרד, או באמצעות ניסויים התנהגותיים במפגש עצמו כדי לעורר מצבים בעייתיים מחיי היומיום של המטופל ועוד כיוצא בזה [ סקוט, וילאמס ובק, 1995]. מכנה משותף נוסף בין גישות הטיפול השונות היא ההבנה שההנחות והאמונות הן "אוטומטיות", אמיתות מובנות מאליהן, ולכן השפעתן המגבילה אינה מודעת לסובייקט, כאשר מטרת הטיפול היא להפוך את האמונות למודעות ומפורשות כדי שניתן יהיה לטפל בהן.

המאמר הנוכחי מציג גישה אחרת ומתאר חשיפה של מערכת אמונות של מטופל הסובל מחוויית דחק בעת תפקודו במצבים שונים בחיי יומיום באמצעות שיטת EFT- Emotional Freedom Technique- "טכניקה לשחרור רגשי". שיטה חדשנית זו  פותחה ע"י גרי קרייג G.Creig, 1998]] ויעילותה הודגמה והוכחה בטיפול במצבי דחק וטראומה, בפוביות ספציפיות ובבעיות בריאות של גוף-נפש. ההיסטוריה, הרציונל והטכניקה מתוארים בהרחבה במאמרים קודמים של מרכוס [2006 ] ומרכוס וכהן [2009]. בקצרה, הטכניקה כוללת התמקדות בקוגניציות המבטאות את מצוקת מטופל, בהקשרן לאירועי חייו ובמערכת קוגניציות אלטרנטיבית ויעילה יותר. זאת, תוך כדי תיפוף [taping] במספר נקודות במרדיאנים (מסלולי אנרגיה על פני הגוף) בהתאם למיפוי ברפואה הסינית, במטרה להביא לשחרור אנרגטי. הנחת היסוד בטיפול זה היא שמצוקה נפשית ולפעמים מצוקה גופנית היא הפרעה במערכת האנרגטית, ושהטיפול הוא בעצם שחרור ההפרעה האנרגטית כך שהמטופל חווה מחדש זרימה אנרגטית במערכות הגוף-נפש שלו וכך משתחרר מן המצוקה הרגשית. לדוגמא,המטופל יזהה קוגניציה המבטאת מצוקה רגשית כ"אני נלחץ בבחינות מיון" ובתהליך הטיפולי יאמץ קוגניציה חליפית כ"אני אוהב ומעריך את עצמי, למרות שאני נלחץ מבחינות מיון". ביטוי קוגניציות אלו ילוו בתיפוף במרדיאנים, והתהליך יחזור על עצמו מספר פעמים כאשר המטופל אומר את המשפט ומתופף תוך כדי כך בנקודות המפתח, תוך שהוא קשוב לתכנים נוספים שמופיעים בתהליך [למשל, הביקורת של ההורים, הרגשת כשלון בעבר וכיו"ב]. מיפוי של נקודות התיפוף מצורף בתרשים הבא:

במוקד המאמר הנוכחי עומד תהליך טיפולי מעניין בו השחרור האנרגטי והחשיפה של האמונות-מייצרות-הלחץ [כלומר,יציאתן לאור, ביטוין המודע], מתרחש במקביל ובאופן כמעט בו זמני, כאשר אמונה אחת מוציאה החוצה לתודעה אמונות נוספות בזרימה אסוציאטיבית. היבט  נוסף, בעל ערך ישומי- קליני שמתגלה מתוך חשיפת האמונות, הוא שהן מאורגנות בתוך מערכת או רשת [network] של אמונות הקשורות זו בזו. אפשר להניח שבמהלך ההתפתחות בו מתהוות האמונות, הן נקשרות זו בזו, מחזקות זו את זו, וביחד מייצרות ומקיימות מעגל משוב שלילי של לחץ נפשי, שמתעורר בקלות במצבים יומיומיים שונים.

מערכת אמונות

 רשימת האמונות להלן לקוחות מרישום של שתי פגישות טיפוליות שנעשו בטכניקה של EFT, במסגרת פסיכותרפיה של כשלוש שנות טיפול בגבר בתחילת שנות השלושים. מטרת הפנייה הראשונית הייתה חוויה מתמשכת ויומיומית של לחץ נפשי על רקע טראומות שעבר המטופל בגיל ההתבגרות. יש לציין שמרגע שהמטופל מתחיל להשתחרר רגשית נוצרת זרימה של אסוציאציות חופשיות שניתן להתבונן ולהשתמש בהן כדי להגיע עם המטופל לתובנות מעמיקות יותר להמשך הטיפול, כפי שיתברר להלן גם מהדיווח העצמי של המטופל עצמו.

תקציר האמונות:

אם לא אציב את הציפיות הגבוהות ביותר לעצמי - אני אהיה כשלון מוחלט; אני אהיה כשלון מוחלט לא רק עכשיו, ברגע זה, אלא בכל מעשי בעתיד [פוחד שאעבור לMODE של זלזול] / אם לא אתאמץ, לא אממש את הפוטנציאל שבתוכי / ייתכן שגם במאמץ קל אשיג תוצאות מעולות יחסית לאחרים / הבעיה במקרה כזה, תהיה שאני אסיק מכך, שאין עליי להתאמץ ולהשתדל בכלל, וכך בנושאים או במקרים, בהם עליי להתאמץ יותר, על מנת להשיג הישגים מעולים, אני אכשל / אם לא אתאמץ הפעם, הסיכוי שגם אגרר לאי התאמצות בפעמים הבאות יגבר. לכן, עדיף שאתאמץ הפעם, על מנת שהסיכוי שאתאמץ בפעמים הבאות יגבר / הורי חששו שאני עצלן, או שאני עלול להיות עצלן, כי מי שמתעצל פעם אחת, יש סיכוי גדול יותר שיתעצל בעתיד; עליי להיות מוכן לכל צרה שלא תבוא / משמעות הדבר שעליי לדעת להתמודד עם כל מצב שיצוץ או יקרה, רצוי בצורה הטובה ביותר / כדי לצמצם את הסיכוי שאכשל; עלי להיות מוכן לכל אפשרות [לדוגמה, מחר, ביום הראשון שלי בעבודה חדשה] / אם לא אהיה מוכן לעבודה החדשה מחר, אני אאבד שליטה / לבוס אין זמן מחר לפגוש אותי כדי לתת לי את המידע הדרוש לתפקיד שלי - מאחר שאני תלוי בו - אני אהיה חסר אונים / הרגשתי נורא כשהייתי תלוי באבי בילדות שלי / הייתי ממש חסר אונים ואבוד כשאמי הייתה חולה ונפטרה [מסרטן].

הדברים מדברים בעד עצמם ומאפשרים להתרשם מהקשר המותנה בין מערכת האמונות והשפעתן שמתבטאת בלחץ הנפשי שחווה המטופל. ניתן להתבונן באמונות אלה דרך המודל של Beck [1976] ולזהות כמה מהטעויות הלוגיות בחשיבה שבק מצביע עליהן כאשר הוא דן בדפוסי מחשבה שליליים: הכללת יתר, הפשטות סלקטיביות, הפרזה, יחוס אישי מדי, וחשיבה של שחור-לבן. בחרתי לא לחקור ולא לשקף את הלוגיקה של האמונות באופן הזה, כדי לא להעצים את הממד השכלתני בתקשורת, וחתרתי יותר לשחרור רגשי וליצירת  תנאים  לאסוציאציות חופשיות. שיטת ה EFT אינה "מבוססת על חקירה משותפת של מערכת האמונות והכשלים המובנים בתוכה; היא מגיעה לתוצאה של חשיפת האמונות ומודעות  אליהן תוך כדי התיפוף ותוך כדי השחרור הרגשי - התרחשות בו זמנית של גילוי, מודעות ושחרור בתהליך נמשך וחוזר שבו גם המטפל וגם המטופל יכולים להיות מופתעים מהתכנים המתגלים.

מסקנותיי המעשיות והתיאורטיות מהדברים הן: [א] שמדובר בתהליך למידה בו החזרות יוצרות ומחזקות התניה של מחשבות-רגשות-התנהגות היוצרות מעגל משוב שלילי של לחץ נפשי אותו חווה המטופל כאיום בו הכל כפוי ובלתי נמנע כמעט. הלחץ הנפשי מציף את המערכת האוטונומית הפועלת במצב זה במתכונת של תגובת חירום של .Fight-Flight-Freeze; [ב] ניתן להתבונן בחיבורים ובהתניות הלוגיות שמחשקות את האמונות - מבנה בו  כל מחשבה היא מסקנה הכרחית, למשל, "אם", "אם לא - אז", "בגלל", במקביל לאמיתות פסיכולוגיות בהן קיים הכרח, איום או מצב חירום [ אם לא - לא אעשה שום דבר..אהיה כשלון מוחלט]. באופן הזה לדברים יש כוח של סמכות סוגסטיבית של כלל או חוק עם תחזית או נבואה שלא ניתן להימלט מהן, [ג] התוצאה של תהליכים אלה היא הצפה רגשית ואנרגטית מתמדת וכפיה להיענות לצפיות הפנימית הבלתי פוסקות כדי להירגע.

חשוב לציין שההקלה מהלחץ הנפשי יכולה להיות מורגשת מאוחר יותר, לאחר שהעבודה הפעילה והמרוכזת בטכניקה נפסקת ומשאירים זמן לעיכול, הטמעה ואינטגרציה. בשלב זה יכול להיווצר "חלל", בהעדר המתח והריגוש התמידי שמלווים את חוויית הלחץ הנפשי. זהו זמן מתאים להצעה של אמונות מחזקות  שיכולת לבוא מתוך האני הפנימי האמיתי והצורך של המטופל, או מתוך הצעות של המטפל, כ"אני מצליח להירגע ולעמוד במשימות". מטרתו של תהליך זה היא להטמיע דפוסי חשיבה יעילים יותר או מכווני מטרה, אשר ימלאו את מקום העיסוק האינטנסיבי בדפוסים מזיקים.

דיון

 הטיפול בטכניקת ה EFT נמשך פגישות אחדות ונראה שנשא תוצאות בשני מישורים: [א] חלה ירידה ברמת הלחץ והמתח הנפשי כך שהמטופל יכול היה לתפקד ואף להפיק תועלת כאשר הלחץ שימש כוח מדרבן, [ב] האמונות נעשו פחות "טעונות" רגשית ואנרגטית ואולי פחות מחוברות או מחושקות זו בזו ולכן פוטנציאל עירור הלחץ בהשפעת ההפעלה של רשת האמונות הוא קטן יותר. בדיקה חוזרת של הרגשת המטופל לאחר חודשים אחדים ביחס לאמונות שתוארו הראתה שלמרות שהן קיימות עדיין כקוגניציה, הן אינן טעונות עוד רגשית באותה מידה או בכלל לא. מבחינה זו הושגה מטרת חשיפת האמונות ושחרורן באמצעות טכניקת ה EFT.

הטיפול בטכניקת ה- EFT מאפשר לטפל באמונה מרכזית אחת ובעקבות הטיפול בה יכול להתרחש שחרור מאמונות מלחיצות אחרות מתוך מערכת האמונות. אפשר לנסח זאת במונחים של "מערכת או רשת אמונות" [ network of beliefs system ] הקשורות זו בזו כאשר עבודה על אחת האמונות משפיעה על השאר, משחררת או מביאה למודעות אמונה אחרת הדורשת תשומת לב. Craig [2008], מפתח השיטה, מתאר את חשיפת האמונות כתהליך בילוש והרכבה של תצריף ומציע תהליך חקירה שמטרתו להגיע לאמונות מרכזיות [core issues]. מודעות המטפל לקיומן של אמונות מרכזיות מאפשר טיפול חופשי יותר בחלקי התצריף השונים. במערכת האמונות שתוארה - נושאים מרכזיים קשורים לחוויית או אשליית התלות המוחלטת באחרים בנסיבות מסוימות או לגורליות והמוחלטות של התוצאות הצפויות אם תתרחש או לא תתרחש סיטואציה מסוימת [למשל, פגישה עם הבוס מחר]. בפועל, ניתן לטפל במחשבה-אמונה, כביכול צדדית, שעולה בזמן הפגישה, וטיפול זה מושך עוד ועוד אמונות החוצה למודעות, וכאילו "פורם" או משחרר רשת שלמה של אמונות קשורות שיוצרות בהירות ומיקוד גדלים והולכים באמונות יסוד מכשילות. זה מה שהתרחש במפגשי ה EFT בטיפול שתואר.

דיווח של אורי

  בפעם הראשונה שמנשה, המטפל שלי, הציג בפני את השיטה, הייתי בתקופה שלפני התחלה במקום עבודה חדש, לאחר תקופה ארוכה שבה עבדתי במקום אחד. ספרתי לו על האינטואיציות השליליות שהיו לי לגבי המקום החדש, על הפחד שדברים לא יסתדרו טוב ובכלל שיקרו דברים רעים. ואז הוא הציע לנסות שיטה חדשה. המזל הגדול שהיה לי שמצאתי את מנשה בתור מטפל, היה שדי מההתחלה הוא הצליח לנסוך בי תחושת ביטחון, בניגוד לספקנות התמידית שמנקרת במוחי. תחושת הביטחון עזרה לי להיות פתוח ולהתמסר בטיפול, בין היתר, גם לשיטה החדשה.

מנשה הרגיש את הצורך להתנצל ולהסביר שהשיטה קצת מוזרה, תוך כדי שהוא מתחיל להדגים לי כיצד ואיכן מתופפים. למרות שאני אדם די שיפוטי, בחדר הטיפול אצל מנשה, שום דבר לא נראה לי מוזר או יוצא דופן, ולכן מירב תשומת הלב שלי הייתה מופנית להנחיותיו. תוך כדי שאני מתופף, הייתי צריך לנסח משפט, שיתאר את החשש שהיה לי בנוגע לעבודה החדשה. ותוך כדי מעבר מנקודה לנקודה במקומות אחדים בחלק הגוף העליון, המשפט עבר סינון ועריכה מחדש, מאחר שיצר זרימה אל התודעה של אסוציאציות ותפיסות שהיו מושרשות עמוק בתוכי בקשר לאותו חשש ראשוני. תהליך התיפוף והחזרה על המשפט, יצרו מעיין סנכרון ותזמור בין תפיסות ואסוציאציות שנצרבו ונקברו בתוך הארכיון הרגשי של הגוף לבין העולם המודע, בו הם נחשפו ואפשרו לנו להתבונן בהם בצורה מפוכחת. מאחר שהמשפט הראשוני, עמו יצאנו לדרך, היה בנוי כמשפט המתאר קשר לוגי בין סיבה לתוצאה בצד חיווי של קבלה עצמית - "אני אוהב ומעריך את עצמי, למרות שאני מפחד שאם לא אצליח לרצות את הבוס החדש שלי, יהיה לי רע בעבודה" - הדיאלוג שנוצר בין התפיסות שהחלו לבעבע מהעולם הרגשי הפנימי לבין ההיגיון והמודע, הביא לשינוי מתמיד של המשפט, וכך חשף בפני המודע עוד ועוד אסוציאציות ותפיסות, חבויות, אשר השפיעו באופן בלתי מובן על הדרך בה אני רואה, מפרש וחי את המציאות: "...אם לא אצליח לרצות את הבוס שלי הוא יהיה מאוד מאוכזב ולא יעריך אותי. ואם לא יעריך אותי יהיה לי רע בעבודה..." וכן הלאה.

בתוך התהליך, יוצר התיפוף והמעבר על נקודות שונות בגוף באופן מחזורי מעין מערבולת של צלילים, תחושות ורגשות, שמעצם היווצרותה מביאה לשחרור והקלה. כאשר ניתן להתחבר ולהתמסר, וכמובן עם קצת מזל, יכולה פתאום לצוף לתודעה תפיסת עולם קרדינאלית, שהתחבאה עד כה, ועצם יציאתה לאור התודעה משחרר את הגוף מכבליה ופותח אותו לחשיבה מחדש בנוגע לתובנות שהיא הטביעה בתוכנו. זאת אולי, החוויה המשחררת האולטימטיבית של השיטה.

לתחושתי, המערבולת והמקצב שנוצרו במהלך התיפוף, ממשיכים לעבוד כמו אולטרסאונד, גם לאחר שמפסקים לתופף וחוזרים לחיים הרגילים.

ביבליוגרפיה

מרכוס נ. [2006]. שילוב טכניקת EFT בתהליך הפסיכותרפיה. פסיכולוגיה עברית. http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1062

מרכוס נ. וכהן מ. [2009]. פסיכולוגיה האנרגיה ושיטת ה Emotional Freedom Technique:  היסטוריה, רציונל ויישום בפסיכותרפיה. פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/classic_articles.asp?id=2044

סקוט, ג'.וויליאמס, ג'.מ.ג' ובק. א. [1995].תרפיה קוגנטיבית עקרונות והדגמות. הוצאת ספרים "אח" בע"מ.

Beck,A.T.[1976]. Cognitive therapy and the emotional disorders, New York: International University Press.

Craig,G.[1998].Emotional Freedom Technique: the manual. Sea Ranch,Ca.

Craig,G.[2008].The anatomy of Emotional issue. EFT Intermediate Library, Tutorial No. 5.

Ellis,A [1977]. Handbook of Rational-Emotive Therapy, with Russell Greiger & contributors. NY: Springer Publishing, 1977