הפרעת תת רגישות בויסות החושי היא אחת מההפרעות בויסות החושי. ילדים הסובלים מהפרעה זו חווים גירויים חושיים שונים בעוצמה פחותה מהרגיל, והם זקוקים לגירויים בעלי עוצמה גבוהה כדי לחוש ולהגיב. בדרך כלל מדובר בילדים שקטים ומכונסים, נראים אדישים ולא מתעניינים בסביבתם, מנותקים, עייפים או עצובים. חזות זו משקפת את הכשל להגיע לעוררות חושית שתעורר תגובה ורצון לאינטראקציה עם אחרים. ילד כזה לא ירגיש אם פניו מלוכלכים בבוץ או נזלת, לא יגיב לאנשים הפונים אליו ולקולות סביבו (למרות שאינו סובל מבעיית שמיעה), וסף הרגישות שלו לכאב יהיה גבוה.
מבחינה מוטורית ילדים כאלה יאופיינו בתנועה איטית, כבדה ומסורבלת, עם נטייה לחזור על דפוסי תנועה ומשחק מצומצמים, כמו למשל התנדנדויות או קפיצות. כתוצאה מתת-תגובתיות למגע וחוסר תפיסה של מיקום ותנועת הגוף בחלל, תפיסת הגוף ותכנון התנועה שלהם יהיו לקויים.
באבחנה של הפרעה בוויסות החושי מסוג תת-רגישות צריך לבדוק שלא מדובר בילד הסובל ממאפיינים של הפרעה התפתחותית נרחבת מסוג כלשהו, מהפרעת דיכאון או הפרעת חרדה.
ביבליוגרפיה
כוכבי ה., רביב ע. (2007) המדריך הישראלי להורים הוצאת כינרת זמורה ביתן
DC :0-3 R(2005) Zero to Three Press.Washungton
