אבחון הפרעות קשב וריכוז כולל איסוף מידע על התפקוד של המאובחן, וביצוע מבחנים נוירו-קוגניטיביים אשר בודקים יכולות שונות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על ההשלכות של הפרעות קשב וריכוז, מתי פונים לאבחון הפרעות קשב וריכוז וכיצד האבחון מתבצע.
המורה מתלוננת שהילד שלכם לא מצליח להישאר לשבת במקום לאורך השיעור. היא מספרת לכם שהוא מתקשה להתרכז לאורך זמן, שוכח להביא את חומרי הלימוד הנדרשים ולפעמים אפילו לא עונה לה כשהיא פונה אליו. התנהגויות אלו יכולות להוות ביטוי של הפרעות קשב וריכוז (ADHD), ליקוי נוירולוגי נפוץ במיוחד (כ-20% מהילדים). בהעדר טיפול מתאים, הפרעת קשב וריכוז עלולה לגרום לקשיים לימודיים, רגשיים ובין-אישיים, ולכן חשוב לזהות ולאבחן אותה מוקדם ככל האפשר.
ההשלכות הנרחבות של הפרעות קשב וריכוז
הפרעות קשב וריכוז מאופיינות בטווחי קשב וריכוז קצרים, חולמנות ורגישות מוגברת לגירויים אשר מקשה על שמירת מיקוד וקשב לאורך זמן. כאשר בעיות הקשב והריכוז מלוות גם במידה של היפראקטיביות, ההפרעה תאופיין גם באימפולסיביות, קושי בדחיית סיפוקים ולעיתים בתנודתיות רגשית.
מכיוון שמדובר בהפרעה נוירו-התפתחותית, ניתן להבחין בהשלכות הנרחבות שלה כבר מגיל צעיר. הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים מקושרות בדרך כלל לקשיים לימודיים, אך בפועל הן משפיעות גם על היבטי חיים רגשיים, בין אישיים וחברתיים. קשייו של הילד בהתארגנות, התנהגותו החולמנית וה"מעופפת" והפער בין האינטליגנציה שלו להישגיו הלימודיים מעוררים פעמים רבות תגובות שליליות מהסביבה. הילד עשוי להיתפס כעצלן, עקשן או לא אכפתי, ותפיסות אלו עלולות להעכיר את יחסיו עם משפחתו והצוות החינוכי, ולגרום לתפיסה עצמית שלילית. בעיות הקשב והריכוז, במיוחד כאשר הן מלוות גם בהיפראקטיביות, מקשות על הילד ללמוד וליישם קודים חברתיים ועלולות להביא לקשיים בין אישיים וחברתיים אשר פוגעים גם הם בערך העצמי.
השלכותיהן השליליות הנרחבות של הפרעות הקשב והריכוז מדגישות את חשיבות האבחון והטיפול המוקדמים. בהקשר זה חשוב לציין כי בחלק מהמקרים הפרעות קשב וריכוז יכולות להוביל לקשיים רגשיים נוספים, דוגמת דיכאון, הפרעת התנהגות או חרדות למניהן.
מתי פונים לאבחון הפרעות קשב וריכוז?
אבחון של הפרעות קשב וריכוז יכול להתבצע בשלבי החיים השונים, מהילדות המוקדמת ועד הבגרות. הפנייה לאבחון מתרחשת לרוב מתוך זיהוי של הקשיים שההפרעה מחוללת - בין אם כאלה שהסביבה מבחינה בהם (הורים או צוות חינוכי ששמים לב להתנהגות של ילדם, בת זוג שמזהה קשיים אלו אצל בן זוגה) ובין אם כאלה שהאדם מזהה אצל עצמו (בעיקר בבגרות).
זיהוי בעיות קשב וריכוז בילדות
החשד לקיומן של בעיות קשב וריכוז מתעורר במקרים רבים בגיל גן חובה או בגילאי בית הספר המוקדמים, כאשר הילד נכנס לראשונה אל מסגרת בה הוא נדרש לציית לחוקים וכללים מוגדרים. הפנייה לאבחון מומלצת כאשר הילד מפגין התנהגות חולמנית, "נתקים" בהם הוא אינו משיב כשקוראים לו, קשיי התארגנות, קפיצות מדבר לדבר (בדיבור או במשחק), קושי להתמיד בפעילות לאורך זמן וכן קושי בהפנמת חוקי התנהגות.
כדאי להכיר כי פעמים רבות ניתן לראות סימנים מוקדמים להפרעה כבר בינקות - תינוקות המפגינים פעלתנות מוגברת, בעיות בויסות החושי, קשיים במעברים בין פעילויות וכן הלאה. אנשי מקצוע נמנעים מלאבחן בעיות קשב וריכוז בגילאי הינקות מאחר וסימפטומים אלו עשויים לנבוע גם מקשיים ועיכובים התפתחותיים אחרים, אך ההיכרות עם סימפטומים אופיינים אלו יכולה להוביל להפנייה מוקדמת לאבחון כבר בגיל הגן.
זיהוי בעיות קשב וריכוז בבגרות
ניתן בהחלט לאבחן הפרעות קשב וריכוז גם בבגרות, וכך המצב עם מבוגרים רבים אשר לא קיבלו אבחנה זו בילדותם. הפער בקבלת האבחנה יכול לנבוע מסיבות שונות - סביבה או תקופה בהן המודעות לאבחנה הייתה נמוכה, הזנחה או קבלת אבחנה שגויה. במקרים רבים, האבחנה בבגרות ניתנת לאנשים מוכשרים ובעלי יכולות קוגניטיביות ובינאישיות גבוהות, אשר במהלך התבגרותם הצליחו "לפצות" על קשיי הקשב והריכוז שלהם ולצלוח את שנות בית הספר מבלי שיבחינו בקשיים שהם חווים (ילד שלא מצליח לשבת ולהכין שיעורי בית, אך בכל זאת מקבל 100 במבחן).
הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, בעיקר בהעדר אבחון מוקדם וטיפול הולם, יכולות לפגוע בתפקוד הרגשי, הלימודי, החברתי והתעסוקתי. הפנייה לאבחון בבגרות מומלצת במקרים של רגישות מוגברת לגירויים והסחות דעת, קושי להתמקד במשימה לאורך זמן ולהתמודד עם יותר מגירוי אחד בו זמנית, התנהגות פזיזה ותזזיתית, קשיי התארגנות ונטייה לרגזנות, עצבנות וסף תסכול נמוך.
אבחון הפרעות קשב וריכוז לעומת אבחון לקויות למידה
חשוב להבחין מתי יש לפנות לאבחון הפרעות קשב וריכוז ומתי הפנייה המתאימה היא דווקא לאבחון של ליקויי למידה. על אף ששני סוגי ההפרעות עשויים להתבטא בפער בין יכולתו האינטלקטואלית של הילד לבין הישגיו בפועל וטיב השתלבותו במערכת החינוכית - מדובר בהפרעות שונות שהאבחון והטיפול בהן שונה. בניגוד להפרעות קשב וריכוז, ליקויי למידה לא יתבטאו בהתנהגות חולמנית ומפוזרת, טווח קשב וריכוז קצר ובקשיים התנהגותיים. ליקויי למידה יתבטאו בדרך כלל בקשיים הממוקדים ברכישת מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון בסיסיות. בהתאם, אבחון ליקויי למידה יתמקד ביכולות הקוגניטיביות ובזיהוי הגורמים הנוירולוגיים/קוגניטיביים/רגשיים הפוגעים בביצועים בתחום הלימודי.
כיצד מתבצע תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז?
מי רשאי לתת אבחנה?
מאחר והפרעות קשב וריכוז הן הפרעות נוירולוגיות, תהליך האבחון שלהן מתבצע על ידי רופא ילדים, פסיכיאטר, נוירולוג או פסיכולוג שעבר הסמכה ייעודית לכך ואשרר את האבחנה עם רופא. אנשי צוות חינוכי מנוסים יכולים בקלות לזהות כי קיים סיכוי סביר לקיום ההפרעות ולפיכך להמליץ על פנייה לאבחון, אך הם אינם רשאים לאבחן הפרעת קשב וריכוז בעצמם. משרד הבריאות הגדיר הנחיות ברורות לאבחון תקף, וזאת כדי לשמור ככל הניתן על התחום מוגן ולא פרוץ (אבחון של הפרעות קשב יכול להקנות הקלות משמעותיות בלימודים למשל).
שלבי תהליך האבחון
תהליך האבחון מתחיל בשלב של איסוף מידע על תפקוד המאובחן בתחומי החיים השונים (לימודי, חברתי, רגשי), הן מדיווח עצמי והן מדיווחי הסביבה (משפחה, צוות חינוכי). איסוף המידע נעשה באמצעות שאלונים וראיונות, והוא מאפשר למקד את ההבנה של מקור הקושי ולבחון האם ייתכן והקשיים המדווחים נובעים מגורמים אחרים - למשל הזנחה או בעיות התנהגות בילדות, או לחלופין דיכאון או הפרעת חרדה בבגרות. במקביל, נערכת בדיקה רפואית שמטרתה לשלול את השפעתם של מצבים גופניים (לקות שמיעה, אפילפסיה) על התפקוד.
כמו כן, המאובחן עובר מבחנים נוירו-קוגניטיביים אשר בודקים יכולות שונות - שמירה על רמת קשב, טווח ריכוז, פעלתנות יתר ועוד. סוג המבחנים הנפוץ ביותר מכונה "מבחן התפקוד המתמשך" (CPT), והוא מאפשר להעריך באופן אובייקטיבי את מידת היכולת לשמור על קשב לאורך זמן בהינתן מטלה חדגונית ומשעממת. בארץ עושים שימוש במבחני CPT שונים וביניהם מבחן TOVA, מוקסו או BRC. לאחר שכבר ניתנה אבחנה של הפרעת קשב, מבחנים אלו יכולים לשמש גם לשם התאמת מינון הטיפול התרופתי.
המלצה על תוכנית טיפולית
במידה ואכן נמצא באבחון כי קיימות הפרעות קשב וריכוז, אז נקבעת תוכנית טיפולית מומלצת. תכנית זו כוללת במרבית המקרים שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכו-סוציאלי הכולל הקניית מיומנויות חברתיות, יכולת התארגנות וכן הלאה, בהתאם לקשיי המאובחן. בילדות, סביר כי הטיפול יכולל גם הדרכת הורים ייעודית כדי לסייע להורים להתמודד עם קשייו של הילד.
