מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד

באיזה אופן ניתן להגדיר בריאות נפשית? אלפרד אדלר טען שאנשים בריאים נפשית הם כאלה שיש להם עניין רב בזולת וביחסי גומלין חברתיים. לעומת זאת, הפרעה נפשית מאופיינת בהתרחקות ובהסתגרות חברתית. בהתאם, אם הדרך היחידה בשבילך להרגיש טוב עם עצמך היא להקטין את אלו שמסביבך- ייתכן שאתה סובל מתסביך נחיתות, וכדאי שתפנה למטפל אדלריאני.

כולנו משתנים לאורך החיים: האדם שאתה עכשיו שונה ממי שהיית לפני 10 שנים וממי שתהיה בעוד 10 שנים. כל תקופה בחיינו מאופיינת במשימות אחרות, באתגרים אחרים ובסיפוקים אחרים. זוהי ליבת התיאוריה של אריק אריקסון, אשר באה לידי ביטוי בתיאוריית ההתפתחות בשלבים שפיתח.

האם ניתן לטפל בקשיים נפשיים ממושכים באמצעות טיפול פסיכולוגי קצר? לטענת הפסיכואנליטיקאי מייקל באלינט, התשובה חיובית והוא הציע שיטת טיפול דינמית קצרת מוקד, מובנית וממוקדת.

הורים ודאי מכירים את השלב ההתפתחותי שבו הילד שלהם מתחיל "לחקור את העולם": באמצעות זחילה, הליכה על שש ומאוחר יותר הליכה על שתיים, מטייל התינוק למרחקים הולכים וגדלים, אך בכל פעם "חוזר הביתה", לבסיס הבטוח שלו. הפסיכולוג ג'ון בולבי טבע את המונח "מערכת ההתקשרות", אשר מתאר את הקשר הראשוני והקריטי שמפתח התינוק עם הדמויות המטפלות בו, אלו המעניקות לו את אותו הבסיס הבטוח.

את יושבת עם חברה במסעדה, ולפתע היא מתחילה להיחנק מעצם שבלעה. מבלי לחשוב כמעט, את תופסת אותה מאחורה ולוחצת בחוזקה על הבטן העליונה שלה (Heimlich Maneuver), כפי שלמדת מצפייה בסדרת טלוויזיה לפני כמה ימים. הפסיכולוג האמריקאי אלברט בנדורה בנה תיאוריה המדגישה את האופן שבו לומד האדם באמצעות צפייה במודלים וחיקוי התנהגותם.

"אני כישלון בכל דבר שאני עושה", "חיי אינם שווים דבר", "לאף אחד לא ישנה אם אמות": משפטים אלו אופייניים למצבים של דיכאון. הפסיכיאטר האמריקאי אהרון בק פיתח את אחד המודלים הראשונים לטיפול קוגניטיבי בדיכאון, המתבסס על בחינה משותפת של מחשבות דכאוניות אלו של המטופל ונסיון למצוא אלטרנטיבות טובות ומציאותיות יותר.

"אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה/ אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה"... הפסיכואנליטיקאית קארן הורני היא אחת הפסיכואנליטיקאיות אשר השפיעו רבות על שדה הפסיכואנליזה ועל התפתחות הפמיניזם במאה ה-20. הורני ראתה את הפסיכופתולוגיה כנובעת מצרכים של האדם הגורמים לו לסבל ומשאיפות מוגזמות שלו לגבי עצמו, אשר אינן יכולות להתגשם.

האם כל מעשינו מונחים בידי כוחות ויצרים אפלים השוכנים בתת מודע שלנו? אמונה בסיסית זו של הפסיכואנליזה אותגרה בשנים שאחרי זיגמונד פרויד בידי אנשי פסיכולוגיית האגו, אותם הוביל היינץ הרטמן. על פי תפיסתו של הרטמן, לאגו ישנו תפקיד מרכזי לא פחות מאשר לאיד ולסופר-אגו בתהליך ההתפתחות, ומנגנוני ההגנה יכולים להפוך לכלים חשובים בהסתגלות.

אם זיגמונד פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה, הרי שג'ון ווטסון הוא אבי הביהביוריזם, גישה פסיכולוגית אשר שמה את הדגש על ההתנהגות הגלויה של האדם, ועל האופן שבו אנו לומדים באמצעות התנסויות עם גירויים בסביבה.

כיום מרבית האנשים מודעים לחשיבות הקשר בין התינוק להוריו ולחשיבות ההיענות לצרכיו הראשוניים. עבודתו של הפסיכואנליטיקאי וויניקוט היוותה את אחת התרומות המרכזיות בדרך להבנות אלו: וויניקוט הדגיש את מוכנותו של התינוק ליצירת אינטראקציות חיוביות עם סביבתו ואת האופן בו נפגעת התפתחותו בתגובה לקשיים הוריים.

בממוצע, בכל לילה נתון אנחנו חולמים 7 חלומות שונים. האם לחלומות שלנו יש משמעות שקשורה לא רק לעולם האישי שלנו, אלא גם לעולם שמעבר? קרל גוסטב יונג טען שהתשובה לכך היא חיובית ופתח את הדרך לחיבור בין הפסיכואנליזה למיסטיקה ולתורות המזרח הרחוק.

מהי הדרך שבה יכול האדם להגשים את עצמו, לממש את מלוא יכולותיו ולחיות חיים מלאים ומספקים? אלו השאלות המרכזיות אשר העסיקו את הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו. בהתאם, באחד באחד ממחקריו תיאר מאסלו 13 תכונות אופי המשותפות לאנשים מפורסמים לאורך היסטוריה אשר הגיעו להגשמה עצמית, כגון אלברט איינשטיין ומהטמה גנדי.

על אף שהמוות הוא חוויה אוניברסלית ובלתי נמנעת, ההתמודדות עם מותו של אדם קרוב או ההבנה כי חיינו מתקרבים לקיצם הן מן הקשות להתמודדות. הפסיכיאטרית קובלר רוס ניסחה חמישה שלבי התמודדות האופיניים לאנשים המתמודדים עם פטירת אדם יקר או מחלה אנושה שלהם עצמם או של קרובים להם

כיצד לומד הילד להכיר בהיותו אדם נפרד מאמו ולהתחיל לבסס את עצמאותו? האם ניתן לטפל בילדים הסובלים מהפרעות פסיכוטיות שונות? על שאלות אלו ניסתה להשיב הפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהלר בעבודתה הקלינית והתיאורטית

באיזה אופן ילדך בן השנה קשור אלייך? הפסיכולוגית ההתפתחותית מרי איינסוורת' פיתחה הליך מחקרי ייחודי המאפשר לזהות את דפוס התקשרותו של התינוק אל אמו- דפוס אשר ישפיע על התפתחותו הרגשית, הקוגניטיבית והבין אישית גם בגילאי הבגרות

"אף אדם איננו אי, העומד בפני עצמו", כך כתב לפני כ500 שנה המשורר האנגלי ג'ון דון. הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן, מייסד הזרם הבינאישי בפסיכיאטריה, האמין ברעיון זה, לפיו יכול האדם לשגשג ולהתפתח רק באמצעות קשרים קרובים עם אנשים אחרים.

הפיזיולוג הרוסי איוואן פאבלוב גילה את חוקי ההתניה הקלאסית, כאשר הבחין שכלבי הניסוי שלו מזילים ריר למשמע פעמון המעיד על הבאת המזון. כמה עשרות שנים אחריו, הגדיר הפסיכולוג האמריקאי ב. פ. סקינר את החוקים שדרכם אנו לומדים התנהגויות חדשות. הוא כינה למידה זו "התניה אופרנטית", כלומר, למידה המכוונת למטרה.

ניסוי הכלבים של איוואן פאבלוב הינו אחד הניסויים המוכרים ביותר בהיסטוריה. פאבלוב גילה שהוא יכול לגרום לכלבי המעבדה שלו להזיל ריר למשמע צליל של פעמון באמצעות קישור צליל זה למזון שמגיע בעקבותיו. דרך סדרת הניסויים זו הגדיר הפיזיולוג הרוסי את ההתניה הקלאסית, המהווה את אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של ההתנהגות האנושית.

מדוע מתבגרים נוטים להערצה עיוורת של כוכבים? למה דווקא בגיל ההתבגרות גדל הסיכון לשימוש בסמים? ומה "נורמלי" בעובדה שהמתבגר צובע את השיער בסגול? האנליטיקאי פטר בלוס הציע כי בתקופת ההתבגרות מתרחש 'תהליך האינדיווידואציה השניה' בו מבסס המתבגר את נפרדותו מההורים ואת זהותו הייחודית

ילד בן 11 יכול להסיק על יחסי סיבתיות מורכבים יחסית, אליהם ילד בן 7 אינו מסוגל. ילד בן 7 יכול להבין דברים בעולם בצורה אובייקטיבית ברמה שילד בן 4 אינו מסוגל. על פי ההבדלים הללו, גיבש הפסיכולוג הצרפתי ז'אן פיאז'ה תיאוריה התפתחותית המתארת את ההתפתחות הקוגניטיבית שלנו, את התפתחות השפה ואת התפתחות המוסר. עד היום נחשב פיאז'ה לאחד מהפסיכולוגים החשובים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד התבססה בראשיתה על העקרון לפיו הדחפים המיניים והתוקפניים הם המניעים את התנהגותנו. זרם יחסי האובייקט, שרונלד פיירברן היה אחד ממייסדיו, טען למניעים שונים: לטענת פיירברן, חוויותינו האמיתיות והמדומיינות עם הורינו בשנות החיים הראשונות הם הקובעים את אופיינו ואת דרך ההתמודדות שלנו עם אתגרים בהמשך החיים.

להדחיק או לא להדחיק: זאת השאלה! אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, טען שהדחקה של אירועים כואבים פוגעת באדם ושאף לבטל אותה כחלק מהטיפול. בתו אנה פרויד, לעומת זאת, טענה שלפעמים הדחקה ומנגנונים אחרים המגנים עלינו מפני המציאות הלא נעימה, מועילים לתפקוד היומיומי שלנו.

מה משותף לפירוש חלומות, שימוש בקוקאין והגדרת המונח 'תת מודע'? התשובה היא זיגמונד פרויד- אבי הפסיכואנליזה, אשר ייסד את הבסיס לטיפול הפסיכולוגי של ימינו והיווה את אחת הדמויות שעיצבו במידה רבה את המאה ה-20.

המאה ה-20 התאפיינה בעלייה ברמת החיים ובאפשרויות הבחירה של בני האדם. על פניו, נראה כי האדם בימינו חופשי יותר מכל אדם אחר לאורך ההיסטוריה, אך בפועל, רבים מאיתנו חשים מבודדים, מנותקים וחסרי ביטחון ופונים לכוחות גדולים מאיתנו על מנת לברוח מהחופש שהונחת עלינו. הפסיכואנליטיקאי אריך פרום תיאר את המקורות והתוצאות של תהליך פסיכולוגי זה באחד מספריו המוכרים ביותר, "מנוס מחופש".

האם אני חי חיים מספקים ובעלי משמעות? רבים מאיתנו שואלים את עצמנו שאלות מסוג זה מפעם לפעם. הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל, אשר היוותה את ההשראה לזרם האקזיסטנציאלי בפסיכולוגיה של ימינו, מנסה למצוא את התשובה לכך במסגרת הטיפול הפסיכולוגי.

"אני חכם, אני יכול/ אני גיבור כל כך גדול/ הכל אני, אני הכל/ אני חזק, אני בתוך בועה"- המילים הללו מתוך שירו של עמיר בניון מסמלות את הפנטזיה להיות כל יכול, שמתעוררת בכל אחד מאיתנו ברמה כזו או אחרת. היינץ קוהוט, הוגה זרם פסיכולוגיית העצמי, טען שתחושה זו של "עצמי גרנדיוזי" המופיעה אצל הילד כחלק מתהליך ההתפתחות, היא הבסיס לאישיות הבריאה.

"השָׁד הטוב והשָׁד הרע": עבור חלקנו הביטוי הזה עשוי להישמע כמו לקוח מספר פורנוגרפי, אך בתיאוריה של מלאני קליין מטרתו לתאר את הפיצולים שכולנו עושים במידה כזו או אחרת בחיי היומיום שלנו, בין טוב מוחלט לרע מוחלט.

כיום מקובלת למדי בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים ההנחה לפיה כשלים התפתחותיים בשנים הראשונות של החיים מובילים לעיתים קרובות לפסיכופתולוגיה בבגרות. אוטו קרנברג בנה גישה תיאורטית המבוססת על כתביהם של זיגמונד פרויד, מלאני קליין, מרגרט מאהלר ואחרים, המניחה כי ככל שהפגיעה ההתפתחותית הינה מוקדמת יותר, כך הפתולוגיה בבגרות תהיה חמורה יותר.

"אומרים כי אני אינני אני, על כן אני נבהל. כי אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל". שורות אלו מהסרט הישראלי "שני קונילמל" עשויות לבטא, בהתאם לגישתו של הפסיכיאטר רונלד לאינג, את חווייתו של הסכיזופרן אשר מגיע לבית חולים פסיכיאטרי בו אומרים לו שמה שהוא מרגיש וחושב איננו אמיתי

אם זיגמונד פרויד נחשב לאבי הפסיכואנליזה, ייתכן ששאנדור פרנצי הוא אמהּ. הפסיכואנליטיקאי ההונגרי, בן דורו של פרויד, היה ידידו ועמיתו הקרוב אך במקביל ערער על הטכניקה הטיפולית המרוחקת והסמכותנית של פרויד, והציע תחת זאת גישה טיפולית גמישה, אמפטית ושיתופית יותר

במחקרו המפורסם הניח הפסיכולוג האמריקאי אדוארד לי תורנדייק חתול בכלוב. באמצעות משיכה בחבל שהשתלשל מתקרת הכלוב, יכול היה החתול לצאת ממנו ולקבל מזון. תורנדייק גילה שעם כל נסיון נוסף שבו הוא שם את החתול בכלוב, הולך ומתקצר משך הזמן עד שהוא מושך בחבל. מתוך התבוננות בתוצאות אלו תורנדייק הגדיר את "חוק התוצאה", המהווה את אחד העקרונות הבסיסיים בתהליך הלמידה האופרנטית.

על אף שהתפתחותנו והתבגרותנו יוצרות תהליך רציף, הציעו תיאורטיקנים רבים מתחום הפסיכולוגיה חלוקה לשלבים של הרצף ההתפתחותי. אריקסון היה אחד הפסיכואנליטיקאים הראשונים אשר התייחסו גם לשלבים התפתחותיים המתרחשים בבגרות

קל לנו לדמיין באופן אינטואיטיבי כי "תסביך נחיתות" מביא לקושי ומצוקה, אך מה קורה במצב ההפוך? האם גם תסביך עליונות מהווה קושי נפשי משמעותי?