"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" היכולת לזכור ולא לשכוח היא מהותית בתפקוד היומיומי של כולנו, כאשר שיבושים בזיכרון יכולים להופיע בצורות שונות.

יש דברים שאנו מעדיפים לשכוח ויש דברים שאנו רוצים לזכור לנצח, אך ללוקים באמנזיה אנטרוגרדית או אמנזיה רטרוגרדית אין את הפריבילגיה לבחור...

מהו זיכרון הילדות הראשון שלך, ומאיזה גיל? לטענת פרויד, מרבית האנשים זוכרים רק מסביבות גיל שלוש עקב אמנזיית (שכחת) הילדות שמקורה בהדחקה.

כולנו חווים מדי פעם תחושה ש"זה כמו חלום". מעטים מאיתנו חווים זאת לאורך מרבית החיים.

לעיתים רחוקות אנחנו חשים "כאילו אני בתוך חלום" אך תחושה זו שכיחה הרבה יותר בקרב אנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות, סכיזופרניה או התקפי פאניקה.

מהו המנגנון עומד בבסיס פיצול האישיות? מדוע חלק מן האנשים אינם זוכרים טראומות קשות שעברו? התשובה, מסתבר, היא מנגנון הדיסוציאציה.

היכולת לזכור מבטיחה את ההמשכיות בחיינו, וללא הזיכרון כל רגע הוא חוויה חדשה. אבל גם מי ששואף 'לחיות את הרגע' עדיין זקוק לזיכרון כדי לחיות אותו בצורה מספקת.

ד"ר ג'קיל, רופא מכובד, נהג להפוך כל לילה ל"מיסטר הייד" ולבצע מעשים מזוויעים בחסות החשכה. על אף שהפרעות דיסוציאטיביות אינן מאופיינות במעשי פשיעה, סיפור מפורסם זה מציג, למעשה, את המאפיין הבולט ביותר של הפרעות אלו: נתק של אירועים מסוימים מהחוויה המודעת, המתקיים במרבית המקרים בכדי להימנע מאירועים טראומטים ומכאיבים בצורה בלתי נסבלת.

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, ג'ק וטיילור מהסרט 'מועדון קרב' ודמויות נוספות רבות הפכו לגימיק קולנועי "בזכות" פיצול האישיות ממנו סבלו. אבל מהו פיצול אישיות? ואיך הוא נגרם?

ברור לנו שהזיכרון שלנו מכיל שלל רגשות, אך האם ייתכן שרגשות אלו משפיעים על טיב זיכרוננו?

גם אינך זוכר את שמו של המורה לנהיגה שלך, סביר להניח כי אתה זוכר כיצד נוהגים במכונית. הסיבה לכך היא שקיימת חלוקה למספר סוגי זיכרון: זיכרון מפורש המתייחס למידע עובדתי וזיכרון מפורש המתייחס לכישורים ומיומנויות שונות

האם ייתכן שאנו קולטים הרבה יותר מידע ממה שאנו מודעים אליו? קיומו של זיכרון סנסורי מוכיח שחלק קטן בלבד מהמידע הנקלט מאוחסן בזיכרוננו

קרה לך פעם שמצאת את עצמך בעיר זרה, מבלי לדעת איך הגעת אליה? סביר להניח שלא, אבל חוויה זו מוכרת לאנשים הסובלים מפוגה דיסוציאטיבית.