רעיון ה'היזכרות בדברים מודחקים' מקושר אצל רובנו לחוויה מכאיבה, אך פרויד הניח שתהליך זה, אותו כינה אבריאקציה, מלווה בחווית פורקן רגשי.

אתה משתוקק למנת גלידה אבל נזכר שרק הבוקר הבטחת לעצמך להתחיל דיאטה. כפשרה, אתה אוכל קוביית שוקולד. דוגמא יומיומית זו היא ביטוי לאחד מתפקידי האגו- החלק הנפשי המתווך בין דחפים פנימיים לדרישות המציאות.

כולנו יודעים לומר שעניין בחברה ובאנשים אחרים הוא חיובי, אך האנליטיקאי פיירברן הדגיש גם את קיומו של 'האגו האנטי ליבידינלי' האחראי על גיבוש עצמאות ונפרדות.

מה מניע אותנו כבני אדם? שאלה זו הביאה את הפסיכואנליטיקאי פיירברן לחלוק על רעיונותיו של פרויד ולקבוע כי חלק מרכזי באישיותנו- האגו הליבידינלי- מונע ע"י צורך בקשרים עם אחרים.

בכל אחד מאיתנו קיימות הן הנטייה לגיבוש עצמאות והן הנטייה ליצירת קשרים בין אישיים. לטענת הפסיכואנליטיקאי פיירברן, 'האגו המרכזי' הוא האחראי על איזון בין חלקים אלו.

עבור הורים רבים אחד מתסריטי האימים המפחידים ביותר הוא אובדנו של "מוצצי" או "סמרטוטי"- חפץ מרוט אליו קשור הילד במיוחד ומשתמש בו להרגעה עצמית. חפץ זה מכונה בשפה מקצועית אובייקט מעבר.

מה גורם לך לתחושת אופוריה? אהבה חדשה? הצלחה מקצועית? ע"פ הפסיכיאטר סאליבן, אופוריה היא מצב של איזון בין צרכים ביולוגיים וחברתיים.

מה גרם לך להצליח במבחן קשה במיוחד? ההשקעה הלימודית לאורך כל השבוע או לבישת חולצת המזל שלך? אופני התנסות הם הדרכים בהם אנו מארגני ותופסים אירועים בחינו.

כיצד מרגישים תינוקות בחודשי חייהם הראשונים? מה הם חושבים כאשר הרעב שלהם מסופק ע"י אמם? כנראה שלעולם לא נדע, אך וויניקוט הציע כי מצבו הנפשי הראשוני של התינוקות הוא 'אי אינטגרציה'.

את נמנעת מלבגוד בבעלך למרות שפגשת בגבר מושך, ואתה נמנע מלהרים יד על אדם אשר מוציא אותך מכליך. למרות האיפוק בו אנו נוקטים, דחפי מין, תוקפנות וכן הלאה מתעוררים בנו ומקורם, לטענת פרויד, במבנה הפשי המכונה איד.

זיכרון, שפה, תנועה, יכולת הבנה ותפיסה – האם הפוטנציאל ליכולות הללו קיים אצלנו באופן מולד או שהוא מתפתח כתוצאה ממשא ומתן בין הצרכים הפרימיטיביים הבסיסיים שלנו לבין המציאות? אבי פסיכולוגיית האגו, היינץ הרטמן, ניסה לענות על שאלה זו באמצעות הגדרת המונח "איזור האגו המשוחרר מקונפליקט".

מפחד ממשבר גיל הארבעים? לדברי הפסיכואנליטיקאי יונג, דווקא בגיל זה עשויה להתרחש האינדיבידואציה - אחד מהתהליכים הנפשיים המשמעותיים ביותר המביא להשגת אחדות בין מרכיבים אישיותיים שונים.

אתם מודיעים לילד כי החלטתם להתגרש והוא מגיב באיפוק ומסביר לכם שהוא מבין- הסבירו בבי"ס שלפעמים להורים עדיף להתגרש מאשר לחיות בסבל. תגובה זו מהווה דוגמא למנגנון הגנה של אינטלקטואליזציה- ניסיון להתייחס להיבט האינטלקטואלי ולא הרגשי של אירוע מכאיב.

אינסטינקט בתיאוריה הפרוידיאנית משמעו מצב של עוררות גופנית פנימית המביא לנקיטת פעולה שמטרתה לנטרל את העוררות.

השאלה "האם אני אמא מספיק טובה" מעסיקה אמהות "טריות" רבות בנוגע להיבטים שונים של הטיפול בילדן. לכן, עשויה טענתו של וויניקוט להרגיע אמהות רבות: לדבריו, 'אם טובה דיה' היא אם היודעת לספק את צרכיו של התינוק אך בהדרגה לאפשר לו ללמוד לדחות סיפוקים ולהפוך עצמאי יותר.

מהו זיכרון הילדות הראשון שלך, ומאיזה גיל? לטענת פרויד, מרבית האנשים זוכרים רק מסביבות גיל שלוש עקב אמנזיית (שכחת) הילדות שמקורה בהדחקה.

אנשי טיפול רבים מכירים בכך שלמדו רבות ממטופליהם, וסיפורה של אנה או הוא דוגמא ברורה של מצב זה: על סמך טיפולו של הרופא המפורסם ברוייר באנה או, הרחיב פרויד את הבנתו בנושאים טיפוליים כאהבת העברה, היסטריה ועוד.

אנשים רבים, ובעיקר ילדים ובני נוער, נמנעים מלהפגין התנהגויות אשר אינן מזוהות עם המין אליו הם משוייכים (התנהגויות "גבריות" או "נשיות"). לטענת האנליטיקאי יונג, בכל אחד מאיתנו קיימים יסודות גבריים ונשיים המכונים אנימה ואנימוס.

מטפל ומטופל שמתחלפים בתפקידים מדי פגישה – נשמע כמו רעיון הזוי? האנליזה ההדדית הינה נסיון אחד מיני רבים שערך הפסיכואנליטיקאי ההונגרי שאנדור פרנצי כדי לנסות לגוון את הטכניקה הטיפולית שהיתה בשימוש עד לזמנו, במטרה להתאים אותה למטופלים ולמצבם הנפשי.

האם ניתן לחדור אל הלא מודע והזיכרונות המודחקים שבנפש האדם? לטענת פרויד, מאפשר השימוש בטכניקת האסוציאציות החופשיות הצצה אל הלא מודע.

גם אם אינך מכיר את המונח 'ארוס', הוא מוכר לך מחיי היום יום: ארוס הוא הכינוי שנתן פרויד ליצר החיים, והוא כולל אינסטינקטים כרעב, מין וכן הלאה.

כולנו משתנים לאורך החיים: האדם שאתה עכשיו שונה ממי שהיית לפני 10 שנים וממי שתהיה בעוד 10 שנים. כל תקופה בחיינו מאופיינת במשימות אחרות, באתגרים אחרים ובסיפוקים אחרים. זוהי ליבת התיאוריה של אריק אריקסון, אשר באה לידי ביטוי בתיאוריית ההתפתחות בשלבים שפיתח.

מה משותף לנו ולתרבות הסינית, האתיופית או האינדיאנית? לטענת הפסיכואנליטיקאי יונג, בנפשם של כל האנשים קיימים ארכיטיפים- דפוסים הנמצאים בבסיס התנהגויותנו האינסטינקטיביות מעבר לשוני בין תקופות ותרבויות

היעדר השליטה במחשבותינו מביא לעיתים לעלייתן של מחשבות, רגשות או דחפים בלתי נעימים. חלק מן האנשים משתמשים בתגובה לתחושות אלו במנגנון הגנה של ביטול- עשיית פעולה סמלית אשר מבטלת, כביכול, את הדחף או המחשבה המאיימים עלינו.

מהם הגורמים המשפיעים על התפתחותנו הנפשית ועל האופן בו מתעצבת אישיותנו? תיאוריות פסיכולוגיות הציעו תשובות שונות לשאלות אלו, וגישת יחסי האובייקט הדגישה את חשיבותם של הקשרים והיחסים הראשוניים שאנו מקיימים עם אנשים אחרים.

אנה פרויד זיהתה מספר מנגנוני הגנה וביניהם דחיית צרכים- הנטייה לנטרל כל ביטוי של צורך הנחווה כמאיים מדי.

מדוע הכנת לעצמך קפה לפני שהתיישבת לקרוא את הטקסט הזה? ולמה בחרת לקרוא אותו דווקא עכשיו? לטענתו של פרויד, לכל מעשינו יש משמעות נפשית. כלומר, פרויד האמין בדטרמיניזם פסיכולוגי.

שלא במקרה, היית הראשונה שהתינוק חייך אליה וממך הוא מתקשה במיוחד להיפרד: לדברי הפסיכיאטר בולבי, הסיבה לכך היא היותך דמות ההתקשרות שלו- הדמות העיקרית המטפלת בו.

קרה לך פעם שילדך הודיע לך אחרי ויכוח כי "אתה אבא רע, אני בכלל לא צריך אותך"? לטענתה של הפסיכואנליטיקאית קליין, נטייה זו להכחשת התלות בהורה מאפיינת תינוקות צעירים ומכונה הגנה מאנית.

"איך יכול להיות שאת לא זוכרת את זה? את בטוח מדחיקה!" הדחקה הפכה למונח שכיח בשפה המתייחס לשכחת אירועים מסוימים במטרה להימנע מהכאב הנפשי הנגרם מההיזכרות. עם זאת, רבים אינם מודעים למחיריה הפסיכולוגיים של ההדחקה

הומאוסטזיס בתחום הפיסיולוגי משמעו איזון בין צרכים פיסיולוגיים לסביבה החיצונית. אך מהו הומאוסטזיס נפשי? והאם הוא באמת חיוני עבורנו?

"אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה/ אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה"... הפסיכואנליטיקאית קארן הורני היא אחת הפסיכואנליטיקאיות אשר השפיעו רבות על שדה הפסיכואנליזה ועל התפתחות הפמיניזם במאה ה-20. הורני ראתה את הפסיכופתולוגיה כנובעת מצרכים של האדם הגורמים לו לסבל ומשאיפות מוגזמות שלו לגבי עצמו, אשר אינן יכולות להתגשם.

המונח 'השלכה' הפך למונח שגור המתייחס לנטייה לייחס תחושות מאיימות שלנו לאנשים אחרים. האנליטיקאית מלאני קליין הרחיבה מונח זה: מה קורה כאשר אנו מייחסים לאחר חלקים אישיותיים שלמים עמם הוא מזדהה?

"תסמונת שטוקהולם" היא תופעה פסיכולוגית בה חוטף או שבוי מזדהה כל-כך עם שוביו, עד שהוא אינו רוצה להשתחרר מהשבי, או מחליט להצטרף באופן אקטיבי לאנשים שתקפו אותו. אנה פרויד הניחה את הבסיס להסבר התופעה הזו באמצעות מנגנון ההגנה של הזדהות עם התוקפן.

הקטנצ'יק שלכם מפרק בטעות את המגדל שהגדול בנה במשך שעות, ולפתעתכם, זוכה מאחיו לחיבוק חם. ייתכן והסיבה לתגובה מפתיעה זו היא שימוש במנגנון הגנה של היפוך תגובה: הכעס שחווה האח הגדול איים עליו עד כדי כך ש"הומר" בתגובה הפוכה של אהבה

"זה לא יכול להיות... זאת בטח טעות..." לעיתים נדמים לנו האירועים כמאיימים עד כדי כך שאיננו מסוגלים לשאת אותם בתודעתנו. במקרים אלו אנו עשויים להשתמש בהכחשה של התוכן המאיים

קורה לפעמים ששחקן כדורגל מכניס גול עצמי, אך מסתבר שהכשלה עצמית היא לא כל-כך נדירה גם בתחומים אחרים. השאלה הנשאלת היא למה?

מונחים כמו 'סופר אגו' ו'לא מודע' הפכו לביטויים שגורים בשפה, המודל הדינמי הוא המודל הראשון אשר הציע פרויד במטרה לתאר את האופן בו פועלת הנפש האנושית

"עשית את זה באופן לא מודע"; "את חייבת להיות יותר מודעת להתנהגות שלך!" ביטויים אלו ואחרים מסמנים עד כמה חדרו מונחים פרוידיאנים לשפה המדוברת. מקור ההתייחסות לתכנים מודעים ושאינם מודעים הוא במודל הטופוגרפי שהציע פרויד לתיאור המבנה הנפשי האנושי

במשך שנות עבודתו הציע פרויד שלושה מודלים המתארים את האופן בו בנויה ופועלת הנפש האנשוית. המודל הסטרוקטורלי הוא המודל האחרון אשר פרויד הציע, והוא כולל את האיד, האגו והסופר אגו

מדוע התינוק נקשר אל הוריו? מה קורה כאשר התקשרות זו לקויה, ומה השפעתה של לקות זו על החיים הבוגרים? הפרוצדורה הניסויית של "המצב הזר" מאפשרת זיהוי של סגנונות ההתקשות השונים.

מצבנו הרגשי משפיע לא פעם על תחושתנו הפיסית, אך דוגמא קיצונית למצב זה היא סימפטומים של המרה, בהם קשיים נפשיים "מוחלפים" בתופעות פיסיות כשיתוק, עיוורון וכן הלאה.

חלמת על מים? כהנראה שהתכוונת לקשר עם אמך. חלמת על רכבת נכנסת לתוך מנהרה? מדובר בחלום על יחסי מין. לטענתו של פרויד, תהליך זה של הסמלה מתרחש בחלום במטרה להסוות תכנים מאיימים שיפגמו באיכות השינה

בטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי השתדלו המטפלים להישאר אובייקטיביים ונייטרליים, ולמרות זאת פיתחו אליהם המטופלים רגשות חזקים. גילוי זה הביא את פרויד לנסח את מונח ההעברה

בסדרה 'בטיפול' מתאהבת נעמה (איילת זורר) בפסיכולוג שלה. השאלה העומדת בפניהם היא האם מדובר ב'אהבת אמת' או בהתאהבות הנובעת מהיחסים הטיפוליים- העברה ארוטית.

בסדרה 'בטיפול' מתאהבת נעמה (איילת זורר) בפסיכולוג שלה. השאלה העומדת בפניהם היא האם מדובר ב'אהבת אמת' או בהתאהבות הנובעת מהיחסים הטיפוליים- העברה ארוטית.

העברה נגדית היא המונח שטבע פרויד בהתייחסו לרגשות המתעוררים בפסיכולוג אל המטופל. מתוך רגשות אלו ניתן ללמוד על הדינמיקה הנפשית של המטופל

"בריאות נפשית" היא מונח מופשט וקשה להגדרה אך הפסיכואנליטיקאי קוהוט הניח כי בריאות נפשית היא תולדה של 'העצמי התלת קוטבי' אשר בבסיסו שלוש חוויות ילדות משמעותיות

ממה מושפעת תחושת הערך העצמי שלנו? חוקרים רבים ניסו להשיב על שאלה זו לאורך השנים. הפסיכולוג היינץ קוהוט טען כי במרכז חווית הערך העצמי עומדת לכידות העצמי- תחושת האדם כי יש קשר יציב בין חלקים שונים של אישיותו

המונח 'עצמי' נשמע לנו כישות יחידה, אך לטענתו של הפסיכואנליטיקאי יונג, מאגד העצמי ארכיטיפים והיבטים שונים של האישיות

עד כמה הערכים בהם אתה מחזיק דומים לערכים בהם מחזיקים הוריך? לטענת פרויד, תהליך ההפנמה המתרחש בילדות הוא שגורם לנו לאמץ ערכים ותפיסות חברתיות לפיהם יש לנהוג

כל אם רוצה למנוע מתינוקה רעב, קור או אי נוחות ועושה זאת במרבית המקרים. 'הפרה', לעומת זאת, היא מצב בו צרכיו של הילד אינם מסופקים.

מהם המחשבות, הפנטזיות והרגשות אותם אינך חולק עם אף אחד? לדברי הפסיכואנליטיקאי יונג, בכל אחד מאיתנו קיים "הצל"- צד האישיות האפל.

האם כל מעשינו מונחים בידי כוחות ויצרים אפלים השוכנים בתת מודע שלנו? אמונה בסיסית זו של הפסיכואנליזה אותגרה בשנים שאחרי זיגמונד פרויד בידי אנשי פסיכולוגיית האגו, אותם הוביל היינץ הרטמן. על פי תפיסתו של הרטמן, לאגו ישנו תפקיד מרכזי לא פחות מאשר לאיד ולסופר-אגו בתהליך ההתפתחות, ומנגנוני ההגנה יכולים להפוך לכלים חשובים בהסתגלות.

לעיתים אנו חווים דחפים ורגשות שקשה לנו איתם, כגון כעס גדול, משיכה מינית "בלתי ראויה" או רצון עז לפגוע באחרים. על פי התיאוריה הפסיכואנליטית, אחת הדרכים להתמודד עם מצב כזה הוא באמצעות השלכת הדחפים והרגשות הללו על אחרים.

את יושבת אצל הפסיכולוג ומגלה שאינך זוכרת את היום בו הודיעו לך הורייך על גירושיהם. האם מדובר בשכחה תמימה או בהתנגדות בלתי מודעת לתהליך הטיפולי?

"לא משקה ת'עציצים, בועט בחתולה": שורה זו בשירם של "איפה הילד", מייצגת מנגנון של התקה: מצב בו רגש קשה כלפי אדם אחד מופנה כלפי אובייקט אחר שאינו מעורר חרדה. כך, במקום לבעוט באהובה ששברה את הלב, בועט הגיבור בחתולה חסרת הישע, שאינה יכולה להאשים או "להחזיר".

מדוע ילדים העוברים התעללות קשה מצד הוריהם עדיין מחפשים את קרבתם? האם הקשר של התינוק עם אמו משפיע על טיב הקשר הזוגי שיהיה לו בבגרותו? תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי מספקת תשובה לשאלות אלו ואחרות.

כיום מרבית האנשים מודעים לחשיבות הקשר בין התינוק להוריו ולחשיבות ההיענות לצרכיו הראשוניים. עבודתו של הפסיכואנליטיקאי וויניקוט היוותה את אחת התרומות המרכזיות בדרך להבנות אלו: וויניקוט הדגיש את מוכנותו של התינוק ליצירת אינטראקציות חיוביות עם סביבתו ואת האופן בו נפגעת התפתחותו בתגובה לקשיים הוריים.

אינטראקציות עם אנשים משמעותיים לנו נטבעות בזכרוננו, והאנליטיקאי קוהוט כינה בשם 'זולתעצמי' ייצוגים פנימיים של אנשים אחרים הקיימים בנפשו של כל אחד מאיתנו.

מה גורם לנו לחזור שוב ושוב על הטעויות שעשינו בעבר, למשל, לבחור כל פעם מחדש בבני זוג אשר אינם מתאימים לנו וגורמים לנו לתסכול? על פי התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, התשובה טמונה בעקרון החזרה הכפייתית.

האם הרגשת פעם כי כעסך או שנאתך לאדם אהוב עשויים לפגוע ולהרוס אותו? חוויה זו, ע"פ האנליטיקאית מלאני קליין, מאפיינת תינוקות בגילאי חצי שנה עד שנה ומלווה בחרדת האיון- החרדה שלא להתקיים עוד.

השלב האדיפלי הוא שלב התפתחותי שבו מפנים הילד את האיסורים והציוויים של האב, המייצג את החברה. חלק מהתהליך מתבצע דרך חרדת הסירוס שחש הילד: פחד לא מודע שהאב יעניש אותו על תשוקתו האסורה לאישתו (אמו של הילד)

סדרת הדרמה הפופולרית "בטיפול" הציגה את ראובן דגן, פסיכולוג המטפל באנשים עם מגוון רחב של בעיות: החל מהתקפי פאניקה, דרך משברים בנישואין ועד להתמודדות עם מחלת הסרטן. ראובן טיפל בשיטת הטיפול הדינאמי- טיפול שמטרתו הובלת המטופל לתובנה בנוגע לקשייו העכשוויים ולמקורות ההיסטוריים שלהם.

האם טיפול קצר מועד יכול להתבסס על הגישה הדינמית המעמיקה? לטענתו של הפסיכואנליטיקאי מייקל באלינט, התשובה חיובית כל עוד מדובר בטיפול מובנה וממוקד

רוב הטיפולים הפסיכואנליטיים של פרויד היו ממושכים ואינטנסיביים מאוד, ונערכו מספר פעמים בשבוע למשך שנים. במחצית השניה של המאה העשרים החלו תיאורטיקנים רבים להציע מודלים של טיפול דינאמי קצר מועד, שבאמצעותם ניתן להגיע להישגים טיפוליים משמעותיים תוך מספר חודשים בלבד.

כיצד תחושו אם בפגישה הטיפולית הראשונה יעורר בכם המטפל כעס ולאחר מכן יפרש אותו כביטוי של הזרמים התת-מודעים שלכם? הפסיכיאטר הקנדי חביב דאבאנלו פיתח מודל של טיפול דינאמי קצר מועד אשר משתמש בכעס של המטופל כגורם הנעה מרכזי בטיפול.

מדוע בוחרים חלק מן האנשים להתאבד? מדוע אנו עושים דברים שמזיקים לנו? לטענתו של פרויד, התנהגויות אלו מבטאות את קיומו של יצר המוות הטבוע בכולנו- טנטוס

בממוצע, בכל לילה נתון אנחנו חולמים 7 חלומות שונים. האם לחלומות שלנו יש משמעות שקשורה לא רק לעולם האישי שלנו, אלא גם לעולם שמעבר? קרל גוסטב יונג טען שהתשובה לכך היא חיובית ופתח את הדרך לחיבור בין הפסיכואנליזה למיסטיקה ולתורות המזרח הרחוק.

האם אנו מתפתחים באופן עצמאי או מתוך יחסי גומלין עם סביבתנו? האם היחס של הורינו בשנות חיינו הראשונות הוא בעל השפעה בלתי הפיכה על אישיותנו? אלו חלק מהשאלות עליהן מנסים לענות תיאורטיקנים מזרם יחסי האובייקט

מה מניע עקרת בית ללחוץ על בנה להיות עורך דין? לטענת הפסיכואנליטיקאית אנה פרויד, פעמים רבות מדובר במנגנון הגנה של כניעה אלטרואיסטית

לכל אחד מאיתנו יש רצונות, תשוקות ודחפים שאסור לו להביא אותם לידי ביטוי. מה אנו עושים במצב כזה? על פי זיגמונד פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית, דחפים ומשאלות כאלו עוברים הדחקה ונכנסים ללא מודע (תת מודע).

'ליבידו' הפך למונח מדובר המתייחס לאנרגיה נפשית. אך מהו מקור המונח ומה הקשר שלו ליצר המוות?

כמה פעמים אנחנו נולדים? מרבית האנשים סבורים כי לידה היא חוויה חד פעמית אך הפסיכואנליטיקאית מאהלר טענה כי מלבד הלידה הרגילה, בסביבות גיל שלוש אנו עוברים גם לידה פסיכולוגית

איך נראה איזון נפשי? האם ניתן לצייר שלמות? האנליטיקאי יונג ראה את המאנדאלה- סמל המורכב מצורות גיאומטריות- כמייצגת אלמנטים אלו

צפירת המכונית הנשמעת כרגע מהכביש הסמוך לביתכם, ריח העוגה הנאפית בתנור ומראה האותיות המרכיבות את הקטע אותו אתם קוראים כעת: כל אלו הינן חוויות אשר נמצאות ברגע זה במודע שלכם.

הפסיכולוגיה הפרוידיאנית הביאה לביסוס האמונה לפיה מודעות עצמית היא תכונה חיובית. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החברתית, לעומת זאת, מצביעים על כך שמחשבות על עצמנו נביאות דווקא לירידה במצב הרוח...

גיל ההתבגרות מאופיין בבלבול זהות ובניסיונו של המתבגר לעצב והכיר את זהותו המתגבשת. האנליטיקאי אריקסון כינה שלב זה מורטוריום והדגיש את חשיבותו להתפתחות זהות יציבה ושלמה.

אישתך מתייחסת אליך פחות מאז הלידה? לטענת האנליטיקאן וויניקוט, אין סיבה לדאגה: אחרי הלידה נמצאת האם במצב של 'מושקעות אימהית בסיסית' אך בעוד מספר חודשים תהיה פנויה יותר לצרכיה ולצורכיהם של אנשים אחרים מלבד התינוק.

חלק מן האנשים נוטים להתאים עצמם לדרישות הסביבה באופן מוחלט, תוך ויתור על רצונותיהם והעדפותיהם. מצב זה נובע, לטענת האנליטיקאי וויניקוט, ממחלות חסר סביבתיות.

פרויד עצמו הגדיר את האדם הבריא כבעל יכולת לאהוב ולעבוד, והפסיכואנליטיקאי אדלר טען כי לכל אדם שלוש מטלות מרכזיות- עבודה, אהבה וחברות- אשר ביכולת לקיימן תלויה הבריאות הנפשית

"בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון, ולא הכנתי שיעורים" (אהוד בנאי). זיגמונד פרויד טען שחלק מהתכנים המופיעים בחלומותינו הינם סמלים המייצגים משאלות ורצונות שאנו מפחדים להכיר בקיומם. אותה "הסוואה" של תכנים נעשית באמצעות תהליך אותו הוא כינה מלאכת החלום.

הדחקה של אירועים כואבים, שימוש בהסברים אינטלקטואליים למצבים המעוררים קושי רגשי והזדהות עם האדם אשר תוקף אותנו- כל אלו הם דוגמאות למנגנוני הגנה, שבהם, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית, אנו נעזרים כדי למנוע ממשאלות, דחפים, רגשות וזכרונות מאיימים להיכנס למודעות שלנו.

על פניו, אין קשר בין משבר ל'מעלה', אך הפסיכואנליטיקאי אריקסון הצביע על הקשר ההדוק בין שני המונחים.

"איזו שמלה מכוערת- סליחה, מפוארת קנית!": זוהי, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית, דוגמא למעשה כשל- מצב שבו שגיאות קטנות בדיבור, בכתיבה ובמעשים מסגירות את המחשבות האמיתיות שלנו, אותן היינו מעדיפים להסתיר מעצמנו ומאחרים.

מדוע אנחנו יוצאים מסרט קולנוע בעיניים דומעות למרות שברור לנו שגיבור הסרט לא מת בעולם המציאותי? לטענת הפסיכואנליטיקאי וויניקוט, 'המרחב הפוטנציאלי' הוא שמאפשר לנו חוויה זו.

משבר אמצע החיים- מיתוס או עובדה ממשית? לטענת הפסיכואנליטיקאי אריקסון, מדובר בשלב התפתחותי נורמטיבי היכול להתפתח לכיוונים חיוביים או שליליים כאחד

המושג 'משבר' מקושר עבורנו לחוויה שלילית, אך האנליטיקאי אריקסון ראה 'משבר זהות' כנקודת מפנה העשויה להביא להתפתחות שלילית או חיובית

"הוא טיפוס נוירוטי" אנחנו עשויים לומר על אדם עצבני המעשן ללא הרף, אך בפועל המונח נוירוזה מתייחס למגוון הפרעות וקשיים נפשיים אשר פוגעים בתפקוד אך אינם כוללים מצבים פסיכוטיים.

"אל תשמור דברים בבטן" היא עצה ידועה אשר הועילה מאוד לאנה או, אחת המטופלות הראשונות בתולדות הפסיכואנליזה. אנה או כינתה בשם 'ניקוי ארובות' את התהליך בו דיברה באופן חופשי עם רופאה, ד"ר ברוייר, על אירועים בחייה אותם קישרה לסימפטומים הנוירוטיים מהם סבלה.

בעברית אנחנו אומרים אגואיסט, אגוצנטרי, עסוק בעצמו, מרוכז בעצמו, לא רואה אף אחד ממטר... בפרואידיאנית, אנחנו יכולים להגיד פשוט 'נרקסיסט'.

"אף אדם איננו אי, העומד בפני עצמו", כך כתב לפני כ500 שנה המשורר האנגלי ג'ון דון. הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן, מייסד הזרם הבינאישי בפסיכיאטריה, האמין ברעיון זה, לפיו יכול האדם לשגשג ולהתפתח רק באמצעות קשרים קרובים עם אנשים אחרים.

לקום בארבע בבוקר להחלפת חיתול רטוב ולהתאפק לא להעיר את הקטנצ'יק גם כשנורא בא לכם לפנק אותו הן משימות לא פשוטות. עם זאת, עמידה בהן עומדת בבסיס יצירת 'הסביבה המחזיקה' לתינוקכם.

"בן זקונים הוא תמיד מפונק"; "עם הבכור עושים את כל הטעויות".... אמירות כאלו ואחרות משקפות את תחושתנו כי מיקומנו בסדר הלידה משפיע על אופינו והתפתחותנו. הפסיכואנליטיקאי אדלר הדגיש במיוחד את השפעתו של סדר הלידה על עיצוב האישיות

האדם בעל הדחפים הסדיסטיים לומד רפואה ונהיה רופא מנתח, הבחורה שמפנטזת על חיי פשע הופכת לשוטרת, והילד שנהנה לחלום בהקיץ הופך למשורר: כל אלו הם דוגמאות לתוצאות החיוביות של השימוש בסובלימציה (עידון) כמנגנון הגנה, באמצעותו נהפכים תשוקות ודחפים אסורים לפעילות מקובלת חברתית.

מהו האופן שבו אנו לומדים מה מותר ומה אסור ומפנימים את ערכי המוסר המקובלים בחברתנו? זיגמונד פרויד טען כי הסופר אגו, המתפתח אצל הילד החל מהשלב האדיפאלי, הוא המכוון אותנו להתנהגות המצופה מאיתנו בחברה.

מה אכלת אתמול לארוחת ערב? נזכרת? ברגע זה ביצעת, על פי זיגמונד פרויד, פעולה של העברת זיכרון אל המודע מהסמוך למודע- מבנה נפשי המכיל את כל הזכרונות, התחושות והמחשבות אשר ניתנות להעלאה למודעות באופן חופשי.

"הילדים גדלו כל כך מהר" אנחנו יכולים להתלונן לא פעם ולהיזכר בגעגועים לימים בהם הוא "לא זז מטר ממני" והיא "לא ירדה מהידיים". לטענת האנליטיקאית מאהלר, התפתחותו הנורמלית של הילד מושפעת במידה רבה מיכולתו לעבור תהליך של ספרציה-אינדיבידואציה הכולל תהליכים של התקרבות, הפרדה ורכישת עצמאות מן ההורה

מה מסמלים האנשים, החפצים, המקומות והאירועים שאנחנו חולמים עליהם? על פי זיגמונד פרויד, כל אלמנט בחלום יכול לסמל מספר תכנים, באמצעות מנגנון המכונה עיבוי.

אף אחד מאיתנו אינו חש בנוח אל מול סיטואציות המאיימות על תפיסתו העצמית. לכן, לטענת הפסיכואנליטיקאי רוג'רס, אנו עשויים לנטות ל'עיוות תפיסתי' המאפשר לנו לתפוס את הסיטואציה באופן בלתי מאיים.

האם היינו מסוגלים לחיות בבידוד מוחלט וללא כל חברה? לטענת הפסיכואנליטיקאי אדלר, התשובה שלילית: כולנו בעלי עניין חברתי אשר בלעדיו לא נוכל להתקיים

האם היית רוצה להיות אסרטיבי יותר, מצליח יותר ואם אפשר גם סבלני וספונטני? לטענת הפסיכולוג רוג'רס, לכל אחד מאיתנו יש 'עצמי אידיאלי' המבטא את האופן בו היה רוצה לראות את עצמו, וככל שעצמי אידיאלי זה רחוק מהעצמי האמיתי, כך קטן הערך העצמי

בתקופתנו אנו רגילים לשמוע סיסמאות כ"אתה חייב להתחבר לעצמך", "אתה צריך להבין מה באמת אתה רוצה בחיים". כבר בשנות ה-60' זיהה האנליטיקאי וויניקוט את חשיבות 'העצמי האמיתי'- זהות עצמית סובייקטיבית וייחודית אשר עשויה להיווצר רק בתנאים מסוימים

התיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד התבססה בראשיתה על העקרון לפיו הדחפים המיניים והתוקפניים הם המניעים את התנהגותנו. זרם יחסי האובייקט, שרונלד פיירברן היה אחד ממייסדיו, טען למניעים שונים: לטענת פיירברן, חוויותינו האמיתיות והמדומיינות עם הורינו בשנות החיים הראשונות הם הקובעים את אופיינו ואת דרך ההתמודדות שלנו עם אתגרים בהמשך החיים.

הבוס שלך סגור כל היום במשרד שלו, מארגן את כל העבודה בטבלאות מסודרות וצועק עליך אם איחרת בחצי דקה מההפסקה? על פי זיגמונד פרויד, ייתכן שיש לו פיקסציה (קיבעון) בשלב האנאלי של ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית.

כל בוקר אנו מתעוררים אחרי שחלמנו כ-7 חלומות. כל חלום נראה כמו עולם ומלואו: אנשים, אירועים, ריחות, מראות וטעמים שחלקם מוכרים לנו וחלקם פחות. פירוש חלומות היא אחת הטכניקות הטיפוליות המרכזיות בפסיכואנליזה על פי זיגמונד פרויד. גם בימינו מטפלים רבים נעזרים בפירוש חלומות כדי להבין טוב יותר את עולמו הפנימי של המטופל.

אח חדש נולד והגדול שלכם מחבק ומנשק אותו ואח"כ מסרב לאכול ארוחת ערב. התנהגות זו עשויה להתפרש כניסיון למשוך תשומת לב, אך לא פחות מכך- להוות דוגמא לשימוש במנגנון הגנה של פנייה נגד העצמי, בו ממיר הילד את קנאתו וכעסו על האח הקטן אליו עצמו.

מהי פסיכואנליזה? מהם השינויים שחלו בה מאז ייסד אותה פרויד? ולמה חייבים לשכב על הספה? במאה השנים האחרונות עברה הפסיכואנליזה שינויים רבים אך עקרונות פסיכואנליטיים עומדים בבסיסם של מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים בני ימינו

קשרי אהבה, קשרי חברות, קשרי משפחה- מגוון הקשרים שאנו מקיימים עם זולתנו הם נושא החקירה ומרכז הטיפול לפי הגישה הבין-אישית

אחת הביקורות שהופנו נגד פרויד התייחסה לדגש הרב על יצרים אפלים והרסניים בנפש האדם. המזדהים עם ביקורת זו יוכלו למצוא עניין בפסיכולוגיית האגו, אשר מדגישה את הכוחות ואת יכולת ההתמודדות של האדם.

העצמי הוא גרעין האישיות, והכרות איתו היא האפשרות לחיות בתחושה של משמעות ואותנטיות. פסיכולוגיית העצמי מתמקדת בתחושת הייחודיות של כל אדם ואדם ושואפת לתחושה של הגשמה עצמית.

מרגיש בדיכאון כבר תקופה ארוכה? חשה שאין לך מטרה בחיים? סובל ממשבר בזוגיות? עברת תאונת דרכים קשה ומאז את לא מפסיקה לסבול מסיוטים? ייתכן שתוכלו להיעזר באחד מסוגי הטיפולים הנפשיים (פסיכותרפיה) שיתוארו בעמוד זה

"לשטוף לה את הרגליים ולשתות את המים": מילות השיר של ערן צור הן דוגמא לפרוורסיה, מצב שבו, על פי התיאוריה הפסיכואנליטית, חווה האדם הנאה מינית מפעילות מינית שאינה כרוכה במגע בין איברי המין

להדחיק או לא להדחיק: זאת השאלה! אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, טען שהדחקה של אירועים כואבים פוגעת באדם ושאף לבטל אותה כחלק מהטיפול. בתו אנה פרויד, לעומת זאת, טענה שלפעמים הדחקה ומנגנונים אחרים המגנים עלינו מפני המציאות הלא נעימה, מועילים לתפקוד היומיומי שלנו.

מה משותף לפירוש חלומות, שימוש בקוקאין והגדרת המונח 'תת מודע'? התשובה היא זיגמונד פרויד- אבי הפסיכואנליזה, אשר ייסד את הבסיס לטיפול הפסיכולוגי של ימינו והיווה את אחת הדמויות שעיצבו במידה רבה את המאה ה-20.

עד כמה אתה מתאים את עצמך לדרישות החברה? האם תעשה הכל כדי "להיות בסדר" או שתתעקש לשמור גם על ייחודיותך? הפרסונה, ע"פ יונג, היא האלמנט האישיותי הקובע את התייחסותנו לדרישות החברה.

"זה לא אני, זה הילד הרע שנכנס לי בפנים" כתבה לאה גולדברג וגם הפסיכיאטר סאליבן הצביע על כך שפרסוניפיקציית העצמי- האופן בו חווה האדם את עצמו- מורכבת משלושה סוגי עצמי: אני טוב, אני רע ולא-אני

מה הקשר בין חוויות ילדותך לבחירות התעסוקתיות והזוגיות שלך? פרשנות היא טכניקת טיפול פסיכולוגית המתמקדת בניסיון להסביר את הגורמים המעמיקים לתחושות והתנהגויות שונות בחיי היום יום

"כה קשה להבין חלום, עד כי במשך זמן ארוך עשיתי לי כלל, בכל פעם שמישהו מספר לי חלום ומבקש את דעתי, לומר קודם כל לעצמי: 'אין לי כל מושג מה משמעותו של חלום זה'. לאחר מכן אני יכול להתחיל לבחון את החלום" (האנליטיקאי ק.ג יונג)

כולנו נוטים במידה זו או אחרת ובסיטואציות מסוימות להתנהגות תחרותית, מסוייגת או תלותית, אך מתי הופכים צרכים נורמטיביים אלו לצרכים נוירוטיים?

"אני חכם, אני יכול/ אני גיבור כל כך גדול/ הכל אני, אני הכל/ אני חזק, אני בתוך בועה"- המילים הללו מתוך שירו של עמיר בניון מסמלות את הפנטזיה להיות כל יכול, שמתעוררת בכל אחד מאיתנו ברמה כזו או אחרת. היינץ קוהוט, הוגה זרם פסיכולוגיית העצמי, טען שתחושה זו של "עצמי גרנדיוזי" המופיעה אצל הילד כחלק מתהליך ההתפתחות, היא הבסיס לאישיות הבריאה.

"השָׁד הטוב והשָׁד הרע": עבור חלקנו הביטוי הזה עשוי להישמע כמו לקוח מספר פורנוגרפי, אך בתיאוריה של מלאני קליין מטרתו לתאר את הפיצולים שכולנו עושים במידה כזו או אחרת בחיי היומיום שלנו, בין טוב מוחלט לרע מוחלט.

"קשה כשאול קנאה" נאמר, ולא לחינם: קנאה באחרים על יכולותיהם, רכושם, מעמדם או היחס שהם מקבלים מלווה פעמים רבות במצוקה ופגיעה ביחסים, וכך גם קנאה רומנטית אשר לא פעם מביאה להרס הזוגיות או פגיעה בבן/בת הזוג. מהי קנאה ומהם מקורותיה?

על פי זיגמונד פרויד, ההתפתחות מתבצעת בשלבים מובנים, כאשר בכל שלב מתמודד הילד עם אתגר פסיכו-סקסואלי אחר. קנאת פין הוא שלב בהתפתחות הילדה הנקבה, שבו מבינה הילדה שבניגוד לאביה, לה ולאימה אין פין, ומפתחת קנאה באביה עקב כך.

באחד הפרקים של סדרת האנימציה "איש משפחה", מגלה אב המשפחה פיטר קנאה כלפי האמהוּת של אשתו, ומנסה להיניק את בנו התינוק סטואי. קארן הורני הגדירה במונח קנאת רחם את קנאתם של גברים ביכולת הטבעית של נשים ללדת ולהעניק טיפול ראשוני לתינוק.

כיום מקובלת למדי בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים ההנחה לפיה כשלים התפתחותיים בשנים הראשונות של החיים מובילים לעיתים קרובות לפסיכופתולוגיה בבגרות. אוטו קרנברג בנה גישה תיאורטית המבוססת על כתביהם של זיגמונד פרויד, מלאני קליין, מרגרט מאהלר ואחרים, המניחה כי ככל שהפגיעה ההתפתחותית הינה מוקדמת יותר, כך הפתולוגיה בבגרות תהיה חמורה יותר.

"כל שנבקש לו יהי" כתבה נעמי שמר, אך לטענת הפסיכואנליטיקאי וויניקוט, תינוקות צעירים חווים לא פעם "רגע של אשליה" בו הם חשים כי כל שהם רוצים- מתגשם

אנשים שונים מגיבים באופן שונה למצבי לחץ, כאשר אחת התגובות השכיחות היא רגרסיה- חזרה לדפוסי התנהגות מוקדמים וילדותיים יותר במטרה להימנע מעימות ישיר עם הקושי

כיצד יודע התינוק לינוק, מבלי שנלמד אותו? תינוקות ניחנים במספר רפלקסים, המתבטאים בתגובות אוטומטיות החיוניות להישרדותם.

"היא לא שווה את זה", "יש עוד הרבה דגים בים". משפטים שאנו אומרים לעצמנו אחרי שחווינו אכזבה רומנטית נובעים לעיתים קרובות מתוך מנגנון הגנה המכונה רציונליזציה: שימוש בהסברים רציונליים כדי להסוות זכרונות, דחפים ומשאלות איתם קשה לנו להתמודד.

בחודשים חייו הראשונים של התינוק אנו נוטים לספק את צרכיו (רעב, צורך במגע) ברגע שאלו מתעוררים. תגובה זו נראית לנו הכרחית להישרדותו הפיסית של התינוק, אך לטענתו של האנליטיקאי וויניקוט ל'שימוש באובייקט' שעושה התינוק במטפליו בשלב זה גם תפקיד נפשי.

זיגמונד פרויד טען כי השנים המשפיעות ביותר על ההתפתחות הינן ששת השנים הראשונות, בהן עובר הילד את שלבי ההתפתחות המינית העיקריים: השלב האוראלי, השלב האנאלי והשלב הפאלי.

"המקרר ריק, צריך ללכת היום בערב לסופר"; "המטפלת הודיעה שלא תגיע היום בערב, צריך למצוא סידור אחר לילד". המשפטים הללו מהווים דוגמא לחשיבה לוגית, אותה כינה זיגמונד פרויד תהליכי חשיבה משניים/שניוניים.

רבים מאיתנו מצאו את עצמם לפחות פעם אחת בחייהם עומדים במוזיאון מול ציור אבסטרקטי, מגרדים בראשם ושואלים את עצמנו "מה בדיוק קורה כאן?". אמנות אבסטרקטית, בדומה לחלומות, הינה דוגמא לתהליכי חשיבה ראשוניים, אשר מתעלמים מחוקים של לוגיקה, של זמן ושל מרחב.

'אדיפוס המלך', הטרגדיה היוונית אותה כתב סופוקלס בשנת 428 לפני הספירה, היתה ההשראה של פרויד כאשר הגדיר את תסביך אדיפוס. זהו שלב התפתחותי שבו הילד חושק באמו ורואה את אביו כמתחרה העיקרי שלו על ליבה.

קל לנו לדמיין באופן אינטואיטיבי כי "תסביך נחיתות" מביא לקושי ומצוקה, אך מה קורה במצב ההפוך? האם גם תסביך עליונות מהווה קושי נפשי משמעותי?