Seasonal affective disorder - דיכאון חורף

דיכאון חורף הוא שמו העממי של הדיכאון העונתי- אפיזודה של דיכאון מז'ורי/קליני אשר נוטה להופיע בעונת שנה ספיציפית, ובמרבית המקרים בחורף. דיכאון חורף שייך לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות מצב רוח ובדומה לדיכאונות מסוגים אחרים, מאופיין בסימפטומים של מצב רוח ירוד, פסימיות, ירידה או עלייה בתיאבון, פגיעה באיכות השינה, הנאה פחותה מפעילויות שהיו מהנות בעבר ולעיתים אף מחשבות ונסיונות אובדניים. המצב הרגשי שבין התקפי הדיכאון העונתיים משתנה מאדם לאדם. חלק מהסובלים מדיכאון חורף ירגישו טוב למדי בין התקפי הדיכאון וחלקם יחוו רמה מסויימת ומתונה יותר של סימפטומים דכאוניים גם בין התקף להתקף.

השאלה האם דיכאון חורף או דיכאון עונתי הן אבחנות בפני עצמן שנויה במחלוקת, אך מספר עדויות מצביעות על קיומו של קשר בין כמות האור לבין סימפטומים דכאוניים: כך, לדוגמא, נמצא כי דיכאון חורף נפוץ יותר באוכלוסיה ככל שמתרחקים מקו המשווה (בטקסס, למשל, דיכאון חורף תוקף כ-1-2% מהאוכלוסיה בעוד שבסקנדינביה כ-13% מהאוכלוסיה סובלת מדיכאון חורף!). כמו כן, גם אנשים אשר אינם סובלים מסימפטומים דכאוניים עוצמתיים מגיבים לשינויי האור ומזג האוויר: אחד מכל עשרים אנשים חווה בתקופת החורף דכדוך וירידה מסוימת במצב ברוח. חשוב להדגיש כי אין מדובר בביטוי של דיכאון חורף אלא בתגובה נורמטיבית למדי לשינויי מזג האוויר והפחתת הפעילות אשר נלווית להם פעמים רבות.

יחד עם זאת, שינויי מזג האוויר לעולם אינם מהווים הסבר מלא להתפרצות דיכאון חורף. בדומה לסוגי דיכאון אחרים, דיכאון חורף נובע משילוב בין גורמים גנטיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים, כאשר החורף מהווה טריגר להתפרצותם האינטנסיבית.

דיכאון חורף אף אינו שונה מהפרעות דיכאון אחרות בסבל שהוא גורם ללוקים בו. גם כאשר אדם סובל באופן כרוני מדיכאון חורף אשר משתפר משמעותית עם בוא האביב, חודשים של כאב נפשי גובים מחיר יקר ומקשים על התפקוד הרגשי, החברתי והתעסוקתי. לכן, חשוב לטפל בדיכאון גם כאשר הוא "רק" דיכאון חורף שאוטוטו עובר, כי מה זה כבר חורף ישראלי?!

בעשורים האחרונים התפתחו שיטות טיפול יעילות ביותר לדיכאון, אשר יעילות גם לטיפול בדיכאון חורף. שיטת טיפול יעילה במיוחד היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד בזיהוי דרכי חשיבה ודרכי התנהגות אשר משמרים את הסימפטומים הדכאוניים ואף חזקים אותם. במסגרת הטיפול מזוהים דפוסי חשיבה והתנהגות אלו (למשל: התבודדות ונטייה להתלוננות אשר מגבירים את הבידוד החברתי, נטייה לראייה דיכוטומית של שחור-לבן) ונרכשות אסטרטגיות לנטרול הדרגתי שלהן. שיטת טיפול נוספת אשר זוכה לתמיכה מחקרית היאתרפיה בין אישית לדיכאון אשר מתמקדת בשיפור היחסים הבין אישיים מתוך הנחה כי שיפור בתחום זה יביא לשיפור גם בסימפטומים הדכאוניים. בנוסף לטיפולים אלו, קיימות שיטות ותיקות ויעילות של טיפול פסיכודינמיושל תרופות פסיכיאטריות כגון נוגדי דיכאון למניהן.

טיפול אשר מתמקד באופן ספיציפי בהשפעות שינויי האור ומזג האוויר הוא הטיפול באמצעות אור, אשר יוצא מהנחה כי הגברת החשיפה לאור תשפר את המצב הדכאוני. אופן השימוש בשיטה זו נע מהמלצה על טיול רגלי בשעות הבוקר המוקדמות ועד לחשיפה מלאכותית ומבוקרת לאור. יעילותה של השיטה עדיין שנויה במחלוקת.