פסיכותרפיה פסיכואנליטית הנה וריאציה מודרנית של פסיכואנליזה, שיטת טיפול אשר פותחה על ידי הפסיכיאטר זיגמונד פרויד, בווינה של סוף המאה התשע עשרה. פסיכותרפיה פסיכואנליטית, המכונה גםפסיכותרפיה דינמית, נשענת על תיאוריה נרחבת אודות אופן התפתחות הנפש האנושית והדרכים בהן נוצרותהפרעות נפשיות. התיאוריה ושיטת הטיפול הפכו למאוד נפוצות בקרב פסיכולוגים בעולם המערבי, והיוו בסיס למגוון רחב של טיפולים אשר התפתחו מתוכן.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית – קונפליקטים מהעבר כבסיס למצוקה בהווה
פסיכותרפיה פסיכואנליטית מתבססת על ההנחה כי נפש האדם מתפתחת במהלך תקופת הילדות, תוך כדי אינטראקציה מול הסביבה, בדגש על ההורים. לפי התיאוריה, מצוקה בהווה, מהווה שחזור של פגיעה או קושי מהעבר, אשר נותרו בלתי פתורים, מה שמכונה קונפליקט נפשי, המתקיים בין חלקי אישיות שונים (איד, אגו, סופר אגו).
פסיכותרפיה פסיכואנליטית – חלוקה לרמות מודעות והשימוש בהגנות
במסגרת פסיכותרפיה פסיכואנליטית, נפש האדם נתפסת כמחולקת למספר אזורי מודעות, מבחינת המידה בה תכנים נפשיים נגישים לאדם, לדוגמא זיכרונות ורגשות. האזור הרחוק ביותר מהמודעות, מכונה לא מודע, ומכיל תכנים מאיימים שנפש האדם מרחיקה, בעיקר קונפליקטים מהילדות, כאשר התכנים מורחקים בכדי לא לחוש את החרדה או הכאב שהם מעוררים. לפי פסיכותרפיה פסיכואנליטית, בכדי לשמור על כך שהתכנים יישארו לא מודעים, מופעלת סדרה של מנגנוני הגנה, אשר משפיעים על התנהלות האדם במציאות, ולעיתים גם גורמים למצוקה.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית – כיצד הטיפול עובד?
המטרה של פסיכותרפיה פסיכואנליטית הנה לעזור לאדם להתחבר לתכני הקונפליקטים שהרחיק אל הלא מודע ולהבין כיצד נוצרו במסגרת הקשר עם הוריו וכיצד הם משפיעים עליו כיום. בטיפול, קישורים שכאלו מצד המטפל מכונים מתן פרשנות. תכני הקונפליקטים מתבטאים גם ביחס שהמטופל מפגין כלפיי המטפל, במסגרת מה שמכונה העברה. בכדי לגעת באותם תכנים, על המטפל לחדור דרך ההגנות של המטופל, ולהראות לו כיצד ההגנות שלו מסייעות לו להרחיק את הפגיעה שחווה בעבר, אך גם גובות ממנו כיום מחיר. העיקרון המנחה במסגרת פסיכותרפיה פסיכואנליטית הוא כי התובנה לגבי הקונפליקטים הנפשיים והאופן בו נוצרו, מהווה הבסיס לשינוי, שכן היא מאפשרת יותר חופש לנהוג אחרת.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית – מסגרת הטיפול המקורית
פסיכואנליזה, הווריאציה המקורית של פסיכותרפיה פסיכואנליטית, הנה שיטת טיפול אינטנסיבית, הכוללת בין 3-5 מפגשים בשבוע, כאשר הטיפול עשוי להמשך מספר חודשים ואף מספר רב של שנים. המטופל מתבקש להתרווח על ספה, כשהוא עם הגב למטפל, מתוך ההנחה כי כך יהיה משוחרר מלהתאים את עצמו לתגובותיו. כמו כן המטופל מתבקש לבטא במילים את כל אשר עולה על רוחו, ולהשתדל לא לרסן ולהסתיר דבר. טכניקה זו מכונה אסוציאציות חופשיות, ומטרתה לעודד הצפה של תכנים מהלא מודע. המטפל מצדו שומר על שתיקה, לא חושף פרטים לגבי עצמו, ומתבטא רק במסגרת מתן פרשנות למטופל.
פסיכותרפיה פסיכואנליטית – שינויים ברוח התקופה
כיום, פסיכואנליזה עדיין קיימת, אך משמעותית פחות נפוצה, בין היתר בשל העלויות הגבוהות שהיא מצריכה. פסיכותרפיה פסיכואנליטית שומרת על עקרונות הבסיס של הפסיכואנליזה, אך מבקשת להתאים את הטיפול לרוח התקופה של ימינו. פסיכותרפיה פסיכואנליטית מתקיימת בפורמט של מפגשים חד או דו שבועיים, במסגרתם מתקיים דיאלוג בין המטפל למטופל, פנים מול פנים. כיום מטפלים דוגלים בדרגות שונות של נוכחות בטיפול, לדוגמא במידה בה הם חושפים את רגשותיהם ופרטים אודות חייהם. כמו כן, בעשורים האחרונים צמחו וריאציות של פסיכותרפיה פסיכואנליטית אשר מתנהלת בפורמט של טיפול דינמי קצר מועד. במקרים בהם המצוקה הנפשית חמורה במיוחד, משלבת פסיכותרפיה פסיכואנליטית טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות הניתנות על ידי פסיכיאטרים.
ביבליוגרפיה
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2003). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: הוצאת דיונון, מהדורה רביעית.
