עקרון הקביעות הוא מנגנון נפשי שתואר על ידי פרויד. על פי פרויד, עיקרון הקביעות משמעו שהנפש מנסה לשמור על רמה נמוכה וקבועה ככל האפשר של כמות הגרייה איתה היא מתמודדת. כדי לענות על עיקרון הקביעות, הנפש מנסה לפרוק אנרגיה קיימת הנוצרת על ידי גרייה פנימית או חיצונית, וניסיון להימנע מאובייקטים ומצבים שעלולים להגדיל את רמת הגרייה.
במילים אחרות, עקרון הקביעות מכוון לכך שהגוף-נפש לא ימצאו במצב של גריית יתר ממנה האדם לא מצליח להיפתר. פרויד ראה קשר הדוק בין עקרון הקביעות לבין עקרון העונג, המכוון להימנעות מכאב והשגת עונג. הוא הניח כי עקרון העונג הוא אחד המנגנונים המסייעים באופן המשמעותי ביותר לפורקן מתח אשר משרת את עקרון הקביעות. כך, למשל, אדם המצוי במצב של גרייה מינית גבוהה או גרייה הנוצרת עקב רעב, יפעל כדי לפרוק את האנרגיה המינית או להשביע את רעבונו באופן שמונע על ידי עקרון העונג, אך משרת גם את עקרון הקביעות מאחר והוא מונע גריית יתר לאורך זמן.
