בסקר שנערך בשנת 1999 נמצא כי היחס בין מאמרים בפסיכולוגיה העוסקים בתחושות שליליות לבין מאמרים העוסקים בתחושות חיוביות הוא 1:17 לטובת התחושות השליליות. בהתאם, אחת הטענות המרכזיות אשר הופנו לאורך השנים לפסיכולוגים נגעה להתמקדותם בשלילי, בקשיים ובבעיות ולא ביכולות ובהיבטים החיוביים. בעשורים האחרונים החלו יותר ויותר אנשי מקצוע להתמקד בכוחות ובהיבטים החיוביים של ההתנהגות, החשיבה והתחושה האנושית ובהתאם, גבר העניין במה שמכונה 'חשיבה חיובית'. לצד העניין הגובר עלתה שוב ושוב השאלה האם חשיבה חיובית אכן מביאה לשינוי ותוצאות חיוביות או שהיא רק "עבודה עצמית בעיניים".
חשיבה חיובית: "תחשוב חיובי, באמת יהיה חיובי?"
אחת ההבנות המשמעותיות שהושגו בתחום הפסיכולוגיה היא זיהוי המשמעות העצומה שיש לאופן בו אנו חושבים על התנהגותנו, מצב רוחנו, תפקודנו והאופן בו אנו מפרשים ומעריכים סיטואציות שונות. כך, לדוגמא, קל לדמיין כמה שונה מצבו של תלמיד שניגש למבחן עם המחשבה "אני בטוח אכשל במבחן ולא אגיע לשום דבר בחיים", ביחס לתלמיד שמגיע למבחן עם המחשבה "זה מבחן קשה וחשוב, אבל זה רק מבחן בסופו של דבר".
המדע כמובן, אינו מסתפק באינטואיציה התומכת בחשיבותה של חשיבה חיובית: מחקרים שיטתיים שנערכו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והקוגניטיבית מצביעים על כך שחשיבה חיובית המתבטאת באמונות חיוביות בנוגע לעצמי, לעתיד ולקיומה של שליטה באירועי חיים חשובים, משפיעה על הרווחה הפסיכולוגית. כמו כן, חשיבה חיובית קשורה בתחושת סיפוק, מצב רוח טוב ואושר, בהתמודדות טוב היותר עם מחלות פיסיות ובהתאוששות ממצבי אבל ודיכאון. באופן לא מפתיע, חשיבה בעלת אופי שלילי ופסימי נמצאה קשורה במצבי דיכאון, חרדה וכעס.
יש לציין כי חשיבה חיובית הופכת לכוח חיים חיובי רק כאשר היא אינה מובילה להכחשת המציאות. שימוש בלתי יעיל ואף הרסני בחשיבה חיובית הוא הדוגמא השכיחה של חולה הסכרת אשר מאמין ש"הכל יהיה בסדר, אני חזק" ולכן אינו מקפיד על דיאטה ועל לקיחת תרופות. בדומה, "חשיבה חיובית מדי" נמצאה קשורה בחלק מהמקרים להתמכרויות להימורים.
חשיבה חיובית: עשה זאת בעצמך
חשיבה חיובית אינה תכונה מולדת. ההתנסות שלנו במצבי חיים שונים משפיעה על הנטייה לפתח חשיבה חיובית ועם הזמן, נטייה זו הופכת לאוטומטית. לכן, אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם היעדר חשיבה חיובית היא לנסות ולשבור את הנטייה האוטומטית לחשיבה שלילית. ניתן לעשות זאת באמצעות מספר דרכים:
זיהוי דפוסי חשיבה בלתי רציונליים: רבים מאיתנו נוטים לחשיבת "שחור-לבן" ("אם אני לא מקבלת ניהול אני חותמת אבטלה")? נוטים לייחס תוצאות שליליות לעצמם ותוצאות חיוביות ל"מזל", "מבחן קל"ונוטים לחשוב באופן קטסטרופלי ("אם היא לא תרצה אותי, אני כבר אשאר רווק")? במקרים אלו, רצוי לזהות מתי דפוסים אלו מופיעים ובכל פעם שהם מופיעים, לתפוס אותם "על חם" ולהזכיר לעצמנו כי זהו דפוס חשיבה אוטומטי, ולאו דווקא נכון.
כתיבת שלושה דברים חיוביים מדי יום: לאנשים מסוימים הדבר עשוי להישמע מאולץ ומלאכותי, אך נראה כי כתיבה זו מסבה את תשומת הלב גם להיבטים החיוביים בחיינו ולא רק לקשיים, מאפשרת התמקדות בחיובי והודיה על כך.
הקניית הרגלים של עשיה מהנה: רצוי להכניס מדי יוםללוח הזמנים הצפוץ של שגרת העבודה או גידול הילדים, לפחות דבר אחד אשר מסב הנאה, אושר ורוגע.
בקשת עזרה: לפעמים הקושי בשמירה על חשיבה חיובית נובע מאירועי חיים קשים, קשיים רגשיים כדיכאון וחרדה וכן הלאה. במצבים אלו יש צורך בעזרה מקצועית שתסייע בשבירת דפוסי החשיבה השליליים ובחיזוק החוסן האישי.
מקורות
Macleod, A. K., & Moore, R. (2000). Positive thinking revisited: Positive cognitions, well?being and mental health. Clinical Psychology & Psychotherapy: An International Journal of Theory & Practice, 7(1), 1-10
Scheier, M. F., & Carver, C. S. (1993). On the power of positive thinking: The benefits of being optimistic. Current directions in psychological science, 2(1), 26-30
