95 במבחן- סיבה לגאווה או סימן לכך שתצטרך ללמוד טוב יותר בפעם הבאה? בחברה המערבית ההישגית לא תמיד ברור הגבול בין הישגיות ושאפתנות בריאה לבין פרפקציוניזם- שאיפה מוגזמת לשלמות אשר מביאה לקשיים בהיבטי חיים משמעותיים.

אילו היית רוצה להפתיע את בת זוגך בארוחה טובה, סביר להניח שהיית מצליח לעשות זאת תוך מספר שעות. עכשיו, דמיין לעצמך כמה זמן ואנרגיות היית צריך להשקיע כדי להכין לבת זוגך ארוחה שאינה טובה אלא מושלמת, הארוחה הטובה ביותר שאכלה מעודה. כמה זמן היית משקיע בתכנון התפריט? בחיפוש אחר המצרכים וכלי האוכל המושלמים? סביר להניח שבת זוגתך היתה צריכה להמתין לא מעט כדי ליהנות מערב נעים וטעים איתך...

פרפקציוניזם מוגדר כרצון להיות או להצטייר בעיני אחרים באופן מושלם, ומתבטא בשלושה היבטים מרכזיים:

• האדם מדבר על עצמו כעל פרפקציוניסט, ואף מתרברב בכך ("אין מי שמשקיע בעבודה כמוני, אני תמיד אצא האחרונה מהמשרד").
• הימנעות ממצבים בהם האדם עשוי להצטייר או לבצע דבר מה באופן בלתי מושלם. היבט זה יתבטא, למשל, בויתור על פעילות פנאי כספורט או נגינה בה האדם "לא מספיק טוב".
• חוסר יכולת להודות בטעויות או חוסר מושלמות: קושי לספר על מצבים בהן הביצוע לא היה מושלם, קושי להודות בפני אחרים בקושי או משגה.

חוקרים מציעים התבוננות בפרפקציוניזם משתי פרספקטיבות מרכזיות:

• פרפקציוניזם מסתגל מול פרפקציוניזם בלתי מסתגל: הבחנה זו מתייחסת לפרפקציוניזם המתבטא בשאפתנות והישגיות המביאות להתנהגות מכוונת מטרה ולהשקעה בה, אל מול פרפקציוניזם המביא לתפקוד בלתי יעיל (למשל- סטודנט ששאיפותיו מביאות להשקעה לימודית מול סטודנט שרצונו להצטיין מביא לחרדת בחינות). הגדרה זו אינה מקובלת על כל החוקרים- יש הטוענים שפרפקציוניזם במהותו אינו מסתגל ומביא לפגיעה רגשית או תפקודית.
• פרפקציוניזם המופנה לעצמי מול פרפקציוניזם המופנה לאחר: פרפקציוניזם מתבטא בדרך כלל בדרישות מוגזמות של האדם כלפי עצמו, אך דרישות אלו עשויות להיות מופנות גם כלפי אחרים- בני זוג, ילדים, חברי צוות וכד'.

 

פרפקציוניזם נובע מסט הנחות ותפיסות בלתי יעילות הנוגעות לחשיבות הביצוע המושלם, לתפיסה דיכוטומית ("אם זה לא מושלם זה לא שווה כלום") ולסטנדרטים גבוהים באופן מוגזם. תפיסה זו, אשר הופכת את חייו של הפרפקציוניסט למרדף אין סופי ומתיש אחרי התוצאה המושלמת, מתפתחת בדרך כלל התאם למסרים תרבותיים-חברתיים ומשפחתיים: אדם אשר חש מגיל צעיר כי אהבת והערכת הוריו מותנית בהתנהגות "מושלמת", יפנים ציפייה זו ויפעל לפיה גם בבגרות. בדומה, לחץ תרבותי להישגיות והצטיינות עשוי לחזק נטייה זו.

על אף שהפרפקציוניזם מכוון, במהותו, להצטיינות ועמידה בסטנדרטים גבוהים, הרי שבסופו של דבר הוא מביא פעמים רבות לתוצאה ההפוכה: בתחום התעסוקתי, פרפקציוניסטים רבים מתקשים להתארגן באופן יעיל, לעבוד כחלק מצוות ולהתמקד בעיקר ולא בתפל. בתחום הבין אישי, עשויים ההתנהגות הנוקשה ("אנחנו לא יוצאים עד שהבית לא מבריק!"), הקושי להודות בטעויות והביקורתיות הרבה לגרום לחיכוכים, ריחוק וכן הלאה. כמו כן, פרפקציוניזם נמצא קשור למגוון הפרעות וקשיים רגשיים כחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה והתנהגות אובדנית בתגובה למשבר או כישלון.

 

רוצה להתגבר על הפרפקציוניזם? לחץ כאן

 

1. Etienne Benson. (2003). The many faces of perfectionism. Monitor on Psychology,   Vol 34, No. 10.
2. ד"ר אנטוני מ., ד"ר סווינסון, ר. (2003). פרפקציוניזם - דרכים להתמודדות עם השאיפה לשלמות, הוצאת פוקוס-מחשבים בע"מ.