"במקום שבעה פצועים ועשרות נפגעי חרדה..." נשמע מוכר? בישראל, למרבה הצער, הביטוי נפגעי חרדה הפך לביטוי מוכר ושכיח אשר נלווה פעמים רבות לנפילת טילים. מי ומה הם אותם נפגעי חרדה, כיצד להתמודד אם הפכת לאחד מאותם נפגעי חרדה, והאם ומתי יש צורך בסיוע מקצועי?
נפגעי חרדה הם אנשים אשר נכחו באירוע טראומטי אשר כלל איום ממשי לשלמותם הגופנית ו/או הנפשית, ובתגובה אליו מפגינים תגובות גופניות, התנהגותיות ונפשיות של חרדה. בין תגובות אלו יכולים להיות סימפטומים של רעד, הזעה, דפיקות לב מואצות, עילפון, צעקות, קפיאה במקום, חוויה עזה של פחד, תחושת חוסר אונים, בכי ועוד. במרבית המקרים, נפגעי חרדה יתאוששו ממצב החרדה בו הם שרויים לאחר מספר דקות או שעות בהם תחלחל ההכרה בכך שהסכנה חלפה.
חשוב להדגיש כי לא כל האנשים אשר נוכחים באירוע טראומטי מוגדרים כנפגעי חרדה, אלא רק אלו מהם שמפגינים תגובות חרדה גם לאחר סיום האירוע. לא ברור מדוע אנשים מסויימים הופכים לנפגעי חרדה בעוד שאחרים אשר חוו את אותו האירוע מגיבים באופן שונה, אך סביר להניח כי ההבדלים נובעים ממידת הסכנה, אובדנים בחיים וברכוש שנלוו או לא נלוו לאירוע ומהחוויה הסובייקטיבית: אנשים אשר חשו חסרי אונים וקרובים למוות מצויים בסיכון גבוה יותר להיות נפגעי חרדה מאנשים אשר חוו שליטה ויכולת התמודדות בעת האירוע. גם אירועי העבר וההיסטוריה האישית משפיעים על האופן בו נחווה האירוע המאיים ועל התגובה אליו.
נפגעי חרדה- כיצד מתמודדים?
נפגעי חרדה זוכים בדרך כלל לטיפול מידי על ידי כוחות ההצלה וצוותים פסיכולוגיים המגיעים לאיזור האירוע, כאשר ההתמודדות הראשונית כוללת בעיקר הרגעה ומתן אפשרות לספר על האירוע והרגשות שליוו אותו. כאמור, מרבית נפגעי החרדה יצליחו להתאושש תוך זמן מה ולשוב לתפקוד רגיל, כאשר מספר למנטים יכולים לסייע בהתמודדות:
תמיכה: כמה בנאלי- ככה נכון: נפגעי חרדה זקוקים לתמיכה, עידוד ואוזן קשבת. חלק מהנפגעים ירגישו צורך לספר שוב ושוב את הסיפור וחלקם יעדיפו לא לדבר על האירוע אלא רק להיות בקרבת האנשים איתם הם מרגישים בטוחים. כדאי להישאר קשובים לצרכיהם של נפגעי חרדה ולכבד אותם.
להישאר יחד: פעמים רבות, נפגעי חרדה נשלחים מהאיזור בו התרחש האירוע הטראומטי וכך מופרדים מבני משפחותיהם והסביבה הקרובה. על אף ההקלה המיידית שעשויים נפגעי חרדה לחוש בעקבות ההתרחקות מאיזור הסכנה, שיטה זו אינה יעילה ולכן חשוב להשאיר את נפגע החרדה עם האנשים הקרובים לו היכולים לספק לו תמיכה ומענה.
חזרה לשגרה: למרות הנטייה לאפשר לנפגעי חרדה "לנוח" ו"להתאושש לאט לאט", חזרה לשגרה של בישול, עבודה, טיפול בילדים וכן הלאה משקמת את תחושת חוסר האונים ומסייעת בהתמודדות.
להמנע מהמנעות: קל להבין מדוע נפגעי חרדה ירצו להתרחק ככל האפשר ממקומות וסיטואציות המזכירות את האירוע הטראומטי, אך ההמנעות אינה יעילה ואף גורמת להתקבעות והחמרה של הפחד, ולעיתים אף להרחבתו. למשל, נפגעי חרדה עשויים להמנע מהמקום הספיציפי בו נפל טיל ועם הזמן להרחיב אתההמנעות גם לאיזורים נוספים ביישוב ולאחר מכן אף להתקשות לצאת מהבית.
נפגעי חרדה ופוסט טראומה, או: מתי צריך טיפול?
נפגעי חרדה הם אנשים אשר מגיבים בחרדה זמן קצר לאחר האירוע- אך לא מדובר באנשים שסובלים מפוסט טראומה או הפרעה פוסט טראומטית! הפרעה פוסט טראומטית מאובחנת כאשר חודש לאחר האירוע עדיין מופעיים סימפטומים של חרדה, המנעות מגירויים המזכירים את האירוע, זכרונות חודרניים מהאירוע וכן הלאה.
בהתאם, נפגעי חרדה לא בהכרח זקוקים לטיפול פסיכולוגי- רק אם הקשיים נמשכים בשבועות שלאחר האירוע ומביאים למצוקה נפשית או פגיעה בתפקוד, כדאי לשקול פנייה לסיוע מקצועי. כיום קיימים טיפולים ממוקדים וקצרי מועד אשר מכוונים לנטרול הסימפטומים החרדתיים-טראומטיים ולחיזוק יכולת ההתמודדות.
