תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

General Anxiety Disorder (GAD) - הפרעת חרדה מוכללת

הפרעת חרדה מוכללת מאופיינת בתחושת דאגה וחרדה קבועה וממושכת בנוגע למספר היבטי חיים בו זמנית, גם כאשר אין סיבה אמתית לדאגה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תסמינים קליניים, גורמים וטיפול בהפרעת חרדה מוכללת.

כולנו חווים מדי פעם רגעים או תקופות של דאגה מוגברת. במרבית המקרים קשורה דאגתנו לנסיבות מסוימות כמשבר, מבחן או ראיון עבודה חשוב, קושי כלכלי ממושך וכן הלאה. אלו מבנינו הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת אינם זקוקים לאירוע אשר יעורר את חרדתם: עבורם, הדאגה היא מצב תמידי הנוגע כמעט בכל אחד מתחומי החיים והם מצפים לגרוע ביותר גם כאשר אין סיבה אמתית לדאגה.

תסמינים קליניים

הפרעת חרדה מוכללת, הידועה גם בשם הפרעת חרדה כללית (או GAD, בקיצור), משתייכת לקבוצת הפרעות החרדה  ומאופיינת בתחושת דאגה וחרדה קבועה וממושכת בנוגע למספר היבטי חיים בו זמנית, כמו נושאים כלכליים ובריאותיים, הישגים לימודיים או תעסוקתיים, אסונות אפשריים שונים ועוד. החרדה אינה נובעת מהתרחשות ממשית אלא קיימת באופן מתמיד ("Free Floating").

שכיחות ההפרעה

כ-3-8% מהאוכלוסייה, מתוכם כשני-שליש נשים, סובלים מהפרעת חרדה מוכללת. לעיתים קרובות הדאגנות המוגזמת מלווה גם בתחושות דיכאון בעוצמה כזו או אחרת. הסימפטומים עשויים להופיע בכל גיל, אך שכיחותם עולה בשכבות הגיל המבוגרות יותר. גם כאשר ההפרעה מאובחנת בגיל מבוגר, לרוב מעידים הסובלים ממנה כי היו דאגנים מאז ומתמיד.

אבחנה על פי DSM-5

אבחנה של הפרעת חרדה מוכללת על פי ה-DSM ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

A. הבעה של חרדה ודאגה המופיעה ברוב הימים, במשך 6 חודשים לפחות, כלפי מספר אירועים, תחומים או פעולות (כגון בעבודה או בביצוע בביה"ס).

B. קושי לשלוט על הדאגה או החרדה.

C. החרדה והדאגה מקושרים ל-3 (או יותר) מהסימפטומים הבאים (לפחות כמה סימפטומים צריכים להתרחש ברוב הימים, במשך 6 החודשים האחרונים):

* חוסר מנוחה ותחושת מתח חזקה.

* התעייפות במהירות.

* קושי להתרכז או "בלאק אאוט".

* רגזנות/זעפנות.

* מתח בשרירים.

* הפרעות בשינה (קושי להירדם או להישאר ישן או שהשינה חסרת שקט ואינה מספקת).

הערה: לילדים נדרש רק סימפטום אחד.

D. החרדה, הדאגה או הסימפטומים הפיזיולוגיים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או פגיעה באזורי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או משמעותיים אחרים.

E. לא ניתן לייחס את ההפרעה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים (כגון שימוש לרעה בסמים, תרופות) או למצב רפואי אחר (כגון פעילות יתר של בלוטת התריס).

F. ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת על ידי חרדה או דאגה שהתעוררו כתוצאה מהפרעה נפשית אחרת (כמו חרדה או דאגה מהתקף חרדה עבור אדם הסובל מהפרעת פאניקה או פרידה מדמויות היקשרות עבור אדם הסובל מחרדת נטישה, וכדומה). 

גורמים להפרעה

הגורמים להפרעת חרדה כללית אינם ידועים בוודאות, אך כמו בהפרעות רבות, נראה כי שילוב בין גורמים ביולוגיים וסביבתיים מגביר את הסיכוי ללקות בה.

גורמים ביולוגיים וגנטיים - מחקרי תאומים (מחקרים בהם השתתפו תאומים אשר גדלו במשפחות שונות ולמרות זאת סבלו מההפרעה) הצביעו על קיומו של בסיס גנטי. למרות היעדרן של עדויות חד משמעיות על קיומו של גורם ביולוגי להפרעה, מתמקד המחקר בתחום באיזון ניורו-טרנסמיטורים כסרוטונין, נוראפינפרין, אציטילכולין וגלוטמט.

גורמים פסיכו-סוציאליים - הסביבה הראשונית בה גדל הילד עשויה לתרום להתפתחות ההפרעה. למשל, ילד הגדל בסביבה מגוננת יתר על המידה, או עם הורים דאגנים החרדים לשלומו באופן מוגזם, עשוי לפתח אמונות יסוד אשר ישפיעו על גישתו לחיים, כגון: "העולם הוא מקום מסוכן", "דברים תמיד ישתבשו בסופו של דבר" ועוד. 

גורמים פסיכולוגיים - גישות קוגניטיביות רואות בהפרעה תוצר של נטיית האדם לתשומת לב מוגברת לאירועים שליליים בסביבה, הטיות בעיבוד המידע והערכה נמוכה של יכולת ההתמודדות הכללית. גישות פסיכואנליטיות ראו את החרדה המוגזמת כנובעת מקונפליקטים פנימיים בלתי מודעים.

טיפול בהפרעה

רבים מהאנשים אשר סובלים מ-GAD יפנו תחילה לטיפול רפואי בסימפטומים הפיזיים אותם חווים, כגון קשיי השינה. כאשר נשללו סיבות גופניות בדרך כלל תומלץ על פניה לטיפול נפשי. ישנם מספר טיפולים אשר נמצאו כיכולים לסייע להתמודד עם הפרעת חרדה כללית, ביניהם סוגים שונים של טיפולים פסיכותרפיים וטיפולים תרופתיים. 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או CBT, הנו טיפול קצר מועד, אשר פופולארי במיוחד במקרים של הפרעות חרדה. הגישה רואה בדאגה תוצר של דפוסי חשיבה לא אדפטיביים, למשל דפוסים של הכללת יתר ("תמיד משהו רע קורה לי בעבודה"), המובילים להתנהגות (למשל, הימנעות או עיסוק יתר בחשיבה על תרחישים שליליים במטרה להיות מוכן אליהם), אשר משמרים את החרדה הכללית. הטיפול מבקש לסייע לפרט להחליף את הדפוסים הלא יעילים בדפוסים יותר אדפטיביים, תוך כדי התנסות בשטח בסיטואציות מעוררות חרדה ובנייה של יכולת לנתח סיטואציות באופן מציאותי ויעיל יותר, אשר עשוי להפחית את דאגתו ומצוקתו של המטופל.

טיפול פסיכודינמי

פסיכותרפיה פסיכודינמית רואה בחרדה והדאגות המרובות המאפיינות חרדה כללית, כמכסות על מצוקה עמוקה יותר, אשר לרוב אינה ידועה ולא נגישה לחקירה המודעת. הטיפול מבקש לבחון כיצד החרדה המופרזת מבטאת קונפליקטים נפשיים או מצוקות (פעמים רבות כאלו שהתהוו בשנות הילדות), תוך הענקה של תמיכה והתמודדות משותפת בקשיים והקנייה של יכולת להתמודד עם דאגנות באופן יעיל יותר. תובנה לגבי נושאים אלה, במסגרת קשר קרוב ומשמעותי עם המטפל, הם מאבני היסוד של קידום תהליך השינוי והורדת מפלס החרדה.

ייעוץ פסיכיאטרי

אפיק טיפול נוסף ב-GAD הוא באמצעות טיפול תרופתי. הטיפול המקובל הוא באמצעות תרופות אנטי-דיכאוניות המשפיעות על רמות הסרוטונין במוח, או באמצעות תרופות מרגיעות המורידות במהירות את מפלס החרדה (בנזודיאזפינים). הטיפול התרופתי יעיל מאוד בהפחתה נקודתית של רמות החרדה, אך אינו מקנה כלים להפחתת החרדה לטווח הרחוק, דבר החשוב במיוחד בהפרעת חרדה מוכללת. על כן, פעמים רבות טיפול תרופתי ניתן בשילוב עם פסיכותרפיה.

טיפולים נוספים

גישות טיפול נוספות שנמצאו יעילות כוללות טיפול קבוצתי, המאפשר לאלו המתמודדים עם חרדה מוכללת למצוא מרחב חברתי בטוח לשיתוף והזדהות, תוך כדי הכוונה של מנחה מקצועי; טיפולי ביופידבק המסייע לפרט לטפל בחרדה באמצעות העמקת היכרותו עם תגובותיו הפיזיולוגיות בזמן חרדה; היפנוזה; וטכניקות הרגעה וויסות כמו דמיון מודרך, מיינדפולנס ותרגילי נשימה.


מקורות

Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5 (2013). Washington, D.C.: American Psychiatric Association

Newman, M. G., Llera, S. J., Erickson, T. M., Przeworski, A., & Castonguay, L. G. (2013). Worry and generalized anxiety disorder: a review and theoretical synthesis of evidence on nature, etiology, mechanisms, and treatment. Annual review of clinical psychology, 9, 275-297

אנשי מקצוע בתחום

חרדה