חרדות הן שם כולל לקבוצת הפרעות המערבות מצבי חרדה המתבטאים באופנים שונים. חרדות, בשונה מפחד, מתייחסות למצבים בהם סיטואציות או אובייקטים מסוימים נחווים כמאיימים ומסוכנים באופן מופרז אשר מביא למצוקה רגשית, המנעות או פגיעה בתפקוד הנגרמים בעקבות החרדה. מדובר בקבוצת הפרעות שכיחות ביותר אשר עשויות להופיע בגילאי הילדות, ההתבגרות או הבגרות.
התקפי פאניקה: התקפי חרדה קצרים ועוצמתיים המאופיינים בחווי עזה של פחד, אובדן שליטה ולעיתים חשש כבד מהתקף לב או "השתגעות". כמו כן, מופיעים סימפטומים גופניים כקצב לב מואץ, הזעה ורעד. התקפי הפאניקה מופיעים לעיתים בסיטואציות ספיציפיות (חדר סגור, המון צפוף) ולעיתים באופן אקראי.
פוביות: פחד מוגזם מאובייקט או סיטואציה- בעלי חיים, טיסות, מעליות, דיבור בפני קהל.
הפרעה אובססיבית קומפולסיבית: התנהגויות כפייתיות החוזרות על עצמן באופן בלתי נשלט במטרה למנוע הצפה של תכנים מעוררי חרדה. לדוגמא: שטיפת ידיים מוגזמת כדי להמנע מהידבקות במחלה, בדיקה חוזרת ונשנית של נעילת דלתות וסגירת הגז.
חרדה חברתית: אי נוחות קיצונית או המנעות מסיטואציות חברתיות ספיציפיות (דיבור בפני קהל, אכילה ליד אנשים) או מסיטואציות חברתיות באופן כללי.
הפרעה פוסט טראומטית: פוסט טראומה מתייחסת למצב בו לאחר אירוע טראומטי (תאונה, פיגוע, תקיפה מינית) מתפתחים סימפוטמים של חרדה, עוררות יתר, המנעות וזכרונות חודרניים של האירוע (זכרונות, חלומות או פלשבקים).
חרדות והטיפול בהן
הגורמים להפרעות החרדה השונות נובעים במרבית המקרים משילוב בין גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים.
גורמים בילוגיים מתייחסים לעוררות יתר של מערכת העצבים אשר גורמת ל"איתותים" בלתי מוצדקים של סכנה כאשר בפועל הסיטואציה אינה מאיימת. רגישות יתר זו של מערכת העצבים מושפעת במידה רבה מגורמים גנטיים תורשתיים, אך במרבית המקרים יתפתחו הפרעות החרדה כאשר מתווספים למועדות הביולוגית גם היבטים אישיותיים וסביבתיים. היבטים אלו עשויים להיות קוגניטיביים כנטייה לפרש סיטואציות באופן קטסטרופלי ופטאלי ("אם זה לא 100-זה לא שווה", "כולם יצחקו עלי"), או אישיותיים (צורכי שליטה חזקים, ביישנות, פרפקציוניזם). כמו כן, גורמים סביבתיים כאירועי חיים מלחיצים, מודלים לחרדה (למשל, הורה שסובל מחרדות גם כן) וחוויות מרובות של חוסר אונים וחוסר שליטה יכולים גם הם לגרום להיווצרות הפרעות החרדה.
בהתאם למגוון גורמים אלו, קיימות טכניקות טיפוליות שונות המציעות מענה להפרעות החרדה. שלושת הטכניקות הטיפוליות המרכזיות הן טיפול תרופתי, פסיכותרפיה דינמית אשר מכוונת לזיהוי גורמי העומק העומדים בבסיס החרדה ורכישת כלים להתמודדות עמה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי המכוון לזיהוי ונטרול דפוסי התנהגות וחשיבה היוצרים ומשמרים את החרדות. כמו כן, קיימות טכניקות טיפוליות ייחודיות לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית (להרחבה לחץ כאן).
