רכיבי אלפא הם מונח אשר נטבע על ידי האנליטיקאי והתיאורטיקן וילפורד ביון. רכיבי אלפא הם השם שנתן ביון לרכיבי החשיבה הפרימיטיביים המבוססים על נתוני היסוד של הנפש. זאת, בניגוד לרכיבים אותם ביון כינה רכיבי ביתא המתייחסים לתחושות ורשמים חושיים גולמיים אשר אינם ניתנים למחשבה ונחווים כתחושות כלליות, מעורפלות וחסרות פשר או משמעות של ממש. כדי שאותם רכיבי ביתא יתגבשו לכדי רכיבי אלפא, על האדם להיות בעל יכולת שימוש בתהליך אותו ביון כינה פונקציית אלפא: תהליך בו הנפש מצליחה לעכל ולעבד את רכיבי ביתא באופן שמקנה להם משמעות והופך אותם לניתנים לחשיבה.
