ההצגה של תסמונת טורט באמצעי התקשורת הינה בדרך-כלל קומית ומשעשעת - הטיקים הבלתי נשלטים יוצרים דמויות קומיות, כגון הדמות של יוסי מרשק בסדרה "השיר שלנו" אשר הייתה מנבלת את הפה באופן בלתי נשלט.  אבל עבור הסובלים מההפרעה, חוסר השליטה בטיקים אינו משעשע כלל ומקשה על השתלבותם החברתית.

תסמונת טורט הינה הפרעת טיק של הילדות, המאופיינת בריבוי טיקים תנועתיים ( למשל, מצמוץ עיניים) ובטיק קולי ( למשל, שריקות) אחד לפחות. מידת חומרתם של הטיקים עשויה להשתנות בין אנשים שונים ובתקופות שונות, אך הם מתרחשים מספר פעמים ביום, כמעט בכל יום. בתחילה הטיקים התנועתיים מופיעים בצוואר ובראש, אך עם הזמן הטיקים מופיעים במקומות נוספים כגון:  ידיים , זרועות, גפיים, מערכת הנשימה ומערכת ההזנה. מספר טיקים הינם בעלי אופי תוקפני או מיני (לדוגמא, השמעת מילים בעלות תוכן מגונה). במרבית המקרים, כרוכים הטיקים במגוון בעיות רגשיות והתנהגותיות" לעיתים, עם הופעת הטיקים, מופיעים או מוחמרים קשיים ביכולת לסבול תסכול ומופיעה התנהגות של פגיעה עצמית מתונה, כגון נשיכת השפה; לחלק מהילדים הסובלים מהתסמונת יש היסטוריה של אימפולסיביות, חוסר קשב, ופעלתנות מופרזת, עד כדי כך שמרביתם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. בנוסף לכך, הסובלים מההפרעה פעמים רבות סובלים ממאפיינים של הפרעה אובססיסית-קומפלסיבית.

שכיחות ההפרעה באוכלוסיה נע בין 4 ל-5 מכל 10,000. ההפרעה נפוצה יותר אצל ילדים, והיא שכיחה יותר אצל בנים מאשר בנות. הטיקים התנועתיים המסמנים את תחילתה של ההפרעה מתחילים בסביבות גיל 7.

האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

• במהלך המחלה התרחשו ריבוי טיקים תנועתיים וטיק קולי אחד לפחות, לא בהכרח בו זמנית. (טיק הוא תנועה מוטורית או קולית פתאומית, מהירה, חזרתית, סטריאוטיפית, לא קצבית).
• הטיקים מופיעים מספר פעמים ביום , כמעט כל יום (בד"כ בבהתקפים), או לסירוגין במשך יותר משנה שבמהלכה לא היו הפסקות של יותר משלושה חודשים בטיקים.
• ההפרעה מתגלה לפני גיל 18.
• ההפרעה לא נובעת מאפקט ישיר של חומר פיזיולוגי (כגון, סם ממריץ), או מצב רפואי כללי כגון מחלת הנטינגטון או דלקת קרום המוח).

מחקרים מתמקדים בגורמים גנטיים, אפיגנטיים, נוירוכימים ונוירואוטונומים.

• גורמים גנטיים : מחקרי משפחה ותאומים הראו שיש תמיכה להנחה שפגיעה גנטית היא גורם לתסמונת טורט.
• גורמים אפיגנטיים: ישנן מספר השערות לגבי הגורמים היוצרים שינוי אפיגנטי הגורם להתפתחות התסמונת לדוגמא: לחץ פסיכולוגי, סיבוכים במהלך ההריון וחיידק הסטרפטוקוקוס .
• גורמים נירוכימים ונירואוטונומים: מחקרים מראים על כשל בתפקוד המערכת הדופמינרגית, אבנורמליות של הגרעינים הבזליים, וליקויים בפעילות המערכת הניאדרוגנית והאופיאטית  אצל הסובלים מההפרעה.

תסמונת טורט יכולה לפגוע בהשתלבותם החברתית של ילדים, ובתפקודם בבית- הספר. בנוסף לכך חוסר מודעות למחלה עלול להביא לפירוש שגוי של התנהגותם של הלוקים בהפרעה.

מספר טיפולים מביאים לשיפור משמעותי בתפקוד, כאשר  הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול משולב של טיפול התנהגותי, משפחתי ותרופתי .

• טיפול משפחתי: פעמים רבות עקב חוסר מודעות של המשפחה, הטיקים מפורשים כהתנהגות מכוונת של הילד, והילד נענש על כך. חשיבות הטיפול המשפחתי מתבטאת במתן מידע לגבי ההפרעה, ומתן בכלים להתמודד עמה ע"י קבלה והבנה של הילד.
• טיפול התנהגותי: ישנן מספר שיטות התנהגותיות אשר מטרתן להגביר את השליטה בטיקים ולהפחית את שכיחותם. השיטות הנפוצות הן: אימון להיפוך הרגל , אימון שלילי מסיבי , חיזוק חיובי, אימון לשליטה עצמית, אימון לתגובה נגדית.
• טיפול תרופתי: מטרת הטיפול התרופתי היא להוריד את תדירות הטיקים. ישנן מגוון תרופות שנבדקה יעילותן והשכיחות שביניהן: הלופרידול וקלונדין.

פורום תסמונת טורט: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=917

תסמונת טורט באתר של מרכז שניידר: http://www.schneider.org.il/Index.asp?CategoryID=150&ArticleID=277&SearchParam=טוראט

אתר של ארגון תסמונת טורט בישראל: http://213.8.106.62/toret/default.asp