תנועות סטריאוטיפיות הינן תנועות מוטוריות רפטטיביות (חוזרות ונשנות) ללא מטרה, המגבילות את התפקוד הגופני והחברתי של האדם. דוגמאות לתנועות כאלה הינן נענוע חוזר ונשנה של הגוף בזמן ישיבה, הטחת הראש בחפצים וחריקת שיניים. תנועות סטריאוטיפיות מסויימות מהוות שלב טבעי בהתפתחות בגיל הינקות: למשל, בסביבות גיל 6 חודשים נוטה הילד לחבוט עם הכפית על השולחן בצורה חוזרת ונשנית בעת ההאכלה. עם זאת, כאשר נמשכות התנועות הסטריאוטיפיות לגילאים מאוחרים יותר, ובייחוד כאשר הן מערבות פגיעה עצמית, הן עשויות להיות סימפטום של מספר הפרעות פסיכיאטריות, בעיקר הפרעות התפתחות כגון הפרעת תנועה סטריאוטיפית, אוטיזם של גיל הילדות, תסמונת טורט והפרעת התקשרות.
ביבליוגרפיה
אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א. וטיאנו, ש. (1997). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. תל אביב: דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.
Shulman, L. M., Sanchez-Ramos, J. R., & Weiner, W. J. (1996). Defining features, clinical conditions, and theoretical constructs of stereotyped movements. In: Sprague, R. L., & Newell, K. M. (Eds.). Stereotyped Movements: Brain and Behavior Relationships (pp. 17-34). Washington DC: American Psychological Association.
