כמו בכל תחום מחקרי, גם במחקר הפסיכולוגי ישנם מבחנים ומדידות, המשמשים את החוקרים על-מנת לבסס השערות, למדוד תופעות ולחפש קשר בין משתנים. קריטריונים מקובלים לטיב המבחן הם התוקף והמהימנות שלו. מהימנותו של מבחן מתייחסת למידת הדיוק של המדידה, ואילו התוקף בודק האם המבחן אכן מודד את מה שהוא נועד למדוד. גם אם חוקר יבצע מספר מדידות שיוכיחו שקיימת התאמה בין מידת נעליו של אדם למנת המשכל שלו, יהיה אפשר לטעון כנגדו ש"מבחן מידת הנעליים" אינו תקף לקביעת מנת המשכל, משום שהוא מודד משתנה שאינו קשור למה שהוא מתיימר לבדוק.

כיצד נדע שמבחן אכן בודק את מה שהוא אמור לבדוק? (כמו לדוגמה ששאלון לבדיקת מידת אושרו של אדם אכן בודק את רמת האושר שלו?) עם הניסיון המחקרי  התפתחו שלוש דרכים  שונות למדידת תוקף.

דרכים להגדרה ומדידה של תוקף

• תוקף תוכן: האם התוכן של פריטי המבחן רלוונטי למה שהמבחן מבקש למדוד? סוג זה של תוקף אינו נמדד ע"י חישובים, אלא באמצעות התרשמות ושימוש בהיגיון. לדוגמה: האם המשפט "אני מרגיש טוב לקום בבוקר לעבודה" מודד שביעות רצון של העובד?
• תוקף תלוי קריטריון: השוואה של תוצאות המבחן לקריטריון מקובל, המשקף את התכונה הנמדדת. למשל: התוצאות של מבחן אינטליגנציה מושווים להצלחה בלימודים.
• תוקף מבנה: תוקף המתבסס על התיאוריה עליה מסתמך החוקר, ומשווה את תוצאות המבחן בפועל לניבוי של התיאוריה. סוג זה של תוקף תלוי באמיתות התיאוריה,  ומחזק גם את התיאוריה אם התוצאות מראות שהמבחן אכן תקף. למשל: אם ישנה תיאוריה הגורסת כי תסכול מביא לתוקפנות, ומבחן המראה שמידת תוקפנות של אדם עולה בשעה שהוא מתוסכל, הדבר יחזק את תוקף המבנה של המבחן, ואת התיאוריה המונחת ביסודו.

ביבליוגרפיה

1. אישיות: תיאוריה ומחקר .תל-אביב :האוניברסיטה הפתוחה,תשנ"ג 1992