גודל גופן  

ענת תנעמי שפרינצק

פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול נפשי במתבגרים, בבוגרים צעירים ובמבוגרים. מטפלת...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע

שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית - Cognitive Development Stages

ויליאם ג'ימס, פסיכולוג ופילוסוף, תיאר את נפשו של הילוד כ"בלבול מבולגן ומרעיש". החוקר השוויצרי ז'אן פיאז'ה, לעומתו, פעל כדי להוכיח את הטענה ההפוכה- תינוקות נולדים עם מבנים המאפשרים להם לארגן את ההתנסויות שלהם, וכך להבין בהדרגה את העולם ואת עצמם.  פיאז'ה עקב אחר התפתחותם של שלושת ילדיו, ושם דגש על הסדר הטבעי של התפתחותם הקוגניטיבית- הדרך בה כשרים קודמים סוללים את הדרך להופעתם של כשרים חדשים, ומסייעים להסתגלות הדרגתית של הילד לסביבתו. נקודת המוצא של פיאז'ה היא שההתפתחות הקוגניטיבית נוצרת תוך כדי פעולה, וככול שעולה יכולת הפעולה של הילד כך הוא מפתח ובונה באופן פעיל את תפקודו הקוגניטיבי.







שלב 1: תקופת הינקות- התקופה הסנסו-מוטורית (0-24 חודשים)

לפי פיאז'ה, המודעות של הילד בגיל הרך מוגבלת למה שהוא יודע באמצעות חושיו ופעולותיו המוטוריות. על סמך ידיעות אלה ובאמצעות האינטראקציה עם הסביבה הילד בונה באופן פעיל מערכת להבנת העולם. פיאז'ה הסכים עם החשיבות של ההבשלה הגופנית והשפעת הסביבה בהתפתחות הילד, אך הדגיש במיוחד את החשיבות של ההתפתחות השכלית. פיאז'ה חילק את התקופה הראשונה לחיים לשישה שלבי התפתחות. יש לזכור שטווח הגילאים שהוא מציין הינו הערכה בלבד, ושחשוב הרצף של השלבים (כול שלב מתפתח מתוך השלב הקודם לו), ולא תזמונם המדויק.

  • שלב  1: חודש ראשון
    בחודש הראשון לחייו עומדים לרשות התינוק רפלקסים מולדים, כמו לפיתה, מציצה, הנעת העיניים ובכי. במפגש עם העולם הרפלקסים הללו מתחילים להשתכלל, משום שלתינוק יש צורך להשתמש במבנים הפסיכולוגיים שלו ולהרחיב אותם. פיאז'ה משווה את הצורך הזה לצורך הגופני לעכל ולהטמיע מזון לצורך גדילה והתפתחות- כמו שהצורך בהטמעת מזון בגוף נמשך כול החיים, כך גם הצורך בהפעלת הכישורים הקוגניטיביים מלווה את האדם בכל שלבי החיים.
  • שלב  2: חודשים 1-4 , שלב התגובות המעגליות הראשונית.
    כאשר תוך כדי תנועה מקרית נוגעת כף ידו של התינוק בפניו, הוא מתעניין בכך וחוזר על הפעולה שוב ושוב. בהמשך מבחין התינוק שהוא יכול לפתוח את פיו ולתפוס את אצבעותיו, וגם על פעולה זו הוא חוזר פעמים רבות. תגובות אלה הן הרגלים ראשונים החוזרים על עצמם, ומעורב בהם רק גופו של התינוק עצמו. מתוך תגובה של התינוק לאירוע שקרה במקרה נוצר רצף מאורגן של פעולות שחוזר על עצמו, רצף כזה נקרא סכמה של פעולה.
  • שלב  3: 4-8 חודשים, שלב התגובות המעגליות השניוניות.
    גם פה התנהגות שהתרחשה במקרה מחוללת אירוע מעניין, ולכן חוזרת על עצמה שוב ושוב. בשלב זה הרצף קשור גם לאובייקטים חיצוניים, ולא רק לגוף הילד עצמו. הילד מתעניין בסביבתו ומתחיל לבדוק את השפעתו עליה ועשוי, למשל, לבחון מה קורה כאשר הוא דוחף את המובייל שלו.
  • שלב  4: 8-12 חודשים. תיאום של סכמות (קואורדינציה).
    בשלב זה התינוק מתחיל להראות סימנים מקדימים של קביעות האובייקט. הוא גם לומד לשלב בין פעולות, וליצור רצף התנהגותי המכוון כלפי מטרה. כמו למשל, להזיז את הכדור כדי להגיע אל הקוביות, לפתוח את הקופסא ולהניח בה את הכדור וכד'.
  • שלב 5: 12-18 חודשים. תגובות מעגליות שלישוניות.
    בשלב זה הילד עורך ניסויים עם אובייקטים ומנסה וריאציות שונות של אותה התנהגות. זוהי חקירה פעילה, בה באמצעות ניסוי וטעייה הילד יכול לגלות דברים חדשים וללמוד על יחסי סיבה ומסובב. ניתן לראות בשלב זה התחלה של משחק אמיתי, כשדוגמה אופיינית היא השלכה של חפצים שונים והתבוננות בתוצאות הפעולה ובתגובות הסביבה.
  • שלב  6: 18-24 חודשים. התחלות של חשיבה ייצוגית (סמלית).
    עד כה עסק הפעוט בתיאום וגילוי של אמצעי פעולה, שלב 6 מאופיין בהמצאת אמצעים חדשים. הילד משכלל את סכמות הפעולה הקיימות ומחקה התנהגויות חדשות שהוא רואה. הוא יכול לחשוב על דבר אחד כמייצג דבר אחר, ויכול לשמור אירועים ופעולות בזיכרון. זו ההתפתחות הקוגניטיבית העיקרית בגיל הרך לדעת פיאז'ה. בשלב זה ישנו כבר דימוי פנימי של אובייקטים, של פעולות ושל יחסים, וישנה הבנה בשלה של קביעות האובייקט (למרות שהיום משערים שכבר בשלב 4 ואולי עוד קודם יש לילד הבנה של קביעות האובייקט, אלא שאין לו מיומנויות יעילות לחפש אחריו או לקבוע היכן הוא נמצא). משחקי העמדת פנים המתפתחים בתקופה זו הם ביטוי להשתכללות הייצוגים הסמליים של הילד.
  • הטמעה והתאמה (Assimilation & Accommodation)
    בתקופת הינקות והגיל הרך ההתפתחות הקוגניטיבית מכוונת להסתגלות לסביבה באמצעות שילוב של הטמעה והתאמה. הטמעה מתייחסת ליישום יכולות קיימות במצבים חדשים, כשימוש ברפלקס המציצה גם לאכילה מבקבוק, לאחר תקופה שבה שימש ליניקה בלבד. התאמה היא שינוי אסטרטגיה או מיומנות קיימת על מנת להתאים אותה לנסיבות חדשות. לדוגמה להתאמה היא המעבר ממציצה לשתייה מכוס, מאחר ויש צורך בשינוי תנועות השפתיים והלשון כדי שהנוזל לא ישפך. בדרך זו נוצרות סכמות פעולה מרפלקסים מולדים, והן הולכות ומשתכללות עד לייצוגים סמליים והבנה שיטתית בשלבים מתקדמים יותר.

שלב 2: השלב הקדם אופרציונאלי (שנתיים עד שבע)

השלב הסנסומוטורי השישי בהתפתחות הילד מכין אותו לחשיבה אינטואיטיבית ומופשטת. יכולת הייצוג וההסמלה ממשיכה להתפתח, והילד צובר התנסויות ותובנות. במיוחד בגילאים ארבע עד שבע מתפתחת החשיבה האינטואיטיבית, שקשורה להבנה ראשונית של מושגים, ויכולת  הכללה והפשטה. השלב הקדם-אופראציונאלי (קדם פעלתני) מאופיין בחשיבה אגוצנטרית, אך לא משום אנוכיות או חוסר התחשבות של הילד. הסיבה היא שהילד עדיין לא בנה לעצמו מערכת מאורגנת מספיק של מושגים ומשמעויות על מנת להתבונן על העולם בצורה אובייקטיבית, ולהכיר בקיומם העצמאי של אנשים ועצמים. משום כך חשיבתו של ילד בשלב התפתחותי זה מאופיינת בחד ממדיות ואגוצנטריות. דוגמה לדרך החשיבה החד ממדית היא חוסר ההבנה של ילדים את מושג השימור- הרעיון שכמות של דבר אינה משתנה על אף שינויים בצורתו. למשל, ילד בן ארבע המשחק בנחש עשוי מפלסטלינה לא מסוגל לתפוס שניתן לשנות את צורתה של הפלסטלינה מבלי לשנות את כמותה, שכדור פלסטלינה שווה בכמותו לנחש מאורך שעשוי מאותו גוש פלסטלינה. הילד נוטה להעריך את הכמות ע"פ ממד אחד בלבד- אורך הנחש, ואינו מתחשב בנתונים נוספים. החשיבה האגוצנטרית מתבטאת בקושי לראות את העולם דרך נקודת מבט שונה, ולהבין שאנשים אחרים חושבים ורואים דברים אחרת. הילד שמנסה להראות את הצעצוע החדש שקיבל דרך הטלפון הוא דוגמה לכך- הוא אינו מבין שמי שנמצא בצד השני של הקו לא רואה את מה שהוא רואה. האגוצנטריות מתאפיינת גם בהסקה אינטואיטיבית על הסיבתיות בעולם, שנובעת מהחוויה האישית של הילד. ילד בגיל זה יכול להסיק למשל שתנועת העננים מלווה אותו בדרכו, או נגרמת ע"י תנועותיו.

גם בשלב זה יש רצף של התנסויות ושחזורים, הדורשים זמן כדי להיבנות ולהתבסס (בדומה להתנסויות הסנסו-מוטוריות בשלב הקודם). פיאז'ה טען שגם אם ניתן להאיץ את ההתפתחות האינטלקטואלית בדרכים חינוכיות, הרי שאי אפשר לדחוק בה יתר על המידה. כל שלב תלוי בשלב הקודם לו, ושיטת החינוך צריכה לקחת בחשבון את הטבע המובנה של האינטליגנציה. הוא התנגד לשימוש מופרז בתגמולים חיצוניים ("חיזוקים" נוסח סקינר), משום שהם עלולים לעוות את ההתפתחות הטבעית. מחנכים מהאסכולה של פיאז'ה דואגים לעודד ילדים בגילאי שנתיים עד שבע להתנסות בחומרים שונים, לגלות ולבנות את יכולותיהם. הם גם מעדיפים פעילויות גופניות (ריקוד, השחלת חרוזים, קשירת חוטים, סידור ומיון של חפצים) המפתחות את ההבנה הכללית של מושגי חלל וזמן. כישורים לשוניים כמו קריאה וכתיבה רלוונטיים פחות להתפתחות החשיבה ההגיונית של הילד הקטן, משום שלפני שההבנה תופנם באופן לשוני עליה להתקיים בצורה מעשית וחווייתית.

שלב 3: הופעת האינטליגנציה האופרציונאלית (7-11 שנים)

בגיל 7 נעלמים בהדרגה הפרדוקסים המאפיינים את החשיבה האינטואיטיבית-אגוצנטרית של השלב הקודם. בשלב זה הילד מתקן את הטעויות הכרוכות בנקודת המבט האגוצנטרית ובתפיסה האינטואיטיבית של העולם. חשיבתו היא מוחשית וקונקרטית, ותלויה עדיין במה שהוא תופס בחושיו. עד גיל 11-12 הילד מפתח יכולת לבצע אופרציות (פעולות) חשיבתיות כמו הבנה של סיבתיות, והבנה של שימור כמות, נפח ומשקל.

שלב 4: גיל ההתבגרות- השלב ההיפותטי-דדוקטיבי (11-15 שנים)

המתבגר, מגיל 11-12 ועד 15, מסוגל לחשוב בצורה לוגית מופשטת ושיטתית. מתבגרים מסוגלים לחשוב על בעיות היפותטיות, מבלי לקלוט אותן בחושים או לדמיין את מהלכן הקונקרטי. הם יכולים לבצע מהלכים לוגיים מופשטים כדוגמת "אם כל א' הוא ב', וידוע ש-ג' הוא א', אז ג' הוא ב'" (אם כל היונקים הם בעלי דם חם, וידוע שלווייתנים הם יונקים, אז לווייתנים הם בעלי דם חם). פיאז'ה התייחס לסוג זה של חשיבה כאל הגרעין האינטלקטואלי של המדע והמתמטיקה, שלפי השקפתו הינם פסגת הידע האנושי. בשונה מהשלב האופרציונאלי הקונקרטי, המתבגר יכול כעת לתכנן ולערוך ניסויים שיטתיים, לנסח תיאוריות ולהבין סיבתיות מורכבת. הגעה לשלב זה מסייעת למתבגר להשתלב בעולם החברתי הבוגר, ולהתעניין בנושאים ערכיים, אתיים ופילוסופיים.

בשלב זה הגיעו שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של האדם לשיא, והוא יכול להרחיב את יכולותיו ואת הידע שלו על בסיס זה.

לקריאה נוספת

  • קישורים נוספים באתר: שימור, חשיבה אגוצנטרית, חשיבה מאגית, פיאז'ה
ביבליוגרפיה
  1. מ. בודן (1999), פיאז'ה, הוצאת דביר.
  2. א. סרוף, ר.קופר, ג.דהארט (1998) התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה
  3. אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב
מושגים קשורים
אבחון התפתחותי‏ , איך מטפלים בילדים אוטיסטיים?‏ , חשיבה מאגית‏ , משחק קולי‏ , תיאוריית ההתפתחות בשלבים של אריקסון‏ , שלב אופרציונאלי‏ , חשיבה אנימיסטית‏ , מילים טרומיות‏ , הרחבת יתר‏ , התקשרות

ראה מטפלים בתחום

נתי רוזנבלום
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

נתי רוזנבלום
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן, השרון
שפה: עברית

מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך - פסיכותרפיסט. טיפול פרטני במבוגרים. טיפול פרטני בילדים...
לפרטים נוספים

קים הגיתי גרין
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

קים הגיתי גרין
איזור בארץ: השרון
שפה: עברית, אנגלית

ילידת 1965 אם לשלושה ילדים (ילדה תאומים בנים) אני מטפלת שנים רבות בילדים, מתבגרים,...
לפרטים נוספים

איריס טרוינר
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

איריס טרוינר
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

טיפול באומנות מאפשר ביטוי ושיחה במילים וביצירה במטרה להשיג צמיחה ושינוי. בחדר...
לפרטים נוספים

יוכי הראל
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

יוכי הראל
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

אני עובדת כתרפיסטית באמנות כ20 שנה. עבודתי העיקרית הייתה במרכז טיפולי. למרכז...
לפרטים נוספים