שורות של כפתורים, נעליים, כוסות יין, ספרים ומסגרות של תמונות ממלאות את המחסן של מרים, גיבורת הספר "סוד המילים" למיילה גולדברג. מרים אינה עושה שימוש בחפצים אלו: היא גונבת אותם מחנויות יוקרה, מאחסנת אותם וחוזרת הביתה, לחיי משפחה תקינים וקריירה מצליחה. מרים מתמודדת במשך מרבית חייה עם דחף בלתי נשלט לגניבת חפצים אשר אין לה כל צורך בהם ומוגדרת כסובלת מקלפטומניה: שיגעון הגניבה.

קלפטומניה היא הפרעת שליטה בדחף המאופיינת בדחף חוזר ונשנה לגניבת אובייקטים. הקלפטומן חווה ריגוש ומתח טרם הגניבה וחש הקלה וסיפוק מעורבים בתחושות אשמה וחשש אחריה. החפצים הנגנבים, בד"כ, הם חסרי ערך לכשעצמם ואינם דרושים לקלפטומן, אשר מעשה הגניבה עצמו הוא המשמעותי עבורו. הסובלים מקלפטומניה חווים, פעמים רבות, אשמה, דיכאון וקשיים בין אישיים.

אבחנת קלפטומניה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

• כשלון חוזר ונשנה להתנגד לדחף לגנוב חפצים, למרות שחפצים אלו אינם בעלי ערך כספי ואינם דרושים לגונב
• הגניבה מלווה בתחושת עונג, סיפוק או הנאה
• הגניבה אינה מתבצעת על מנת לבטא כעס או לנקום ואינה מתרחשת בתגובה לדלוזיות או הלוצינציות.
• הגניבות אינן מוסברות טוב יותר ע"י אבחנה של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, אפיזודה מאנית או הפרעת התנהגות.

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה אינה ידועה, אך היא נדירה למדי ונפוצה יותר בקרב נשים.

ההפרעה נפוצה במיוחד אצל הסובלים מהפרעות מצב רוח ואצל נשים הסובלות מבולמיה.

על אף שההפרעה מוכרת מזה שנים רבות בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, הגורמים להפרעה אינם ברורים ועדויות מחקריות בתחום עדיין חסרות.  

• גורמים ביולוגיים: מספר מחקרים הצביעו על קשר בין מוגבלות מוחית ואב נורמליות מוחית לקלפטומניה, אך אצל רבים מהקלפטומנים אין עדויות לפגיעות אלו.
• גורמים פסיכולוגיים: מספר תאורטיקנים ראו בגניבות ביטוי לדחפים מיניים או אגרסיביים.
• גורמים פסיכו סוציאלים: לעיתים רבות מתפרצת הקלפטומניה בתקופות של מתח או לאחר אובדן או סיום מערכת יחסים משמעותית. כמו כן, מספר גישות הציעו כי קלפטומניה בילדים היא תגובה לרגשות דחייה ופגיעה ע"י ההורים.

קלפטומניה מלווה פעמים רבות בתחושות אשמה וחוסר ערך העשויות להחמיר או להביא לדיכאון, קשיים בין אישיים וכן הלאה. כמו כן, על אף שהיא מסווגת כהפרעה פסיכיאטרית עשויה ההפרעה להביא למעצרים ולאי נעימות בתחום החברתי.

מספר שיטות טיפול בקלפטומניה נמצאו יעילות:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי: נמצא יעיל וכולל שיעורי בית, אימון לפתרון בעיות ושימוש בטכניקות ההופכות את חווית הגניבה לאברסיבית ומרתיעה 
• טיפול פסיכותרפי: טיפול זה יעיל בעיקר עבור מטופלים החשים אשמה על גנבותיהם ובעלי מוטיבציה רבה לשינוי. יחד עם זאת, שיטה זו מאפשרת טיפול מקיף הנוגע לתחומי חים רבים של המטופל ואינו ממוקד רק בהפרעה הקלפטומנית.
• טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי העיקרי הוא טיפול ב-SSRI (חוסמי סרוטונין) אך ישנן גם עשויות ליעילות טיפול בתרופות  נוספות כליתיום.