איתי בן ה- 11 מתקשה לישון בלילות ומסרב לישון אצל אביו, לאחר הגירושין של הוריו. הוא גם מתמודד עם הביקורת הרבה המופנית אליו עקב משקלו העודף ועם החשד שאמו בגדה באביו טרם הגירושין, ולכן מפנים אותו הוריו לטיפול אצל פסיכולוג ילדים.
דמותו של איתי (ניב זילברברג) לקוחה מהסדרה 'בטיפול', אבל גם בחיי היומיום מתמודדים ילדים עם קשיים מסוגים שונים: קשיים רגשיים כהתמודדות עם גירושין ומשברים אחרים במשפחה, קשיים חברתיים (בידוד והסתגרות, מריבות עם אחים והורים), קשיים תפקודיים והתנהגותיים (בעיות התנהגות, הרטבה בלילה וכד') וסימפטומים רגשיים המתבטאים בחרדה, דיכאון וכן הלאה.
במרבית המקרים אנו מצליחים להקנות לילדנו הכוונה, כלים ותמיכה המאפשרים להם להתמודד עם הקשיים בפניהם הם ניצבים. אלא שלעיתים מרגישים ההורים כי הילד אינו מצליח להיעזר באופן מספק, וכי הוא חווה מצוקה או קשיים הפוגעים בתפקודו ובהתפתחותו התקינה. במקרים אלו, מומלצת פנייה לייעוץ מקצועי, בכדי לבחון כיצד ניתן לעזו לילד להתמודד עם קשייו.
כאשר אנו מדברים על פסיכולוג ילדים אנו מתכוונים בד"כ לפסיכולוג בעל התמחות קלינית וניסיון בעבודה עם ילדים, אשר מתמקד באבחון וטיפול בקשייו הרגשיים של הילד. מלבד פסיכולוג ילדים קליני, עוסקים גם פסיכולוגים חינוכיים בטיפול בילדים, אך באופן שונה: פסיכולוג חינוכי עובד בד"כ בתוך מערכות החינוך (גן, בי"ס) ועוסק בשילובו של הילד במערכת החינוכית ובהנחיית הורים ומורים כיצד לעזור לילדים המתקשים להשתלב במסגרת זו.
תחום טיפולי נוסף הקשור לטיפול בילדים הוא הפסיכולוגיה ההתפתחותית: תחום העוסק בתהליכי התפתחותם של ילדים ומתמחה באבחון בעיות התפתחותיות וטיפול בהן.
מתי כדאי לפנות לטיפול?
ההחלטה לפנות ל
פסיכולוג ילדים אינה פשוטה, והורים רבים חוששים מהסטיגמה כלפיהם (נכשלנו? אנחנו לא הורים טובים מספיק?) וכלפי ילדיהם ("משהו אצלו ממש לא בסדר אם בגיל כזה הוא בטיפול"). כמו כן, הורים רבים חוששים שהם "סתם לחוצים" וכי אין צורך בעזרה מקצועית. אין דרך חד משמעית לקבוע האם הילד זקוק לטיפול או שיתגבר בכוחות עצמו, אך במרבית המקרים מומלץ להתייעץ עם
פסיכולוג ילדים ובהתאם, להחליט האם להתחיל בטיפול או לא. כמו כן, ישנם מספר קריטריונים המצביעים על כך שכדאי לפנות לייעוץ מקצועי כגון פסיכולוג ילדים:
רגרסיה
הילד מאבד יכולות שכבר רכש - חוזר להרטיב, מתקשה ללכת לחברים, מוצץ אצבע לאחר שכבר נגמל וכן הלאה.
שינוי התנהגותי
התנהגותו של הילד משתנה באופן קיצוני ולא מוסבר: הוא נעשה חסר ריכוז, תוקפני, דפוסי האכילה והשינה שלו משתנים ומופרעים וכן הלאה.
מצוקה
הילד משדר או מדווח על עצב, ייאוש, פחד, סיוטי לילה ושאר רגשות שליליים. גם כאשר הילד מתכחש למצוקה, עשויים סימנים התנהגותיים כהיצמדות להורה, כסיסת ציפורניים, בכי וכן הלאה להצביע על קיומו של קושי משמעותי בו מתקשה הילד להודות.
התנהגות מינית לא מותאמת
עיסוק מוגבר בתכנים או משחקים מיניים, אוננות מוגברת הבאה על חשבון פעילויות אחרות.
הפרעות התנהגות
משחק או משיכה מוגברת לאש, התנהגות אכזרית ומכוונת אל ילדים צעירים או בעלי חיים.
איך נראה טיפול בילדים?
המשימה הראשונה הניצבת בפני פסיכולוג ילדים היא אבחון וזיהוי קשייו של הילד, והתאמת הטיפול לצרכיו, כאשר קיימים מספר סוגי טיפולים מרכזיים:
טיפול פסיכולוגי דינאמי:
טיפול זה מכוון בד"כ להתמודדות עם רגשות וקשיים של הילד המתעוררים בתגובה לקשיים בין אישיים, רגשיים וחברתיים. הטיפול מאפשר לילד לעבד רגשות המתעוררים בתגובה לסיטואציות חיים מורכבות ולהתבונן בהן מזווית ראייה יעילה יותר. כך, למשל, עשוי המטפל לעזור לילד להבין ולהרגיש כי אינו אשם בגירושי הוריו וכי הם אוהבים אותו למרות בחירתם להיפרד. כמו כן, מאפשר הטיפול המרת דפוסי התנהגות והסקת מסקנות בעיתיים ("בטח אף אחד לא ירצה לשחק איתי") בדפוסים והתנסויות יעילים יותר. כמו כן, הטיפול מאפשר זיהוי והבנה של הקושי הרגשי העומד בבסיס הסימפטומים הרגשיים.
הטיפול מתנהל באמצעות שיחה ומשחק, בהתאם לגילו ובחירתו של הילד: ילדים צעירים מתקשים פעמים רבות להמשיג את קשייהם ולשוחח עליהם ישירות ולכן מאפשר המשחק בחדר הטיפולים גישה אל תחושות ורגשות שהילד אינו מסוגל להביע במילים.
על אף שפגישות הטיפול נערכות עם הילד בלבד, ההורים מעורבים בטיפול באופן משמעותי, ובמרבית המקרים נפגשים עם המטפל באופן קבוע. פגישות אלו מאפשרות מעבר אינפורמציה על מצבו של הילד וכמו כן, מאפשרות למטפל לזהות עם ההורים את צורכי הילד, אופן ביטויים וכיצד להיענות להם באופן התואם את אמונותיו וערכיו של ההורה. לדוגמא, ניתן לזהות כי רגשות כעצב וקנאה עומדים בבסיס התפרצויות הזעם או הבכי של הילד, ולחשוב כיצד לשכך רגשות אלו מבלי להיכנע לדרישות לא לגיטימיות ("עכשיו תהיי רק איתי, אל תלכי לעבודה").
טיפול קוגניטיבי התנהגותי:כאשר הילד סובל מסימפטומים רגשיים - התנהגותיים כחרדה, סירוב לישון לבד או להישאר לבד בבית, התנהגות כפייתית, הפרעות התנהגות, הרטבה וכן הלאה, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי המתמקד בשינוי התנהגויות בעייתיות הפוגעות בתפקודו של הילד. בטיפול זה מגייס המטפל את הילד למאבק בהתנהגויות הלא רצויות באמצעות מתן משימות והקניית טכניקות ומיומנויות התמודדות עם הקושי. כך, למשל, עשוי מטפל ללמד ילד כיצד להרגיע את עצמו ולשלוט במחשבות המאיימות המתעוררות כאשר הוא הולך לישון לבדו; במקביל, יעודד המטפל את הילד להתנסות במצבים המאיימים עד התמתנות הקושי. במרבית המקרים מעורבים ההורים בטיפול ולומדים כיצד לעזור לילד לבצע את המשימות ולשנות התנהגויות שלהם עצמם המשמרות את התנהגותו הבעייתית של הילד (למשל, כיצד להגיב להרטבה של הילד, כיצד לא להיכנע לדרישתו שההורים לא יצאו מהבית בלעדיו ).
הדרכת הורים:
לא כל הילדים מוכנים לשתף פעולה עם טיפול פסיכולוגי ולא כל הורה מעונין לשלוח את ילדו לטיפול. בהתאם, לאחר אבחון וזיהוי קשייו של הילד עשוי פסיכולוג ילדים להמליץ על הדרכת ההורים במקום על טיפול בילד. בהדרכה לומדים ההורים להבין את הקשיים הרגשיים העומדים בבסיס קשייו הרגשיים, ההתנהגותיים או החברתיים של הילד. כמו כן, מאפשר הדיאלוג עם המטפל לרכוש כלים ומיומנויות אשר בהתאם לצורך יעזרו להורה להציב גבולות, לזהות את צרכיו של הילד ולהיענות להם, להתמודד עם רגשותיו והתנהגותו וכן הלאה. טיפול זה מומלץ במיוחד במקרים של בעיות התנהגות או סירוב של הילד לקחת חלק בטיפול. כמו כן, הדרכת ההורים עשויה לשפר באופן משמעותי את תגובתו של הילד לטיפול פרטני בו הוא לוקח חלק.
למידע נוסף
