מדי שעה, בכל יום, פורצת באוסטרליה דליקה. עלות כיבוי השריפות, פיצוי על הנזקים וטיפול בנפגעים מגיעה ל-57 מיליון דולר מדי שנה. משמעותם של נתונים אלו שנויה במחלוקת: יש הרואים בפריצת הדליקות גורם שאינו בשליטת האדם, ויש הרואים בו את תוצאת  פעולתם של פירומנים. פירומניה, או "שיגעון האש"  מיוחסת לאנשים אשר חווים עניין והנאה מיוחדת מהצתת אש והתבוננות בתוצאות הדליקה.

פירומניה היא אחת מהפרעות השליטה בדחף המתבטאת בנטייה להצתות אש לשם הנאה וללא מניע ברור כרווח כספי, נקמה וכד'. ההפרעה מתחילה בד"כ בילדות אך עשויה לפרוץ גם במהלך גיל ההתבגרות או בבגרות. הלוקים בהפרעה מגלים סקרנות והנאה מצפייה בדליקות ואינם מגלים חרטה על נזקים שגורמות הצתותיהם. לעיתים משמשת ההצתה כמקור לעוררות מינית. חשוב לשים לב שעל אף ההנאה הנגרמת מהצתת האש, עדיין מדובר בהפרעה פסיכיאטרית: הלוקים בפירומניה חווים  דחף חזק מאוד להצתה, אשר עמידה בו היא משימה קשה במיוחד. 

הפרעת פירומניה מובחנת כאשר מתקיימים הסימפטומים הבאים:

• הצתת אש במכוון ביותר מהזדמנות אחת
• טרם ביצוע ההצתה ניכרים ריגוש ומתיחות
• התלהבות, סקרנות, עניין או משיכה לאש ולהקשריה (חפצים הקשורים באש, תוצאות דליקה)
• תחושת סיפוק, הנאה או הקלה לאחר הצתת אש או לנוכח תוצאות ושרידים הדליקה
• הצתות האש אינן נעשות מתוך מניע ברור כרווח כספי, אידיאולוגיה, השמדת ראיות פליליות, הבעת כעס או שיפור רמת החיים. כמו כן, ההצתות אינן מתבצעות בתגובה לדלוזיות או  הלוצינציות או כתוצאה משיפוט לקוי (עקב דמנטיה, הרעלה משימוש יתר בחומרים וכן הלאה).
• ההפרעה אינה מוסברת באופן טוב יותר ע"י אבחנה של הפרעת התנהגות, מצב מאני או הפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה אינה ידועה אך נראה כי שכיחותה היא כ-3% והיא נפוצה יותר אצל גברים. ההפרעה נפוצה בעיקר אצל אנשים הסובלים מפיגור קל, אלכוהוליסטים ואנשים בעלי תכונות אישיות אנטי סוציאליות (בריחה מהבית, עבריינות) ונטייה להתעללות בבע"ח.

• גורמים פסיכולוגיים: פרויד ראה בפירומניה ביטוי מיני פתולוגי, מאחר ולדבריו מהווה האש, עקב חומה וצורת להבותיה, סמל מיני.
• גורמים פסיכו סוציאליים: גישות אלו ראו בפירומניה ביטוי פתולוגי לצורך בכוח ויוקרה חברתית או דרך לביטוי כעס הנובע מתחושת נחיתות חברתית, פיסית או מינית ביחס לאחרים.

טיפול בפירומניה אפשרי ויעיל ביותר כאשר הוא ניתן בילדות, עם הופעת הסימפטומים. באמצעות טיפול יעיל, אשר מתמקד אף בהכנת המטופל להתמודדות עם חזרת הדחף הפירומני, ניתן להגיע להחלמה מלאה.

• טיפול תרופתי: אין עדויות מחקריות מספקות לתרומתו של טיפול תרופתי.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי: נמצא כיעיל ביותר לטיפול בהפרעה וכולל אימון לפתרון בעיות, ]אימון קוגניטיבי בהערכת הסיכונים והרווחים הטמונים בהתנהגות עבריינית, נתינת חיזוקים, התמודדות עם דחפים ועוד. בטיפול בילדים, נמצאו יעילים גם הדרכת הורים להתמודדות נכונה עם קשיי הילד והסברה לילד על מהות הבעיה והשלכותיה של הצתת אש.