פוטנציאל התנהגות הינו מונח מרכזי בתיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של הפסיכולוג האמריקאי ג'וליאן רוטר. רוטר ניסה לבנות מודל שבאמצעותו ניתן לנבא התנהגות של אדם בסיטואציה מסויימת. פוטנציאל התנהגות מתאר את הסבירות שבה התנהגות מסויימת תתרחש, ביחס לכל שאר האפשרויות העומדות על הפרק. למשל, את מתעוררת בבוקר ואין לך כוח ללכת לשיעור באוניברסיטה, אבל יודעת שאם תפסידי אותו יהיה לך קשה יותר להצליח במבחן. מתוך האפשרויות השונות (להמשיך לישון, ללכת לשיעור, להגיע באיחור וכו'), התגובה הנבחרת תהיה זו בעלת פוטנציאל ההתנהגות הגבוה ביותר. פוטנציאל ההתנהגות נקבע ע"י גורמים אותם הגדיר רוטר כ ציפייה, ערך החיזוק, והסיטואציה פסיכולוגית.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Hjelle, L. A., & Ziegler, D. J. (1992). Personality Theories: Basic Assumptions, Research, and Applications. New-York: McGraw-Hill.
