"מי אני בכלל?" - זוהי אולי אחת מהשאלות המעסיקות רבים מהאנשים שפונים לקבלת טיפול פסיכולוגי. על פי הפסיכואנליטיקאי דונלד וויניקוט, פיתוח "עצמי אמיתי" הוא התנאי הבסיסי להנאה וליצירתיות בחיים. לעומת זאת, אדם אשר סובל מבעיה של עצמי כוזב הוא זה אשר מתאים את רצונותיו, תשוקותיו ואישיותו לדרישות הסביבה, מבלי להסתכל פנימה כדי לדעת מי הוא באמת.

הפסיכואנליטיקאי דונלד וויניקוט טבע את מונח העצמי האמיתי בהתייחסו לאדם המפתח זהות סובייקטיבית ואותנטית, העומדת בבסיס היצירתיות וההנאה מהחיים. העצמי האמיתי מייצג את האישיות הבריאה, אשר מתעצבת בשנות החיים הראשונות כאשר התינוק זוכה לסביבה מחזיקה מספקת: סביבה בה האם מותאמת לצורכי התינוק במרבית המקרים (למשל, מיניקה אותו כאשר הוא רעב ומפסיקה להיניקו כאשר הוא שבע). במקרים בהם מתרחשת שוב ושוב הפרה של הסביבה המחזיקה, התינוק לומד שלא לתת לגיטימציה לצרכיו ולהתאים את עצמו לסביבה הלקויה. במקרים אלו, העצמי האמיתי נחסם ובמקומו עשויות להתפתח הפרעות עצמי כוזב, שמשמען קיום אורח חיים לא אותנטי ובלתי מספק.

ביבליוגרפיה

1. וויניקוט, ד. ו. (2004). משחק ומציאות. תל-אביב: עם עובד.
2. מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.