פעמים רבות אנו יודעים לצפות את התנהגותו של חברנו, לנבא מה יקרא באירוע מסוים ולפרש מידע חדש באופן מהיר. פעולות אלו מתאפשרות לנו עקב קיומן של סכמות המארגנות את המידע הרלוונטי שאנו זקוקים לו באותו הרגע: סכמה היא מבנה קוגניטיבי- ידע אשר יש לנו לגבי אירוע או אובייקט. הסכימה יוצרת אצלנו ציפית ומאפשרת לנו לנבא מה יקרה, וכאשר אנו קולטים מידע חדש אנו נוטים לפרש אותו בהשפעת הסכמה שיש לנו אודותיו.

ישנם מספר סוגים של סכמות:

• סכמות תסריט: סכמה אשר מאחדת בתוכה את כל המידע שיש לנו לגבי אירוע או מצב מסוים: סדר ההתרחשויות באירוע, המשתתפים והעצמים הצפויים להופיע באירוע זה. למשל, בסכימת 'מסיבת יום הולדת' נצפה שיהיה אלמנטים כאדם שהוא בעל השמחה, אווירה עליזה וכד'. כמו כן, נוכל לנבא שבעל היום הולדת יקבל מתנות ויזמין אורחים למסיבה. נוכל לפרש את התרגשותו של חתן היום הולדת, כשמחה או כחרדה מהצלחת המסיבה.
• סכמת אישיות: סכמת האישיות מארגנת בתוכה את המידע והאמונות שיש לנו לגבי אנשים: תכונותיהם, העדפותיהם ונטיותיהם. למשל, בפגישה עם חבר אנו נוטים לנבא שחבר שנוטה לאחר יאחר לפגישה, נצפה לפגישה משמחת אם אנו נוטים ליהנות במחציתו של החבר, ונוכל לפרש את התרגשותו כנובעת מהמפגש איתנו.
• סכמת עצמי: אמונות לגבי העצמי שמדריכות את התהליך של עיבוד מידע הרלוונטי לעצמי. למשל, עבור אנשים אשר סוגיה מרכזית בסכמת העצמי שלהם היא משקל גופם יעוררו אירועים כקניות בסופרמרקט, ארוחת ערב במסעדה, קניית בגדים ועוד מחשבות לגבי העצמי. זאת בניגוד לאנשים אשר אינם נוטים לייחס חשיבות למשקל.

ביבליוגרפיה

1. נדלר.א. וליברמן.נ. (2001) פסיכולוגיה חברתית. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
2. Brehm, S.S, Kassin,S & Steven,F.(2005). Social Psychology sixth edition. N.Y: Houghton Mifflin Company.