סדיזם / מזוכיזם הן סטיות מיניות בהן השגת סיפוק מיני כרוכה בסבל. בסדיזם האדם גורם סבל לזולתו באופן אקטיבי, ואילו המזוכיסט נהנה מפעולות מכאיבות ונשאר פאסיבי. לעיתים קימות שתי הנטיות אצל אותו האדם, עם עדיפות גדולה לאחת מהן. פרט משותף נוסף לסדיזם ומזוכיזם הוא ששתיהן הפרעות הקרויות על שמו של אדם אשר תיאר בכתיבתו את הדחף והסיפוק הנובעים מגרימה של כאב או מתחושת הכאב והשפלה.

סדיזם מיני נקרא על שמו של המרקיז הצרפתי דה- סאד (1814-1740), שנכלא מספר פעמים בשל אלימותו כלפי נשים. עבור הסדיסט עינויים וגרימת כאב הם תנאי לגירוי מיני וליכולת לחוות הנאה מינית. במקרים קיצוניים הסדיזם מתקשר לאונס אלים וכוחני, לעיתים עד כדי רצח.  בד"כ ההפרעה מתגלה עוד לפני גיל 18, ומרבית הסדיסטים הנם גברים. ההסבר הפסיכולוגי המקובל לתופעה הוא של אנשים העושים לאחרים את מה שהם מפחדים שיעשו להם, ושואבים הנאה משחרור הדחפים האלימים שלהם.

מזוכיזם מיני נקרא על שמו של הסופר האוסטרי סאשר-מזוש (1895-1935), שתיאר דמויות השואבות הנאה מינית מכאב והשפלה. המזוכיסט הוא בעל פנטזיה ודחף מיניים הקשורים בהיותו מושפל, מוכה, קשור או סובל בדרך כלשהי. התנהגות מינית מזוכיסטית נפוצה אף היא יותר בקרב גברים. ההסבר הפסיכולוגי שנתן פרויד להסברת המזוכיזם הוא שפנטזיות של הרס ותוקפנות מופנות כלפי העצמי. הסבר נוסף הוא שחוויות ילדות לימדו את המזוכיסט שהדרך היחידה להגיע להנאה מינית כרוכה בכאב. כ-30% מהמזוכיסטים מדווחים גם על פנטזיות סדיסטיות.