Narcolepsy - נרקולפסיה- תרדמת

נרקולפסיה - תרדמת - Narcolepsy

נרקולפסיה היא הפרעת שינה מסוג יתר שינה, הגורמת לסובל ממנה להתקפות הרדמות בלתי ניתנות לשליטה במשך היום. התקפות אלה מלוות ברפיון שרירים שגורם להתמוטטות ונפילה, ולכן טעו בעבר לחשוב שמדובר בסוג של אפילפסיה (מחלת הנפילה). ההתמוטטות לתוך מצב השינה תהיה בד"כ לתוך השלב של שנת REM, היא שנת החלום, ואכן אנשים לאחר התקף שינה זוכרים ע"פ רוב חלומות בהירים ומפורטים. לעיתים ההתקף מערב מצב של חלימה עם השפעות של רשמים מהסביבה כגון מראות או קולות, ונוצר "מצב היפנאגוגי"- זהו מצב של הזיות תפיסתיות וחלימה בהקיץ, שעלול לגרום לבלבול רגעי אך מתפוגג במהירות לאחר ההתעוררות מההתקף. סימן זיהוי נוסף של ההפרעה הוא הופעה מהירה של שנת ה REM בכניסה לשנת הלילה. אצל אדם הישן שינה נורמטיבית יופיע שלב שנת ה REM כ 90 דקות לאחר ההרדמות, ואצל הסובל מנרקולפסיה יופיע שלב זה לאחר כ 10 דקות בלבד. כמו בשנת REM גם בהתקף הנרקולפטי מופיע שיתוק של שרירי השלד. שיתוק זה הוא זה שגורם לסובלים מההפרעה להתמוטט וליפול. הנטייה לשיתוק או רפיון השרירים פולשת לעיתים גם לשעות הערות וגורמת לתחושת בהלה וחוסר אונים. התקפי קטפלקסיה שכיחים אף הם אצל הסובלים מנרקולפסיה: אלו הם התקפים של רפיון וחולשה פיסית (ללא הרדמות), והם מאופיינים בפיק ברכיים, השמטות הראש והלסת, וחולשה כללית של השרירים. לעיתים מלווה ההתקף הקטפלקסי בשיתוק והתמוטטות, אך לא בהכרח.

ההתקפים הנרקולפטיים עלולים להופיע כמעט בכל מצב, גם תוך כדי הליכה, אכילה או שיחה.  ע"פ רוב מדווחים הסובלים מנרקולפסיה על נפילות להתקפי שינה או התקף קטפלקסיה בעיקר בזמנים של ריגוש אמוציונאלי גבוה (כמו כעס או שמחה), מאמץ גופני מיוחד או הפתעה. כיום ידוע שבקרב הסובלים מנרקולפסיה קיים שיבוש נוירולוגי במנגנון האחראי לעיכוב שנת REM.

שכיחות

הנרקולפסיה אינה מחלה נדירה כפי שנהוג היה לחשוב, ושכיחותה נאמדת כיום בכ- 2%-16% מהאוכלוסייה. ההפרעה יכולה להתגלות בכול גיל, אך לרוב היא מתגלה לפני גיל 30, בד"כ בגיל ההתבגרות. ידוע שיש מקור גנטי להפרעה ושמדובר ע"פ רוב בנטייה משפחתית ללקות בה. לאחרונה, עם חקר הסמן הגנטי להפרעה, התגלתה קרבה בינו ובין מחלות אוטואימוניות, וכיום נבדקת הסברה שקיים קשר בין נרקולפסיה ובין כשל חיסוני כלשהו. נתגלה גם הבדל בין קבוצות אתניות שונות בנשיאת הסמן הגנטי המסוים לנרקולפסיה, ונראה שבקרב יהודים הגן קיים בשכיחות נמוכה. ביפן לעומת זאת נמצא השיעור הגבוה ביותר של נרקולפטים בעולם.

אבחון

האבחון מתבצע במעבדת שינה, באמצעות בדיקת EEG  ובדיקה פוליסומנוגרפית, הבודקת מדדים פיזיולוגיים רבים בזמן השינה.

הטיפול בנרקולפסיה

הטיפול הוא באמצעות תרופות מעוררות ותרופות הבולמות את הכניסה המהירה לשנת החלום. הטיפול הוא כרוני ומלווה את האדם כל חייו, אך הוא מצליח לייצב את מצבו של האדם ולאפשר לו לתפקד בצורה טובה ולחיות חיים פעילים.


ביבליוגרפיה

פ. לביא (1993), עולמה הקסום של השינה , הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד
פ. לביא, י.דגן (1987) המימד הפסיכולוגי בהפרעות שינה, מתוך "שיחות" כרך 1, חוברת 3, יוני 87'.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition

תחומי מומחיות:
טיפול פסיכיאטרי