"גברים מתחילים לבגוד בגיל 40"; "היא בגיל המעבר, היא עוד עלולה לעזוב הכל ולנסוע להודו"... מיתוסים כאלו ואחרים מקושרים בתרבות לתקופת אמצע החים/גיל המעבר, אך במקור, משבר אמצע החיים הינו מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון. בתיאוריית ההתפתחות בשלבים שהגה, חילק אריקסון את תהליך ההתפתחות של האדם לשמונה שלבים מובחנים, כאשר השלב הלפני אחרון, שלב הבגרות, מתרחש בין הגילאים 35-50. בתקופה זו מתמקדת תשומת ליבו של האדם בדאגה לדור הבא ולסביבה האנושית שתאפשר לילדיו ולנכדיו מסגרת התפתחות חיובית. אם האדם מעניק מעצמו לילדיו ולסביבתו ומקבל מכך סיפוק, התוצאה החיובית תהיה תחושה של פוריות. לעומת זאת, אם הוא יחוש שעמום וחוסר רצון לעסוק במטלות שעומדות מולו, הדבר עלול להוביל לתחושה של קיפאון ולמשבר אותו כינה אריקסון, משבר אמצע החיים.
לקריאה נוספת
לקריאה מורחבת על תהליכים המתרחשים בגיל המעבר ראה גם: זה לא אני, זה משבר גיל ה-40
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
