אלפרד אדלר, פסיכואנליטיקאי אשר ייסד את זרם הפסיכולוגיה האינדיווידואליסטית, הניח כי לכל אדם ישנן שלוש מטלות מרכזיות בחיים, המייצגות את כלל דרישותיה של החברה ממנו, ואלו הן עבודה, אהבה וחברוּת. חוסר היכולת לעמוד בכל אחת מן המטלות או להתחמק ממנה מייצגים מידה שונה של פסיכופתולוגיה.
עבודה: אדלר כלל תחת הקטגוריה הזו כל פעילות המביאה תועלת לקהילה, כלומר, גם פעילות התנדבותית קבועה וכן תהליכי הכשרה לקראת מקצוע (כגון לימודים אקדמיים). רוב האנשים מבצעים את מטלת העבודה בדרך זו או אחרת ואילו התחמקות ממנה באופן מוחלט מייצגת בדרך-כלל מחלה חמורה. אחת המטרות המרכזיות היא להגיע למצב שבו האדם נהנה ומפיק תועלת אישית ממטלת העבודה וכן מחזק באמצעותה את הקשר בינו לבין הקהילה.
אהבה: אדלר הגדיר את הנאהבים כשני אנשים הרוצים זה בזה ומקבלים זה את זה בשלמות. מימושה של האהבה דורש עניין חברתי גבוה, מפני שהאהבה כרוכה במגע האנושי הקרוב ביותר בין שני בני אדם וכן תחושה הדדית של מחוייבות. אחת הסיבות לכישלון בתפקיד זה הינו פחד מפני המין, שצומח בעקבות חינוך לקוי של ההורים להרגלי נקיון. החינוך הלקוי מוביל את הילד לקשר בין פעולת ההפרשה, הנתפסת כמבישה ומלוכלכת, לבין התפקוד המיני, והתוצאה היא אדם שמדחיק את תשוקותיו המיניות. תפקיד האהבה ממומש לפי אדלר רק לעיתים רחוקות, מפני שהוא דורש אומץ לב רב מצד שני בני הזוג.
חברוּת: האדם הינו יצור חברתי בבסיסו, והוא אינו יכול להתקיים ללא קשרים חברתיים. בניגוד לתפקיד העבודה, בו מחוייב כמעט כל אדם שרוצה להתקיים ולשרוד, הרי שאופן מימושו של תפקיד החברוּת מאפשר חופש רב יותר. האדם יכול להחליט אם ליצור לעצמו חברויות ומה יהיה היקפן ואיכותן, או לחילופין לבחור בהתבודדות ובהתבדלות. לכן, התנהגותו של האדם בחברה ויחסיו החברתיים הינם עדות מהימנה לאיכות העניין החברתי שלו.
ביבליוגרפיה
דרייקורס, ר. (1994). יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית. תל-אביב: המכון ע"ש אלפרד אדלר.
