"הבל פיך התמים, שקט ורוגע. שום דבר לא מפחיד, בך לא נוגע". מילות השיר הללו של יהודית רביץ מסמלות תופעה שאימהות טריות מכירות היטב: מרגע הלידה הדבר הכמעט יחיד שמעניין אותן הוא בריאותו, שלומו ורווחתו של תינוקן הטרי. כל הכוחות הפיזיים והנפשיים מושקעים בתינוק, עד לשלב בו  יתחיל לפתח את עצמאותו.

מושקעות אימהית בסיסית הינה מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי דונלד וויניקוט להגדרת המצב נפשי בו נמצאת האם החל מהשלבים האחרונים של ההריון ועד מספר חודשים לאחר הלידה. במצב של מושקעות אימהית בסיסית, האם משהה את צרכיה ואת הסובייקטיביות שלה ומושקעת כולה בסיפוק מיידי של צורכי התינוק. וויניקוט ראה בהנקה אבטיפוס של מוכנות האם למלא את צורכי התינוק. באופן טבעי, לאחר מספר חודשי טיפול הולכת ופוחתת המושקעות האימהית והאם הופכת להיות פנויה גם לצרכיה ולא רק לצורכי התינוק.